מעריב לנוער שלום: איך אפשר שוב לסמוך על אנשים אחרי חרם כפול?

נער בן 16 מספר על נידוי חברתי שחווה ועל הקושי לבטוח שוב באנשים • דנה בכר, פסיכולוגית קלינית, מסבירה מדוע דחייה חברתית עלולה להשאיר צלקת רגשית - ואיך בכל זאת אפשר ללמוד לסמוך מחדש

איך אפשר שוב לסמוך על אנשים אחרי שעברת חרם?. צילום: מידג'רני

מעריב לנוער שלום,

(בן 16) בתחילת לימודיי בחטיבת הביניים היו לי בעיות חברתיות קשות מאוד שנגרמו כתוצאה מחרם שהטיל עליי אחד התלמידים. כתוצאה מהחרם נאלצתי לעבוד לחטיבה אחרת. בחטיבה השנייה רכשתי לעצמי חברים חדשים. לאחר מכן פגשתי בתיכון את אותם תלמידים מהחטיבה הקודמת, והמצב חזר על עצמו. שוב עברתי לבית ספר אחר והכרתי חברים חדשים, אבל אני מרגיש שעדיין יש לי בעיה לזהות מי מהאנשים נצלן ומי באמת רוצה להיות חבר שלי. 

איך מזהים מי מהאנשים נצלן ומי באמת רוצה להיות חבר, צילום: מידג'רני

העצה של דנה בכר, פסיכולוגית קלינית:

ההסתגלות החברתית יכולה להיות קשה מאוד, וכל אחד יכול ליפול קורבן להתנהגותו של תלמיד תוקפן. כל נער שחווה דחייה חברתית אכזרית כזאת מפנים אותה כאירוע טראומתי. 

לגבי השאלות שלך על מי באמת רוצה להיות חבר שלך, אלה שאלות שכולנו מתמודדים איתן. למעשה, כולנו בעלי אינטרסים כשאנו מחפשים חברים שיהיה לנו כיף איתם, שזה הבסיס לכל חברות, ולכן לרב לא מתייחסים לכך כאל ׳ניצול׳. 

בקשרים שהדגש עליהם הוא חברתי בעיקרו, כדאי להיות גמישים ומפרגנים כיוון שבדרך כלל האינטרסים הדדיים. פעם אתה עוזר, ופעם עוזרים לך. כך שומרים על האינטרסים של כולם, שהוא הרגשת שייכות לקבוצת בני הגיל. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר