"בחרתי לשים את השם שלי בספרי ההיסטוריה"

אהבת השם גורדון (19) היה ילד ביישן וחסר ביטחון שמצא בספורט ביטוי אישי והזדמנות להיפתח בעולם. היום, כשלוש שנים לאחר שזכה במדליית ארד באליפות העולם בקיקבוסקינג (בגיל 16 בלבד) הוא מאמין יותר מתמיד שהדרך הספורטיבית שלו עוד תיקח אותו רחוק. עם ערכים מניעים של עבודה קשה, התמדה, נחישות וכמיהה גדולה להשאיר חותם, דבר אחד בטוח: אהבת השם גורדון הוא הדבר הבא בספורט הישראלי. 

את הבחירה בו לפרויקט ה-21 עד 21 של 'מעריב לנוער' הוא מסכם: "כיף, מגניב, זכות".

בואו נחזור קצת אחורה בזמן. מי היית לפני שהאגרוף נכנס לחיים שלך?
"התחלתי בגיל מאוד מוקדם. מגיל צעיר הייתי ילד מאוד ביישן וחסר ביטחון. הייתי הרבה בבית וגם למדתי בחינוך ביתי אז פחות יצאתי לעולם… אחרי שהתחלתי להתאמן, עלה לי הביטחון העצמי. התפתחתי כבן אדם, בניתי לעצמי אופי מסוים ורק אז יצאתי לעולם. התחלתי להכיר חברים, לטייל בעולם בתחרויות ולצבור חוויות".

איך נראית שגרת היומיום שלך?
"אני מתאמן רב היום. מתחיל כבר בבוקר ומשלב אוכל ומנוחה. בתקופות עמוסות אני עושה כמה אימונים ביום".

איך הלו"ז הצפוף משפיע על חיי המשפחה שלך?
"אני רואה את המשפחה בעיקר בסופי שבוע, וכשגרתי בתאילנד ראיתי אותם פעם בשנה. זו הייתה תקופה קשוחה, אבל הקרבה שהייתי מוכן להקריב. עם חברים אני נפגש פחות ולרב מעדיף לנוח".

"זה אמנם באסה שפספסתי חיים של נער רגיל, אבל הרווחתי משהו הרבה יותר גדול"

ענף האגרוף התאילנדי והחיים כספורטאי בכלל הם מאוד אינטנסיביים. יש לך איזשהו חשש בעתיד להרגיש ש'פספסת' את שנות הנעורים שלך?
"אני יכול להסתכל על זה ככה, אבל אני בחרתי בדרך הזאת. אין למה להצטער, זה אמנם באסה שפספסתי חיים של נער רגיל, אבל הרווחתי משהו הרבה יותר גדול. הייתי יכול להיות מוקף בחברים, ללכת למסיבות ולטייל איתם, אבל בחרתי לעשות משהו גדול, בחרתי לשים את השם שלי בספרי ההיסטוריה".

גורדון משתף "אני זוכר את הקרב הראשון שהשלמתי עם ההבנה שבחרתי דרך אחרת שמיועדת לי. זה היה כשהייתי בן 17, עליתי לתחרות עם הבוגרים במקום לתחרות עם נערים בגיל שלי - ושם הצלחתי להביא הישג ולהגיע למקום השלישי. שם אמרתי לעצמי 'אני עושה את זה, אני באמת מיוחד'".

איך מתמודדים עם לחץ לפני קרב, במיוחד שיש ציפייה גדולה ממך?
"אחרי הטראש טוק אתה נמצא בלחץ מטורף. צריך להיות ממוקד, להאמין, להתפלל, לנשום והכי חשוב זה לדמיין את הניצחון. משם אתה יכול לעשות את זה, לא משנה מה, אתה פשוט קופץ למים ומסתער".

אתה יכול לשתף באיזשהו אתגר או משבר שהתמודדת איתו בדרך שלך?
"כשאבא שלי נפטר זאת הייתה נקודת המשבר הכי גדולה שהייתה לי, אבל עברנו את זה ועוברים הכל. כשהייתי יותר צעיר אז היה לי קשה לדבר על זה, אבל אני כן רוצה לשתף על אבא שלי. החינוך שלו היה מדהים, היה לו ערכים והוא היה פשוט בן אדם זהב. זו גם הסיבה שלי ולכל האחים שלי יש חמלה, זה בא ממנו ומהחינוך שלו. לא משנה כמה גבוה אני אגיע בחיים אני תמיד אשאר עם רגליים על הקרקע ואהיה בעל חמלה כמו אבא שלי".

" לייצג את ישראל בכבוד זה הייעוד שלי, במיוחד בתקופה כזאת מאתגרת שבה בכל קרב יש צעקות אנטישמיות"

מה אתה מרגיש שהאגרוף התאילנדי לימד אותך ברמה האישית?
"למדתי המון על עצמי שם. כל פעם שאני עולה לקרבות, אני מופתע מעצמי שעשיתי את זה… שלא משנה מה הרגשתי לפני הקרב עליתי לזירה, נלחמתי מול 20 אלף איש ואשכרה עשיתי את זה". גורדון מוסיף: "מצאתי את הייעוד שלי בחיים, אני עושה את זה, אני אוהב את זה, אני מרגיש כמו נינג'ה. לייצג את ישראל בכבוד זה הייעוד שלי, במיוחד בתקופה כזאת מאתגרת שבה בכל קרב יש צעקות אנטישמיות. הדברים האלה דווקא נותנים לי כוח, להרגיש שאני מייצג משהו זו זכות ענקית, לעשות מה שאני עושה ולהראות לכולם שאין צורך להסתיר את הישראליות אלא צריך להבליט אותה".

בינואר האחרון, גורדון כרע ברך והציע נישואים למי שהייתה בת זוגו בשלוש השנים האחרונות, אורן לוי. הרשת געשה בעיקר בתגובות טובות ומפרגנות, אבל היו גם מי שהטיל ספק בהחלטה בהתאם לגילם הצעיר של השניים. את גורדון, לדבריו, זה ממש לא מרגש: "מי שמכיר אותנו יודע שזה אנחנו וזה לתמיד. הטבעת הייתה לי כבר כמה חודשים וחיכיתי לרגע הנכון".

"היא מלאך... הטבעת הייתה לי כבר כמה חודשים וחיכיתי לרגע הנכון"

תוכל לספר לנו קצת עליה?
"היא בת 18 וגרה בזכרון יעקב. היא מלאך. יש המון דרכים לתאר אותה, אבל המילה המדויקת תהיה 'מלאך'. הזוגיות איתה שומרת אותי מאוזן, זה שומר אותי חד כל הזמן, זה ממש מעצב אותי ונותן לי מוטיבציה".

בתקופה האחרונה גורדון גם יוצר תוכן ברשתות החברתיות, מה שהגדיל משמעותית את החשיפה שלו גם מעבר לקהלים שצורכים באופן טבעי תוכן שקשור לספורט ואגרוף. 

"התחלתי לפני כבר לפני תקופה לייצר תוכן לטיקטוק. יש הרבה מתאגרפים בארץ ואף אחד מהם לא הצליח לפרוץ ברשתות, אז חשבתי לעצמי: 'איך אני עושה את זה? איזה סוג תוכן אני מביא לקהל?'" הוא מעיד, ומספר שההתחלה ממש לא הלכה חלק: "התחלתי ליצור סרטונים שלצערי נחלו כישלון. כל סרטון הגיע למקסימום 100 צפיות ולא הצלחתי להבין למה זה לא מתרומם… אז גללתי טיפה וראיתי שרב הסרטונים שעובדים אצלי הם בסגנון יותר קליל והומוריסטי - ופתאום זה התפוצץ ברשתות. משם באמת הכנסתי יותר חזק את עניין האגרוף, פיצחתי את השיטה".

אם היית יכול לדבר היום עם נער צעיר שחולם בגדול, מה היית אומר לו מהניסיון שלך?
"מהניסיון שלי אני יכול להגיד שעל אף שהייתי ילד שיחסית לא ראו אותו בחברה, היה לי חלום ורק בגלל שלא ויתרתי הצלחתי לכבוש את היעדים שחלמתי עליהם. לא משנה מה, תלכו עם החלומות שלכם עד הסוף ותתעלמו מרעשי הרקע".