בחודשים האחרונים ישראל מתמודדת עם לא מעט מאבקים פנימיים בזירה הפוליטית, אבל מצב הבחירות בארץ הוא לא המאבק היחיד שאיתו היא צריכה להתמודד. למי מאיתנו לא יצא לגלול באינסטגרם בשעות הלילה ולהיתקל בפוסט נגד ישראל, סרטון שמעודד אנטישמיות והסתה או עוד מפורסם או זמר שכל כך אהבנו וסטורי אחד שלו הוביל לתחושה אישית מרה? כשזאת המציאות,זה נראה כאילו הרשת מלאה בפוסטים פרו-פלסטיניים ונדמה שכל העולם נגדנו.
לצערנו, התחושה הזו לא משוללת יסוד - במיוחד בטיקטוק. מחקר של אוניברסיטת נורת'איסטרן שבבוסטון, ארצות הברית, מצא כי יחס הפוסטים הפרו-פלסטיניים לפרו-ישראליים הוא כ- 1:20 לרעתנו. זאת אומרת, על כל פוסט תמיכה בישראל, יש 20 פוסטים של תמיכה בפלסטין.
ההסבר, בקצרה
מה הסיבה ליחס העגום הזה? לא צריך מחקר ולא נדרשת אוניברסיטה כדי לדעת את התשובה לשאלה הזו: מדינת ישראל הפקירה את חזית ההסברה.
לפי אותו מחקר, פוסטים פרו-ישראליים עולים רק באופן של סיקור חדשות. כלומר, רק אם קורה אירוע חריג (ה-7 באוקטובר, המתקפה האיראנית וכד') יש סיקור חדשותי שמציג את הזווית הישראלית. ההסברה הישראלית פועלת להסביר אירועים נקודתיים, בניגוד לפעילות הפרו-פלסטינית שמתקיימת בכל זמן, בכל יום ובכל שעה כחלק מהמאמץ להפוך את הפרו-פלסטיניות לתנועה חברתית מחאתית גלובלית עם השפעה של ממש.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
המדינה ישנה, האזרחים מתעוררים
כדי לקבל תמונת מצב רחבה יותר ולהבין את אירוע ההסברה פנינו למרואן ג'אבר (18), יוצר תוכן ופעיל הסברה ישראלית.
"ההסברה הישראלית נמצאת בתקופה מאוד מורכבת" הוא פתח והציג את המצב: "מצד אחד, יש היום הרבה יותר אנשים, במיוחד צעירים, שמבינים את החשיבות של להשמיע את הקול הישראלי ולהציג את המציאות כפי שהיא. מצד שני, אנחנו מתמודדים מול אתגר גדול מאוד בזירה הבינלאומית, שבה הרבה פעמים המסרים עוברים תמונות חלקיות מאוד של המציאות".
מה אתה חושב על המצב של ההסברה הישראלית?
"ההסברה הישראלית השתפרה מאוד בשנים האחרונות, בעיקר בזכות אזרחים ויוצרים פרטיים שנכנסו לתמונה ולא חיכו לגופים רשמיים".
לצד השיפור והיוזמות הפרטיות, עדיין ישנם לא מעט אתגרים: "האתגר המרכזי הוא לא רק להעביר מידע, אלא לגרום לאנשים להקשיב. בעולם שבו יש הצפה של מידע, פייק ניוז ותוכן שמבוסס על רגשות - קשה מאוד להגיע לאנשים עם אמת ועובדות בלבד" ג'אבר מסביר. אתגר נוסף שהוא מציג, הוא הבדלי השפה והתרבות: "כדי להגיע לקהלים שונים בעולם צריך להבין אותם, לדבר בשפה שלהם… הסברה טובה היא לא רק להגיד מה אנחנו חושבים, אלא גם לדעת איך הצד השני מקבל ומבין את המסר".
ג'אבר מסביר שכדי לשפר את המצב צריך להשקיע בדור חדש של מסבירים צעירים: "צעירים נמצאים ברשתות החברתיות, מדברים עם אנשים מכל העולם ויכולים ליצור חיבור אישי שאין תמיד לגופים רשמיים".
תזמון זה הכל
במלחמה על דעת הקהל, לפעמים הכל יקום וייפול על טיימינג, ג'אבר מסביר ומדגיש: "צריך לעבור מהסברה שמגיבה לאירועים להסברה יוזמת. לא לחכות למשבר כדי להסביר, אלא לבנות קשרים וסיפורים לאורך זמן".
האם לדעתך ההסברה הישראלית מצליחה להעביר את מסרים לקהל הבינלאומי?
"התשובה מורכבת. יש הרבה הצלחות והרבה אנשים בעולם שנחשפים לצד הישראלי, אבל עדיין יש פער גדול מול קהלים מסוימים. האתגר הוא להבין שהסברה היא לא רק לנצח ויכוח, אלא ליצור שיחה. לפעמים סרטון אחד אמיתי, סיפור אישי או מפגש בין אנשים יכול להשפיע יותר מאלף הודעות רשמיות".
איך מייצרים את השיח הזה?
"ההסברה הישראלית צריכה להראות את האנשים שמאחורי המדינה- את החברה, את התרבות, את החלומות ואת המורכבות. כשאנשים מכירים בני אדם, קל להם יותר להבין מציאות שלמה".
זירה נטושה
בעוד שאנשים פרטיים כמו מרואן ג'אבר, יוסף חדאד, נועה תשבי ופעילי הסברה רבים אחרים מנסים להציל את המערכה - המדינה עצמה נראית כמי שנטשה אותה. דוח מבקר המדינה מציג תמונה לא אופטימית, בלשון המעטה, ומגדיר את זה כ- "זיהוי איום ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי בישראל ואי-קידום מענה בין-ארגוני להתמודדות עימו". כלומר: אין גוף רשמי ואחיד שאחראי לתת מענה ישיר להסברה. מה כן יש? המון גופים שונים שלא פועלים בתיאום. ממשרד החוץ דרך משרד המודיעין ועד לגופים אזרחיים ואנשים פרטיים שיצאו להגן על ישראל בזירה האינטרנטית.
עוד מוסיף הדו"ח: "לא קיים מנגנון או גורם רשמי שאליו גורמי החברה האזרחית יכולים לפנות".
מה עם מערך ההסברה הלאומי?
אתם בטח שואלים את עצמכם: אבל איך זה הגיוני? בישראל יש מערך הסברה לאומי!
אז ככה - עד לפני מספר חודשים, המערך התנהל ללא ראש מערך במשך שנתיים שלמות (מאי 2024 עד מאי 2026). נוסיף בעדינות, שגם במציאות הנוכחית שבה יש ראש מערך טרם ניתן לזהות מגמה חיובית אמיתית בנושא.
המסקנה שהגענו אליה ברורה - צריך להפוך את מאזן הכוחות בזירה ההסברתית ברשתות. לא לחכות למצב שטורף את הקלפים, לא לפעול רק מתוך מגננה - אלא לפעול בשגרה כדי להראות לעולם את ישראל היפה כמו שאנחנו מכירים אותה. לא לחכות לטרגדיה מזעזעת, אלא להכין כבר מעכשיו את הקרקע.
מה שברור: המציאות שוב בידיים שלנו - על אף שזה תפקידה של המדינה, ומי יודע אולי אחרי הבחירות זה ישתנה… בינתיים, לכל אחד מאיתנו יש סמארטפון ביד וסיפור של אחדות ואהבת הארץ לספר לעולם. תזכרו: כל אדם וכל סרטון מסוגל לשנות את מאזן הכוחות.
במסגרת הכתבה פנינו למערך ההסברה הלאומי בבקשה להשמיע את דעתם בנושא. תגובתם לא התקבלה עד למועד זה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו