בר גניש (20), או בשם הסושיאל שלו - ברבוריתה, הוא יוצר תוכן וחייל בתפקיד מש"ק דיגיטל (אחראי טיקטוק, אם תרצו). עם קהל של כ-400 אלף עוקבים ברשתות, גניש מוכר בעיקר בתכני ריקוד, שיתוף היומיום וסרטונים מצחיקים.
מאיפה הגיע השם "ברבוריתה"?
"זה שם חיבה מלפני הרבה שנים. עשיתי בייביסיטר לילדה שקוראים לה בר והתחלנו לקרוא אחת לשני 'ברבוריתה'. השם ממש תפס ברשת אז החלטתי להשאיר אותו בתור הכינוי שלי".
לפני החשבון הנוכחי, היו לך חשבונות אחרים ברשתות שמחקת. למה?
"כבר בתקופת המיוזיקלי היו לי 12,000 עוקבים, אבל היה לי אכפת ממה שהילדים בבית הספר חושבים עליי. נגיד בכיתה ו' העלתי המון סרטונים ופשוט יום אחד ילד מבית ספר צרח עליי 'הומו צא מהארון' והחלטתי שאני מוחק את העמוד. ויתרתי על החלום שלי. שנתיים אחרי זה פתחתי עוד עמוד והתחלתי להעלות סרטונים עד שהרגשתי שוב שזה לא בשבילי".
כך מתאר גניש שהוא פתח וסגר חשבונות בסושיאל שוב ושוב בעקבות תגובות שליליות מהסביבה, עד שבסוף גניש פתח את העמוד הנוכחי: "החלטתי שהפעם לא אכפת לי מה אומרים עליי. אני עושה את זה כי אני יודע הכי טוב".
"הצבא זה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים. זה הכניס אותי לסביבה שנכונה לי ולימד אותי על אחריות"
אתה מצלם סרטונים רבים במקומות הומי אדם, מה הסיבה?
"אני חי רק פעם אחת ואני יכול לעשות מה שאני רוצה. שום דבר כבר לא מביך אותי, אם אני רוקד וזה מעלה לאנשים חיוך - עשיתי את שלי. אנשים צוחקים אבל לא אכפת לי, הבעיה היא רק שלהם".
כמו שאולי יכולתם לנחש, יצא לגניש לא פעם ולא פעמיים להסתבך בצבא בעקבות הסרטונים שהוא מעלה. פעם אחת, הוא מספר, הוא קיבל ריתוק בעקבות סטורי שהוא העלה מתוך טנק. בנוסף, הוא קיבל אזהרה לא להעלות יותר סרטונים על מדהים לאחר שהעלה סרטון שבו הזמין 'מקדונלדס' ונחנק מקש - וצבא איראן העלה את הסרטון לרשתות שלהם. כן כן, סיפור אמיתי.
מה למדת מהשירות שלך?
"הצבא זה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים. זה עשה אותי יותר בוגר, הכניס אותי לסביבה שנכונה לי, לימד אותי על אחריות. בעצם אני כותב תוכן ומצלם לאגף התקשוב, זה תפקיד שמתאים לי כל כך ואני ממש שמח שנתנו לי אותו".
למרות שצה"ל הזהיר אותך - טסת לתאילנד. איך היה שם בתור חייל ישראלי?
"אמרו לי מראש להוריד פרופיל משמעותית… באחד הימים הלכנו למופע דראג, אני מאוד אוהב הופעות כאלה, אנשים שעוברים ליד ולא נכנסים לדעתי משעממים". בתוך מועדון הדראג, גניש לא שמר על פרופיל נמוך (בלשון המעטה) - ומצא את עצמו עולה על הבמה כחלק מהמופע: "רקדתי וצעקתי שם עד שראו אותי ואמרו לי 'בוא בוא', אז עליתי ורקדתי איתן. אחרי המופע אחת הבנות אמרה לי לבוא יום אחרי ושהן יעזרו לי לעשות מופע מלא. הגעתי בצהריים, בנו לי נאמבר, בחרתי בשיר 'Moonlight' והלבישו אותי. זה היה מטורף".
החוויה הזו פתחה לך את התיאבון להופיע גם על הבמה, מחוץ לרשתות החברתיות?
"קודם כל סיימתי קורס משחק לא מזמן. אני אוהב משחק ומרגיש שנולדתי לתחום הזה, אז באמת שהופעת הדראג רק גרמה לי לרצות עוד יותר… אז בינתיים אני לא שם בקריירה, אבל להיות שחקן זה בסופו של דבר החלום שלי".
"הרבה אנשים אומרים 'הוא מתאפר אז הוא הומו' אבל לא, הומו זאת נטייה מינית ואיפור זה פשוט כיף"
על בסיס התגובות שתיארת מוקדם יותר, נשמע שחווית היציאה מהארון לא הייתה פשוט עבורך בכלל. תספר לנו על זה קצת.
"יצאתי מהארון בגיל 15, וזה לא משהו שהוא קל. הרבה אנשים אומרים 'הוא מתאפר אז הוא הומו' אבל לא, הומו זאת נטייה מינית ואיפור זה פשוט כיף. נטייה מינית זה משהו אישי, משהו שרק אני יכול לדעת" הוא משיב ומוסיף: "תמיד נמשכתי לבנים, והראשונה שדיברתי איתה על זה הייתה מישהי לסבית מהשכבה שלי. ידעתי שהיא תבין אותי ובאמת ישבנו, דיברנו והיא חיבקה אותי. לאט לאט התחלתי לספר לחברות שלי. הייתה לי חברה שישבתי איתה בים וסיפרתי לה שאני גיי, ואנחנו פשוט התחלנו לבכות מרוב שזה היה מרגש. הרגשתי שהורדתי עוד אבן מהלב ועוד אבן מהלב ככל שסיפרתי לעוד חברות".
"ניסיתי להתחמק מסיטואציות עם אבא שלי עד שהוא תפס אותי לשיחה ואמר שקשה לו עם זה אבל שהוא מקבל אותי"
הרגשת את האבן הזאת יורדת מהלב גם מול המשפחה?
"אחרי החברות אגרתי אומץ לספר לאמא שלי. כל היציאה מהארון צולמה בטלפון שלי. הסרטון שמור, אבל אני אף פעם לא ראיתי אותו. אמא שלי הופתעה, היא אמרה שהיא אוהבת אותי והתחילה לשאול שאלות". גניש מספר כי תחילה הוא סיפר רק לאמא שלו וביקש שלא תספר לאבא שלו, אבל לאחר כשבוע גילה שהיא סיפרה לו, מה שבדיעבד התברר כהחלטה טובה יותר עבורו, הוא מעיד: "זה היה עדיף. פשוט ממש ניסיתי להתחמק מסיטואציות עם אבא שלי עד שהוא תפס אותי לשיחה ואמר שקשה לו עם זה אבל שהוא מקבל אותי. היום הכל כרגיל ומושלם בינינו".
מה הסטטוס הזוגי שלך כיום?
"אני בזוגיות כבר שנה. לא פרסמתי אותו בגלל שבהתחלה הוא היה בארון, ומן הסתם לא רציתי לפגוע בו" הוא משיב ומסביר על הקושי שבדרך: "ברגע שאתה בזוגיות עם מישהו בארון, אתה באיזשהו מובן נכנס גם לארון ולא יכול לצאת איתו למקומות או לספר לחברים".
על בן זוגו, גניש מספר: "כבר מהדייט הראשון ידענו שאנחנו מתאימים. אחרי חודש וחצי אמרתי לו שאני אוהב אותו, אבל שאי אפשר להיכנס ככה למערכת יחסים. הוא אמר שהוא מבין ולא רוצה לוותר עליי ושהוא יצא אבל זה ייקח זמן. סמכתי עליו וגם עזרתי לו ונתתי מוטיבציה. הוא סיפר לאחים שלו אחרי 4 חודשים, אחרי חצי שנה הוא סיפר כבר להורים שלו ואחרי 7 חודשים הוא סיפר לחברים שלו והיום אני כבר יוצא איתו למסעדות. היה לי קשה, כל דבר אני מתעד ומצלם ופה לא יכולתי".
במבט לעתיד הרחוק, מה החלום הכי גדול שלך?
"להיות שחקן. אני עושה הרבה דברים כמו לרקוד ולשיר, שאלה דברים שאני טוב בהם והם תלויים בי. עם משחק זה אחרת, כי משחק לא תלוי רק בי, אבל לא נורא… כבר התחלתי לנסות, הרבה אומרים 'לא' אבל זה חלק מהדרך".
מה המסר שהכי חשוב לך להעביר לבני ובנות נוער ששואבים ממך השראה?
"לא לפחד משום דבר. תצאו לרקוד, תשירו תעשו כיף ואל תפחדו מאף אחד, תהיו אתם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו