שקד מהמרת גבוה מדי בקרב נגד בג"ץ

ההתקפה החריפה של השרה איילת שקד נגד בג"ץ הייתה מוגזמת - מקרה קלאסי של מי שמהמרת על סכומים גדולים יותר ממה שהקלפים שבידה מאפשרים. שקד, שדיברה אתמול (שני) בפורום קהלת, מתחה ביקורת על הטענה שמצדדת בסמכות בית המשפט העליון לפסול תיקון חוקתי בשל היותו לא חוקתי, באומרה כי יותר משזו טענה חלמאית, זו טענה מסוכנת. לדבריה, תמיכה בטענה זו, עשויה על הדרך למוטט כל יסוד משטרי ובכלל זה את עיקרון הפרדת הרשויות, שהוא הבסיס לשיטתנו הדמוקרטית, וזאת למען אשליה חוקתית".

כל הפסיקה והמורשת המשפטית הישראלית עומדות נגד הפטנט החדש שהמציאו כמה מלומדים בנוסח של "התיקון החוקתי הבלתי-חוקתי", כפי שהסביר זאת היטב אתמול במאמרו ב"הארץ" פרופ' מני מאוטנר.

מצבם של מתנגדי חוק הלאום הוא של "לוז-לוז"; הם יפסידו בכל תוצאה של הדיון בבג"ץ על חוק הלאום. אם בג"ץ יפסול את חוק יסוד מדינת הלאום, יפרוץ אותו משבר רשויות שעליו התריע בזמנו הנשיא ריבלין וכעת השרה איילת שקד מתריעה מפניו שוב ושוב וחוזר חלילה. אבל יותר מכך, הפסילה תחשמל את הימין שתגרום להתקוממות פוליטית רחבה עם תוצאות אלקטורליות ברורות לטובת מפלגות הימין. אולי עם חיזוק משמעותי לבית היהודי, ביתה של שקד.

רוב הסיכויים שבג"ץ יאשר את חוק יסוד מדינת הלאום. משפטנים מהשמאל וגופים אחרים, מתוך סוג של היבריס, מעמיסים עתירות בנושא. אם בג"ץ יאשר את החוק, הרי שתתווסף פסיקה נוספת המחזקת את הצד הלאומי-ציוני במשוואה של מדינת כל אזרחיה אל מול המדינה הציונית.

מבחינת מי שעקרונות ליברליים, אמיתיים וכנים מנחים אותו, מוטב היה לאנשי השמאל להניח לחוק הלאום. קיומו לא היה מונע מבג"ץ להמשיך לפסוק במגמה ליברלית כשהוא רוכב על גבן של החלטות ממשלתיות מנהליות.

לעומת השרה שקד, ח"כ ציפי לבני תקפה את חוק הלאום ואת שקד בשמה של מגילת העצמאות. היא ואחרים מדברים על מגילת העצמאות בהקשר "החוקתי" של ישראל מתוך אי הבנה או חוסר למידת החומר. שהרי אם מגילת העצמאות הייתה ממשיכה לשמש כבסיס לעקרונות-על חוקתיים במערכת המשפט, לא היינו מגיעים לאותן פסיקות שנויות במחלוקת שהניעו את המערכת הפוליטית לחוקק את חוק הלאום.

השופט הגדול ביותר בתולדות המדינה היה כנראה שמעון אגרנט. בשתיים מפסיקותיו המשמעותיות ביותר הוא נשען על מגילת העצמאות: גם בפסיקה הכי ליברלית שלו בבג"ץ 'קול העם', וגם בפסיקה הכי פחות ליברלית שלו כאשר פסל את תנועת אל-ארד מלרוץ לכנסת.

נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס אהרון ברק כנראה חיפש נקודת משען חדשה, שאיננה מגילת העצמאות. לכן הכריז בקול גדול פעם אחר פעם כי חוקי היסוד של 92' הם "חוקה" או "מהפכה חוקתית". זה הוביל למשבר והיום הנשיא ברק חוזר לבסיס הראוי של מגילת העצמאות.

ודווקא על בסיס מגילת העצמאות, עשוי בג"ץ לאשר את חוק היסוד. אם יסתמך על מגילת העצמאות בפסיקתו, הוא יחזיר אותה למעמדה המכונן ויאפשר להסתמך עליה בעתיד, גם כדי לפסוק ברוח העקרונות הליברליים והדמוקרטיים המובהקים שקיימים בה.