אריק נני (28) התחיל ליצור תוכן לפני 8 שנים ומאז לא הפסיק. בצל הקשיים והאתגרים המזדמנים הוא מעביר תוכן חיובי ומהווה השראה לכל מי שרק מוכן לשמוע - בעיקר כפוסטראומתי מפסטיבל הנובה וכמי שאיבד את אמו למלחת הסרטן.
"ממש קצת לפני הנובה גילו לאמא שלי סרטן. באותו זמן חיפשתי דרך להתפרק ואחד מהדברים שגיליתי שעוזרים לי זה שמאוד אהבתי פסטיבלים. הייתי יכול להיות איתה יום שלם בבית חולים, לצאת לשעתיים לרקוד במסיבה ולחזור חזרה לבית חולים״.
על הקשר הקרוב עם אמא שלו הוא מספר: ״אמא שלי הייתה החברה הכי טובה שלי ומאוד רציתי להיות איתה כמה שיותר. היא הייתה באמת גיבורה״.
בשעות הבוקר המוקדמות של ה-7 באוקטובר 2023 נני עוד ׳בילה׳ בפסטיבל הנובה.
״קצת לפני יום הולדת 26 שלי אחד החברים הכי טובים שלי ואני נסענו לנובה. הגענו לשם בלילה שלפני ככה שב-6:29 היינו ברחבה. היה שם כאוס ופאניקה והחלטנו לחזור לאוטו ולצאת לכיוון בארי. יצאנו משם ושני רכבים שהיו לפנינו מסתובבים, עושים פרסה ואני שומע נשק אוטומטי. הייתי בטוח שזה ׳רק פיגוע׳. שינינו כיוון אבל גם משם התחיל ירי ואז הבנו שזה הרבה יותר גדול מסוכן ממה שחשבנו. במהלך הדרך הבנו לאט לאט מה קורה. עברנו ליד מיגוניות ואני רציתי לעצור שם להתגונן אבל בר, החבר שלי, אמר לי ׳אין סיכוי, אין מקום׳. תודה לאל - כי זה הציל לי את החיים. המיגוניות שעברנו לידן הן ׳מיגוניות המוות׳. החלטנו לצאת מהרכב ולהמשיך ברגל. במשך 6 שעות ברחנו. 16 קילומטר. זה היה לברוח, לרוץ, להתחבא, לרוץ, להתחבא".
האמנת שתצאו מזה?
"באחת מהפעמים שבהן נאלצנו להתחבא קפצנו לתוך שיח קוצני. היינו חמישה אנשים - בר, אני ואנשים שפגשנו בדרך. ראיתי אייפון זרוק על הרצפה והרמתי אותו, ויצא שהארבעה שהיו איתי הספיקו להיכנס מאחורי השיח ואני לא הצלחתי להתחבא עד הסוף. היריות התקרבו אלינו, ופתאום הטלפון שהרמתי צלצל. כיביתי איתו ושמעתי שהיריות מתקרבות. באותו רגע הבנתי שיש סיכוי גדול שאני לא יוצא משם. הסתכלתי על בר ופתאום הוא אמר לי ׳שקט, יש לך ריס על העין, זה זמן טוב להביע משאלה׳. הדבר הראשון שיצא לי זה ׳שמע ישראל׳, ואחר כך שאלתי את עצמי אם אני יוצא מפה מה אני רוצה שיהיה. אני רוצה להיות עם המשפחה שלי כמה שיותר, למצוא אהבה ולהקים משפחה, לראות ים, לטייל בעולם, לחגוג יום הולדת 26, להפוך את הספר שלי לרב מכר ושזה לא יהיה הסיפור האחרון שאני מספר״.
מה עזר להחלמה שלך אחרי הנובה?
״הבנתי שאני צריך כחלק מהתהליך שלי להילחם ולעשות משהו. בהתחלה התעסקתי בהסברה. טסתי לחו"ל, התראיינתי לכל רשת, עד שהרגשתי שאני כבר לא מסוגל וזה לוקח ממני מחיר נפשי ופשוט עצרתי. אז התחלתי לשתף את המסע שלי, את מה שאני עובר, את החיים ביחד עם זה שאיבדתי הרבה מאוד אנשים שאני אוהב ואת האתגרים שאני מתמודד איתם כשורד נובה, או לאחר מכן עם אבחנה של פוסט-טראומה״
איפה אתה יום בתוך התהליך הזה?
״אני עדיין במסע של השיקום ואני עדיין סובל מהתקפי חרדה ותסמינים מאוד לא כיפיים של פוסט-טראומה. אני כן במקום טוב יותר, אבל יש ימים קשים. אני מנסה להתמקד במגמה החיובית ואני עדיין בטיפול פסיכולוגי כל שבוע. אני עושה כל מה שאני יכול כדי לעזור לעצמי וכל פעם שעולה לי תחושה של אשמה כלפי האנשים שהיו איתי באותו יום ולא חזרו, אני זוכר שחשוב להבין שלא תמיד יש לנו שליטה. אני מנסה להיאחז במה שכן יש לי השפעה עליו, ומה שעזר לי היה להיות עם אנשים הקרובים אליי. לאחי יש שתי כלבות נקניק מדהימות שעשו לי הכי טוב בלב. יש לי חתול שמאוד עזר לי. וגם אחד הדברים שהכי עזרו לי זה שמצאתי אהבה״.
נני התארס לאחרונה לבת זוגו, יוצרת התוכן יוליה ספקטור: ״קצת אחרי ה-7 באוקטובר הכרתי את יולי בת הזוג המדהימה שלי. הדבר שהיום הכי מחזיק אותי הוא שאם נשארתי זה סימן שבטוח יש לי משהו לעשות פה - קיבלתי עוד הזדמנות. לצד זה אני עדיין מתמודד עם הרבה מאוד כובד וקושי שלא חשבתי שאני אחווה בחיים, ולאבד את אמא שלי בתוך הדבר הזה היה מאוד מורכב. זה עדיין מורכב".
אריק מוסיף על הקושי שיש לשורדי נובה: ״צריך לזכור שהם מסתובבים עם משקולת ענקית על הגב. אני למשל יכול להתנהל רגיל, ואז יום שלם להיות משותק. אני פשוט מתנתק, וזה אומר שאני לא מצליח לדבר, הכל מעורפל, כל הגוף שלי כואב… יש אנשים שהם עם קושי שרואים כמו כיסא גלגלים אבל יש גם הרבה מאוד צעירים שסוחבים משקל נפשי כבד, ואין לנו מושג״.
איפה בת הזוג שלך, יוליה, נכנסת בתהליך השיקום?
"יוליה היא החברה הכי טובה שלי, אז היא איתי בהכל. היא יודעת להרים אותי כשאני נופל, היא עוזרת לי למצוא את החלק הכיף בחיים שלי. אפילו ברמת התוכן, לפעמים היא אומרת לי ׳אריק, אתה לא חייב שכל התוכן שלך יהיה כבד׳. גם בא לי לציין שבכל התקופה של המחלה של אמא שלי היא ממש עזרה לי למצוא משמעות. היא תיעדה אותה במשך שנה שלמה כל הזמן, כל ולוג, כל סרטון - ועזרה לי לשמח אותה. זה פשוט להיות במסע משותף ולהרגיש שאני לא לבד".
איך מתחזקים זוגיות כשני יוצרי תוכן?
"קודם כל, הזוגיות שלנו באה לפני התוכן. אנחנו אוהבים אחד את השנייה ואנחנו קודם כל אחד בשביל השנייה. אני מתייחס לזה כמו שהיינו עובדים בעבודות רגילות לחלוטין, ויש בזה גם קסם. מה שהכי מרגש אותי זה לפגוש את הקהל שלה ברחוב, שמספר לי איך הסרטונים עושים טוב ואיך החדר שלהם מעוצב ממש כמו של יולי ועל המוטיבציה שהם מקבלים ממנה. מצד שני, אנחנו גם יודעים מתי לשים את הסטופ ולא לשתף. יש בינינו תקשורת ואנחנו סומכים אחד על השני. הזוגיות שלנו טובה בבסיס קודם כל ורק אז היא מקרינה החוצה״.
לצפייה בפרק 2 של "אז ככה", תוכנית הנוער של "מעריב לנוער" - עם יוליה ספקטור ואלכס קוטייב, לחצו כאן
יש מסר שחשוב לך להעביר לבני ובנות נוער בהזדמנות הזאת?
"תזכרו שלעשות משהו בשביל עצמכם זה לא מובן מאליו וכדאי לעשות את זה. אם תעשו משהו בשביל עצמכם יהיה לכם יותר כוח בשביל אחרים. זה לא אגואיסטי לשים את עצמכם לפעמים במקום הראשון".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו