"אין לנו אופציה אחרת אלא להיות דור השינוי"

דילן גפן (18) תמיד היה נער סקרן ודעתן. כעת, כשהפודקאסט החריף והמצליח שלו ושל סבתו, ״מעניין לי את סבתא״, כבש את המסכים ואת הלבבות של כולנו – הוא מספר על הקושי החברתי שחווה בתקופת החטיבה ועל הדרך שבה הצליח להקיף את עצמו בסביבה אוהדת. כיום הוא מלש״ב שמנצל כל רגע לפני הגיוס, ומנסה לסלול את דרכו בעצמו.

מאיפה הגיע הרעיון לעשות פודקאסט?

״תמיד היו לי שיחות נורא מעניינות עם סבתא שלי. מאז שהייתי בן 4 התחלנו לדבר. בהתחלה זה היה בסלון, ואחר כך התחלתי להקליט את השיחות האלה במחשב. אחרי כמה שנים סבתא באה אליי עם הרעיון ש-ALL IN הציעו – שנעשה ביחד פודקאסט. אמרתי לעצמי שזו בעצם הזדמנות פז להוציא החוצה את השיחות שלי ושל סבתא ולהנציח אותן. בזכות זה הילדים והנכדים שלי, בנוסף לעוד המון אנשים ברחבי ישראל, יוכלו לשמוע ולהתחבר לשיחות שלנו״.

״שום צפיות ולייקים לא שווים את העובדה שילד נפגע״

מה המטרה המרכזית של הפודקאסט? איזה מסר אתה רוצה להעביר?

״אני רוצה להראות את מערכת היחסים המיוחדת הזאת של סבתא ונכד. בנוסף, סבתא שלי היא בן אדם נורא מעניין, ואני חושב שהמון אנשים יכולים להתחבר לדברים שלה וללמוד ממנה. אני מקווה שגם אני מוסיף משהו״.

קרה שאמרת משהו במהלך הפודקאסט ולאחר מכן התחרטת עליו?

״לגמרי. המקרה הכי מפורסם הוא הסוגיה עם אורן להב. אמרתי משהו שהתבסס על אמירות קודמות שלו, וזה יצא מהקשרו והוא נעלב כתוצאה מזה. כתבתי לו והשלמנו, הוא מבין שזה באמת קרה בתום לב, אז נראה לי שזה מאחורינו. המוטו שלי הוא שאם פגעת במישהו אחר – כנראה שזה לא היה צריך להיעשות מלכתחילה. אם הייתי יכול לחזור אחורה למחוק את הקטע הזה, כמובן שהייתי עושה את זה. שום צפיות ולייקים לא שווים את העובדה שילד נפגע״.

״מתישהו הבנתי שלרוץ אחרי אישור מסביבה שתמיד בוחנת אותך זה דבר שהוא לא בריא לי״

היה בך רצון להיות מפורסם?

״אף פעם לא רציתי להיות מפורסם, אבל כן היה לי חשוב להיבדל משאר המשפחה שלי. רציתי להיות דילן גפן ולא ׳הבן של׳ או ׳הנכד של׳. זה לא בהכרח אומר להיות מפורסם״.

אתה מרגיש שמתייחסים אליך כאל ״הבן של״?

״בעיניי, כשמישהו רואה אותך ברחוב ואומר לך ׳אתה הבן של אביב גפן׳ או ׳אתה הנכד של יהונתן גפן׳ – זה לא באמת מעליב, כי אתה מוכר ככה ואין מה לעשות עם זה. מה שכן, כשיש בן אדם שקרוב אליך והוא עדיין מסתכל עליך כעל ׳הבן של׳ – זה דגל אדום, כי אתה מבין שאולי הוא איתך בגלל מניעים אישיים שלו. אני שמח שאני מתחיל להיות בעיני הציבור אינדיבידואל. אני שמח שמתחילים לעצור אותנו ברחוב ולהגיד לאבא שלי: ׳אהבתי אותך פעם, אבל עכשיו הילד שלך נותן לך פייט׳״.

מה חשבת על החיקוי שלך ושל סבתא נורית ב״ארץ נהדרת״?

״נורא התרגשתי. בעיניי, חיקוי ב׳ארץ נהדרת׳ זו פסגה בחיים. זו תוכנית שאני מאוד אוהב ומעריך, וכשזה חיקוי שלי – זה אפילו פי אלף יותר מצחיק. ראיתי את זה כשישנתי אצל חבר בקומונה בעוטף, ואני זוכר שכולנו התפוצצנו מצחוק. זה באמת מערכון מעולה, עשו את סבתא שלי אחד לאחד. גם כשעושים את אבא שלי ב׳ארץ נהדרת׳ – אלה החיקויים שאנחנו הכי צוחקים מהם. הומור עצמי זה חשוב״.

ובכל זאת, לצד המסלול האינדיבידואלי שגפן סולל לעצמו, משפחת גפן היא נדבך בלתי נפרד מהתרבות הישראלית כבר עשרות שנים.

יצא לך פעם להרגיש לא בנוח עם משהו שאחד מבני המשפחה שלך עשה במהלך הקריירה שלו?

״אני מרגיש לא בנוח עם חלק מהדעות של אבא שלי בתקופת הניינטיז, וכנ״ל לגבי סבא שלי. יש המון דברים על הצבא שאני בטוח שהיום אבא שלי היה אומר אחרת. מה-7 באוקטובר הוא הלך לגדודים לשמח את החיילים, ולכן אני כן חושב שהוא מכה על חטא במובן הזה״. גפן מוסיף: ״חשוב לציין שהם אנשים אחרים ממני, ויש להם את הדעות של עצמם וזה מבורך. אני לא מסכים עם חלק מהדברים והדעות של המשפחה שלי, וזה לגיטימי״.

בבית הספר, איזה מין תלמיד היית?

״מבחינה לימודית אני חושב שדי טוב. הייתי דעתן ודיברתי הרבה בשיעורים, אבל תמיד שמרתי על מערכת יחסים טובה עם כל המורים שלי. בן דוד שלי ואני – אנחנו הדור הראשון במשפחה שמוציאים ציונים טובים. המשפחה שלי לא מבינה מאיפה זה מגיע, כי אבא שלי לא היה תלמיד מצטיין במיוחד והוא עף מבית הספר בכיתה ח׳״.

״אין לנו אופציה אחרת אלא להיות דור השינוי״

ואיך הרגשת מבחינה חברתית?

״איפשהו באמצע החטיבה הרגשתי שאני נמצא בסביבה שלא מתאימה לי, ואפילו קצת מורידה לי את הביטחון העצמי בכוונה. אבל לאט-לאט, מתוך תהליך טבעי שקורה בחיים, מצאתי את החברים הנכונים לי. אני חושב שכל אחד צריך בן אדם אחד שיאמין בו, ובאמת חיפשתי את הבן אדם הזה מתוך אמונה שגם הוא מחפש אותי. אני יכול להגיד שהיום יש לי סביבה עוטפת״.

גפן מספר ומוסיף: ״מתישהו הבנתי שלרוץ אחרי אישור מסביבה שתמיד בוחנת אותך – זה דבר שלא בריא לי, ואין טעם מבחינתי לבזבז את הזמן שלי על אנשים כאלה. אני מרגיש שעם החברים החדשים שלי אני דילן גפן, ואני לא מנסה להתחקות אחרי סביבה מסוימת. אני מאוד גאה בעצמי שהגעתי למצב הזה – זה דבר שעשיתי בעצמי״.

אתה מרגיש ׳חריג׳ בנוף של הנוער בגילך?

״אני חושב שאין פער ביני לבין נערים אחרים בגילי. אנחנו דור מיוחד שישנה את פני המדינה. אנחנו דור התקומה השנייה – אנחנו נלחמים ונילחם על המדינה, ואני מאמין שאנחנו אלה שנבנה אותה מחדש אחרי האירוע הנוראי שקרה. אנחנו צריכים לגשר על הפערים ולהיות אחד לצד השני״.

מה החלומות שלך לעתיד?

״בעתיד הקרוב – להתגייס לתפקיד שאני רוצה, והחלום שלי הוא להיות בקבע. בעתיד הרחוק יותר אני רוצה להיות יזם אחרי הצבא, ולאחר מכן אני שואף להיות בפוליטיקה ולהקים משפחה פה בארץ״.

איך הפוליטיקה מסתדרת עם זה שאנחנו צריכים להיות דור השינוי, שמתעסק באחדות?

״הפוליטיקה היא המקום הכי מפלג, אבל זה לא צריך להיות ככה. הכנסת לא צריכה להיות אולם ׳פייט׳ של כלבים שנובחים אחד על השני – זה צריך להיות מקום שמתאחדים בו למען המדינה ולטובת הכלל. לכן לדעתי הדור החדש צריך לשטוף את מסדרונות הכנסת. אנחנו צריכים להביא את הדור החדש שלא מושחת מהיסוד, שפועל באמת למען המדינה״.

מה המסר שלך לקוראי וקוראות ׳מעריב לנוער׳?

״אני חושב שאין לנו אופציה אחרת אלא להיות דור השינוי. האירוע שקרה ב-7 באוקטובר אולי קצת העיר אותנו, אבל בסוף אנחנו נמצאים במחלוקות עמוקות אחד עם השני. אנחנו חייבים להפסיק להילחם בתוך העם שלנו, שהוא ממילא לא גדול ומוקף אויבים. הדור שלנו מראה שאפשר אחרת – שאפשר לשבת ולדבר אחד עם השני״.