המטרה: "פירוק המיתוס הציוני"

שבוע לפני המועד שבו מציינים הפלשתינים וחלק מערביי ישראל את יום הנכבה ("אסון הקמתה של מדינת ישראל", כהגדרתם) - מפרסם מכון המחקר NGO Monitor (המכון לחקר ארגונים לא ממשלתיים), מסמכים המלמדים שממשלת שווייץ מממנת פעילות שנועדה להסיר חיסיון מחומרים ארכיוניים שמורים בישראל. מטרת הפעילות: השפעה ושינוי של הנרטיב הציוני הקיים בדעת הקהל בארץ (בעיקר היהודית) בנוגע להקמת המדינה ב־1948, וזאת באמצעות חשיפת פשעים ועוולות שישראל עוללה, לכאורה, לפלשתינים.

שווייץ, שמתיימרת שנים רבות לניטרליות, מממנת, על פי המסמכים, את פעילות "עקבות" - ארגון ישראלי שחושף זה כמה שנים מידע שהיה חסוי שנים רבות, הנוגע לתקופת מלחמת העצמאות ושנות המדינה הראשונות. אנשי עקבות פועלים מול ארכיון המדינה, ארכיון משרד הביטחון וארכיונים נוספים - גם באמצעים משפטיים - במטרה לכפות על המדינה פרסום חומרים חסויים, ולא פעם רגישים. אגב כך נחשפות עוולות, לכאורה, שנגרמו לפלשתינים לאורך שנות הסכסוך. הפעילות, מצינים ב־NGO Monitor, מוּנעת על ידי אג'נדה פוליטית לשינוי הנרטיב הפנימי היהודי הקיים סביב הסכסוך, ואינה קשורה רק לשקיפות או לזכות הציבור לדעת.

עקבות, על פי הגדרתו, "רואה תפקיד ייחודי בארכיונים ובפוטנציאל הגלום בהם, לניפוץ נרטיבים שמזינים את הסכסוך", אולם הוא אינו עוסק למשל בחשיפת שקרי "אל־אקצא בסכנה", בטרור הפלשתיני שממקד את פגיעתו באוכלוסייה אזרחית או בפשעי שנאה והסתה של הפלשתינים והאסלאם הקיצוני לאורך דורות. אנשיו ממקדים את פעילותם, תחקיריהם ופרסומיהם בצד היהודי־ישראלי בלבד.

חוזה חתום בין ממשלת שווייץ לעקבות ממארס 2021, שהגיע לידי NGO Monitor, מלמד שממשלת שווייץ מעורבת כבר כמה שנים בניסיונות לפתוח את הארכיונים הביטחוניים של ישראל כדי "לפרק" את הנרטיב הישראלי של הסכסוך, בעיקר זה הקשור ל־1948. מדובר במענק בסך 90 אלף פרנק ל־2021, תחת הכותרת "זיכרון חי - הגדלת המרחב לשיקוף ביקורתי של הסכסוך הישראלי־פלשתיני באמצעות תיעוד ארכיוני". המענק, על פי NGO Monitor, מכסה 67 אחוזים מהפרויקט הארכיוני של עקבות, שעלותו הכוללת היא 134 אלף פרנקים.

למרות בקשת ממשלת ישראל מהשוויצרים עוד ב־2018 (כאשר בנימין נתניהו כיהן כרה"מ) לחדול מכך, משרד החוץ השוויצרי ממשיך לממן את עקבות. על פי רשם העמותות ודיווחים מממשלת שווייץ, בארבע השנים האחרונות העבירו השוויצרים לעקבות, באופן ישיר או עקיף, 2.5 מיליון שקלים. הכסף הישיר הגיע ממשרד החוץ השוויצרי, ואילו זה העקיף הגיע דרך הארגון הכנסייתי השוויצרי "הקס אפאר" - מעין שותף של עקבות בפרויקט, תחת הכותרת "הטלת הספק - כיצד סיפורה של אומה צריך להיות מסופר". הארגון הכנסייתי הוא גם שותף של הארגון האנטי־ציוני "זוכרות", שמקדם את נרטיב הנכבה ופועל כדי לשנות את אופייה של ישראל כמדינה יהודית.

ארכיון - נשק אפקטיבי

החוזה בין ממשלת שווייץ ועקבות, שהגיע לידי חוקרי NGO Monitor, שופך אור על מטרות הפרויקט של הארגון ועל העובדה שהשוויצרים מעורבים באופן ישיר בניסיונות להשפיע על עיצוב הנרטיב הישראלי בקרב אזרחי ישראל, תוך ניצול חומר ארכיוני חסוי וחשיפתו לציבור בהתאם לחוק.

איתי ראובני, מנהל התקשורת של NGO Monitor בארץ ובחו"ל, אומר כי "על פי הבדיקה שערכנו, לא קיים עוד מקרה בעולם של מדינה דמוקרטית שמנסה לפתוח ארכיונים ביטחוניים של מדינה דמוקרטית אחרת, כדי לשנות תפיסות הקשורות לסכסוך מסוים באותה מדינה.

"בניגוד לארגונים כ'שוברים שתיקה'", מוסיף ראובני, "שגם אותו מממנת ממשלת שווייץ, עקבות פונה לארכיון המדינה ולארכיונים נוספים ומנסה לפרסם חומרים שמתעדים נקודות זמן קריטיות במאבק הקיומי שלנו כאן מול הפלשתינים. הקו הברור למדי - לפחות ברמת התוצאה - הוא הצגת ישראל כתוקפן, כמי שבאה להעיף מכאן את הערבים, וכמי שפעולותיה נעשו לא פעם בזדון. זה משתלב בניסיון של ארגונים אחרים, שחלק מהם ממומנים אף הם ע"י ממשלת שווייץ, להציג את מדינת ישראל כמדינת אפרטהייד.

"עם זאת, עקבות שונים. הם עובדים חכם. ארכיון ותיעוד זה נשק חזק במיוחד, בפרט כאשר אתה היחיד שמשתמש בו, כשאפילו המדינה אינה מפרסמת דברים בצורה מסודרת. רבים מהפרסומים שלהם זכו בשנים האחרונות להד תקשורתי; פרסומים שבאופן כללי השחירו את פניה של המדינה, או המדינה שבדרך, וציירו אותה כאכזרית, פושעת ומחוללת עוולות. נקודת הציר של הפעילות שלהם היא 1948".

עקבות, מספר שון סאקס, חוקר בכיר ב־NGO Monitor המרכז את המידע החדש על המימון השוויצרי לארגון, הוקם ב־2013 על ידי חוקרים משני ארגונים לא ממשלתיים ישראלים פוליטיים, מהצד השמאלי של המפה: "יש דין" ו"רופאים לזכויות אדם - ישראל". לדבריו, "שניהם פעילים בקמפיינים פוליטיים העוסקים בישראל בזירה הבינלאומית. המסמכים שארגון עקבות חושף עלולים לספק אסמכתא בעתירות כנגד מדינת ישראל, על ידי ארגונים הפעילים נגדה בלוחמה המשפטית, כתשתית לכתיבת דוחו"ת, קמפיינים, לובי ואף מידע לפורומים בינלאומיים, כגון ועדות בדיקה של האו"ם".

מימון אידיאולוגי

בשנה הראשונה להקמתו, טוענים ב־NGO Monitor, הספיק עקבות לסרוק כ־20 אלף חומרים מארכיון המדינה, ורבים מהמייסדים, העובדים, חברי ועד וכן המנכ"ל, עובדים כיום או שעבדו בעבר בארגונים יש דין, רופאים לזכויות אדם - ישראל, הוועד הציבורי נגד עינויים, שוברים שתיקה, האגודה לזכויות האזרח, הקרן למגיני זכויות אדם, בצלם ותעאיוש.

רפרוף מהיר באתר עקבות משרטט בבהירות את אופי פרסומיו: חשיפת קטעים מחוקים ("שחורים") מסטנגרמות של ישיבות הממשלה ב־1948, המלמדים לכאורה "שהשרים ידעו בזמן אמת על חשדות לפשעים ומעשי זוועה שהתרחשו במלחמה"; פרסום בולט לאסופת מסמכים על תקופת הממשל הצבאי באזורים הערביים בישראל בין השנים 1966-1948; חשיפת קטעים מיומני דוד בן־גוריון; וקטעים נוספים שהושחרו בעבר ושנפתחו לבקשת עקבות.

"הקטעים שהושחרו", מציין עקבות באתר הארגון, "מתייחסים בין היתר לסוגיות של רכישת נשק ממדינות זרות, יחס לערבים, מקרי זוועה ואלימות שהתרחשו במלחמה, העלאת יהודים ארצה ועוד".
באתר גם מתוארת פעולת הייעור בישראל כ"השתלטות על קרקעות", וכן מוצגות "עדויות חדשות שפותחות מחדש את שאלת הטבח שהיה או לא היה ב־23 במאי 1948 בכפר טנטורה", וזאת בעקבות סרט תיעודי חדש שעוסק בפרשה השנויה במחלוקת. באופן כללי מציירים החומרים שחושף עקבות את מעשה הקמתה של מדינת ישראל באור בעייתי ולא פעם שלילי.

סאקס טוען כי מעיון באתרים שונים ובמסמכים שעקבות העבירו לגורמים בשווייץ, עולה שאחת הדרכים לקידום פתרון לסכסוך, להשקפתם, הוא פירוק המיתוס הציוני על הקמת המדינה בדעת הקהל היהודית־ישראלית (בעקבות מכחישים זאת), כדי שדעת הקהל בארץ תכיר באחריות המדינה ל"אי־צדק היסטורי שנעשה".

"אלו דיבורים מחלישים ומזיקים", אומר סאקס, "השוויצרים מסרבים לגלות עם אילו גורמים נוספים עקבות עובד. אני לא יכול לבוא בטענות לעקבות. הם פועלים על פי אמונתם, שאני כמובן חולק עליה מכל וכל, אבל אנו מדינה דמוקרטית. לעומת זאת אני טוען נגד ממשלת שווייץ - זו שערורייה שממשלה זרה, אירופית, פועלת כדי להשפיע על דעת הקהל היהודית-ישראלית נגד אבני היסוד של המדינה.

"אותה ממשלה מעבירה כספים גם למרכז הפלשתיני לזכויות אדם בעזה, ששם לו למטרה להביא בכירים ישראלים לדין בבית הדין בהאג. היא גם מעבירה כספים לארגונים בצלם ועדאלה, שמעלילים על ישראל שהיא מדינת אפרטהייד. שווייץ כמובן אינה מממנת שום מחקר שנוגע לארכיונים פלשתיניים או ערביים בנוגע לפשעים, לאלימות ולטרור הערבי שרצח ופצע אלפי אזרחים ישראלים, או לירי רקטות וטילים ממדינות ערביות לאורך עשרות בשנים".

סאקס, בסיום השיחה עימו, תמה גם על משרד החוץ הישראלי, שאינו פועל בנחישות מול שווייץ, כדי להביא להפסקת המימון הזה. 

שווייץ: "מחויבים לחברה שתורמת לזכויות אדם"

שגרירות שווייץ בישראל: "שווייץ מחויבת לחברה אזרחית פעילה שתורמת לזכויות אדם. מחויבות זו כוללת תמיכה בעקבות, כמו בארגונים הנוספים שהוזכרו בכתבה. שווייץ רואה בדאגה הגבלות על מרחב החברה האזרחית וחופש הביטוי... היא קוראת בקביעות לכל הצדדים לעמוד בהתחייבויותיהם על פי המשפט הבינלאומי... ולהימנע מצעדים חד־צדדיים, שעלולים להשפיע על מאמצי השלום. שווייץ ערה לכך שדיווחים אחדים מאז ראשית 2021, מעריכים פעולות ישראליות נגד פלשתינים, כפעולות שעולות כדי אפרטהייד".

עקבות: "המכון עוסק במחקר היסטורי, בסיוע לארגוני זכויות האדם, בקידום השקיפות ובהסרת חסמים לא חוקיים לגישת הציבור לארכיונים הממשלתיים. לתיעוד ולמחקר ארכיוני יש תפקיד חשוב ביצירת אווירה שמעודדת פיוס, שלום והגנה על זכויות האדם. אף חברה אינה נהנית מחשיפת מעשי עוול שחבריה אחראים לה, אבל להכרה בעוולות העבר יש לשיטתנו תפקיד חשוב בפתיחת הדרך לפיוס ולשלום. סילוף ההיסטוריה באמצעות הסתרה מתמשכת של חומר ארכיוני שתוכנו אינו עומד בקנה אחד עם 'הסיפור הרשמי' על 1948 ועל יחסי המדינה עם אזרחיה הערבים, פוגע הן בסיכוי לעתיד של שלום והן ביכולתה של החברה הישראלית לקיים דיון חברי ופוליטי שמבוסס על עובדות ולא (רק) על מיתוסים".

משרד החוץ: "עוד ב־2018 הונחו משרדי הממשלה הרלוונטיים על ידי היועמ"ש כי אין לאסוף מידע בנוגע לפעילות עמותות ישראליות ומקורות המימון שלהן, וכי מידע כזה שנאסף טרם מתן ההנחיה כמו במקרה של עקבות יימחק ולא ייעשה בו שימוש.

במסגרת תגובת המדינה לעתירה שהוגשה לביהמ"ש העליון (והתקבלה) בנושא, הבהרנו כי רק במקרה שבו נחשף באקראי למידע קונקרטי ומזדמן... המהווה התערבות בענייניה הפנימיים של ישראל באופן החורג מן הנהוג בין מדינות ידידותיות, יישקלו בזהירות יתרה מכלול השיקולים אם להביע עמדה רשמית מול המדינה הזרה. לא התקיים מקרה אשר עלה כדי התערבות פנימית של גורם זר בענייניה הפנימיים של ישראל, שהצדיק פנייה למדינה זרה, בהתאם לעמדה שהוצגה בפני בית המשפט. הדבר נכון לשנת 2018 לעניין 'עקבות' ונכון גם כיום".