אור לסרי (12), או בשם הבמה שלו, ״בבויה״, הוא יוטיובר, גיימר וזמר. אמנם הלו״ז הצפוף שלו לא מבייש אדם מבוגר עם קריירה מצליחה, אבל בין לבין חשוב לו להספיק לשחק כדורגל בקבוצת מודיעין, לגלוש בים ולשלב חיים של ילד רגיל בבית ספר ועם החברים. לסרי הוציא לאחרונה את השיר ״חוליגן״ שכבר גרף למעלה ממיליון צפיות, והוא לגמרי לא מתכוון להפסיק בקרוב.
איך התחלת ליצור תוכן?
"כשהייתי קטן רציתי להיות יוטיובר ממש, ואבא שלי הביא מישהו שקראו לו מאפין שעזר לי עם זה- יצר לי את הסרטונים הראשונים, עזר לי לצלם וגם לבחור תוכן. השם 'בבויה' הגיע מאוחר יותר במקרה בשיחה עם חברים בבית ספר, ומאז נשאר".
אתה מרגיש שהיחס אלייך השתנה?
"החברים מתייחסים אליי אותו דבר, אבל כשאני הולך ברחוב ממש מצטלמים איתי מלא. גם הפיצו את המספר שלי לאחרונה למלא אנשים וזה מוזר".
איך הסביבה קיבלה את הפרסום שלך?
"בהתחלה לא היה כזה פרגון. הקרובים תמכו, אבל השאר בבית הספר פחות. היו הרבה תגובות רעות, בהתחלה הסתכלתי קצת אבל עכשיו אני מתעלם ומדלג עליהן".
כשרק התחיל את דרכו בתחום, לפני כשנתיים, לסרי התחיל ליווי עם מאמנת מנטלית כדי לרכוש כלים להתמודד בין היתר גם עם אותן תגובות שליליות: "היא לימדה אותי שאנשים סתם אומרים דברים מקנאה".
סיפרת בעבר שאתה עובד הרבה עם המשפחה שלך. זה כיף או שיכול להיות גם מאתגר?
"אחותי היא אחראית הסושיאל שלי, והאמת שגם אח שלי פתח ערוץ יוטיוב שהוא מעלה בו סרטוני בישול ממש טעימים. את כל ההכנסות שיש לנו אנחנו מחלקים שווה בשווה ביני לבין אחי ואחותי, ותכף גם נחלוק עם אחותי הקטנה״ לסרי משתף בהחלטה הלא מובנת מאליה: ״בסוף אנחנו אחים ואנחנו מתחלקים בכל מה שיש לנו".
למה התחלת ליצור תוכן דווקא בתחום הגיימינג?
"אהבתי גיימינג מאז שאני קטן, במיוחד 'פורטנייט', ורציתי לעלות סירטונים של זה" הוא מסביר. בעקבות ההצלחה של לסרי עם סרטוני הגיימינג ביוטיוב, נבנה והושק חדר גיימינג חדש בו הוא מצטלם את התכנים: "התוכן יותר טוב בזכות החדר. בהתחלה צילמנו בחדר שלי, אבל רצינו שבחדר יהיה ספייס, במיוחד שגם אחותי הקטנה חולקת איתי את החדר".
לוח הזמנים של לסרי קבוע מראש, ונראה די דומה מיום ליום, כפי שהוא מעיד: ללכת לבית ספר, לחזור הביתה לאכול, משם לאימון כדורגל ואז לסיכום צילום תכנים ליוטיוב. פעם בשבוע הוא מספר שיש לו יום מנוחה גם מהצילומים וגם מהאימונים. על אף שהשגרה של לסרי עמוסה, הוא מקפיד לשלב בה חברים ולא לוותר על שום דבר.
השנה הופיע לסרי במסגרת כמה הופעות לייב מול קהל גדול.
איך היה להופיע מול קהל?
"היו לי שלוש הופעות גיימינג ומופע של ה'יוטיובר הבא של ישראל'. לראות את הקהל זה כיף ומטורף. בהופעות הראשונות הייתי לחוץ אבל עכשיו זה כבר לא מלחיץ, אלא כיף ומרגש״ הוא מספר ומסביר מה הכי הפחיד אותו: ״בהתחלה פחדתי לשכוח את הטקסט וזה גם קרה לי. כשזה קרה אילתרתי משהו ויצא ממש לא נורא. אבל ברגע שאתה עולה לבמה אתה שוכח מהפחד ומבין שאתה כבר לא כזה לחוץ״.
לסרי מספר שהוא הכי אוהב לשמוע את 'אמינם' או 'קפה שחור חזק'. על תהליך היצירה של השירים שלו, הוא אומר: ״אני לא כותב את השירים, אלא שר מה שכותבים. אני מגיע לאולפן הקלטות ושר וככה הוצאתי בינתיים שני שירים״.
יש עוד תחומים שהייתי רוצה להתפתח בהם?
״עולם העסקים מעניין, זה נראה כיף לנהל עסק ולהשקיע. אני גם מתעניין במה שאבא שלי עושה בתחום ההפקות".
מה היה רגע השיא עבורך בקריירה?
"חד משמעית זה שהגעתי ל-100,000 עוקבים, ועכשיו בכלל אני כבר כמעט ב-200,000".
לא תמיד הדברים הולכים חלק, אתה יכול לשתף באתגר או משבר שהתמודדת איתו?
"היו כמה פעמים שצילמנו סרטונים שלא הצליחו יותר מדי וזה היה מאכזב. חוץ מזה, אחותי עכשיו בתקופת בגרויות אז הורדנו הילוך ופחות צילמנו אבל עכשיו אנחנו חוזרים וטוב שכך".
מה החלום הכי גדול שלך?
"החלום שלי זה להיות יוטיוב מוכר גם מחוץ לישראל. אני מתכנן עכשיו ללמוד אנגלית ממש טוב ואז לעבור לכמה חודשים לארצות הברית, חשבתי מיאמי, או אולי לאס וגאס או אורלנדו. אני מתכנן לחזור, ישראל היא הבית, אבל קודם לעשות הרבה סרטונים בארצות הברית״.
איזו עצה הייתה נותן לבני ובנות נוער שהיו רוצים גם ליצור תוכן כמוך?
"הכי חשוב להתמיד, להאמין בעצמכם ולא לוותר. רק אם תתמידו ותאמינו אז באמת תצליחו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו