"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
מעריב לנוער שלום: איך אפשר שוב לסמוך על אנשים אחרי חרם כפול?
נער בן 16 מספר על נידוי חברתי שחווה ועל הקושי לבטוח שוב באנשים • דנה בכר, פסיכולוגית קלינית, מסבירה מדוע דחייה חברתית עלולה להשאיר צלקת רגשית - ואיך בכל זאת אפשר ללמוד לסמוך מחדש
איך אפשר שוב לסמוך על אנשים אחרי שעברת חרם?. צילום: מידג'רני
[object Object]

מעריב לנוער שלום: איך אפשר שוב לסמוך על אנשים אחרי חרם כפול?

נער בן 16 מספר על נידוי חברתי שחווה ועל הקושי לבטוח שוב באנשים • דנה בכר, פסיכולוגית קלינית, מסבירה מדוע דחייה חברתית עלולה להשאיר צלקת רגשית - ואיך בכל זאת אפשר ללמוד לסמוך מחדש

,עודכן
0השמעה
[object Object]

מעריב לנוער שלום,

(בן 16) בתחילת לימודיי בחטיבת הביניים היו לי בעיות חברתיות קשות מאוד שנגרמו כתוצאה מחרם שהטיל עליי אחד התלמידים. כתוצאה מהחרם נאלצתי לעבוד לחטיבה אחרת. בחטיבה השנייה רכשתי לעצמי חברים חדשים. לאחר מכן פגשתי בתיכון את אותם תלמידים מהחטיבה הקודמת, והמצב חזר על עצמו. שוב עברתי לבית ספר אחר והכרתי חברים חדשים, אבל אני מרגיש שעדיין יש לי בעיה לזהות מי מהאנשים נצלן ומי באמת רוצה להיות חבר שלי.

איך מזהים מי מהאנשים נצלן ומי באמת רוצה להיות חבר,צילום: מידג'רני

העצה של דנה בכר, פסיכולוגית קלינית:

ההסתגלות החברתית יכולה להיות קשה מאוד, וכל אחד יכול ליפול קורבן להתנהגותו של תלמיד תוקפן. כל נער שחווה דחייה חברתית אכזרית כזאת מפנים אותה כאירוע טראומתי.

לגבי השאלות שלך על מי באמת רוצה להיות חבר שלך, אלה שאלות שכולנו מתמודדים איתן. למעשה, כולנו בעלי אינטרסים כשאנו מחפשים חברים שיהיה לנו כיף איתם, שזה הבסיס לכל חברות, ולכן לרב לא מתייחסים לכך כאל ׳ניצול׳.

בקשרים שהדגש עליהם הוא חברתי בעיקרו, כדאי להיות גמישים ומפרגנים כיוון שבדרך כלל האינטרסים הדדיים. פעם אתה עוזר, ופעם עוזרים לך. כך שומרים על האינטרסים של כולם, שהוא הרגשת שייכות לקבוצת בני הגיל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו