נועה טקהאשי, או בשם ה״במה״ שלה – נועה טקה, נולדה וגדלה בטוקיו, יפן, בתוך מערכת חינוך יפנית וללא קשר לישראל. "אמא שלי ישראלית ואבא שלי יפני, אבל גדלתי כיפנית לחלוטין", היא מספרת ומוסיפה: "ב־2020, כשפרצה מגפת הקורונה, הבנו שזו הזדמנות טובה לעבור לישראל. תמיד הרגשתי ישראלית מבפנים ורציתי לחוות את החיים כאן".
בחרנו בנועה טקהאשי לנבחרת ה־21 עד 21 שלנו בזכות המסע המרתק שעברה, הנחישות שבה היא רודפת אחרי החלומות שלה על אף הקשיים, ועל ההשראה שהיא מהווה לבני נוער עם המסר הפשוט: ניתן בכל יום לצאת ולהגשים את עצמכם.
המעבר לא היה קל, אך טקה התאקלמה במהירות: "התחלתי את חטיבת הביניים ישר עם המעבר, והבנתי מהר שאני ישראלית לכל דבר. התרבות כאן שונה לגמרי – בישראל יש יותר חופש ביטוי ולכל אחד יש קול. מצאתי את עצמי מתחברת לאנשים ולסגנון החיים בארץ, וכך גם התחיל המסע שלי ברשתות החברתיות".
אחד הדברים הקשים ביותר, לטענתה של טקה, הוא העובדה שהרגישה זרה בכל מקום. כאן, בישראל, היא נתפסת כיפנית וגם מורגלת לתרבות, ואילו ביפן דווקא אוהבים מאוד את המראה המעורב, ולעיתים התייחסו אליה כזרה. במהלך חופשות הקיץ הייתה טקה מבקרת בישראל ומרגישה מיד שייכות. בנוסף, היא משתפת כי לא שמרה על קשר עם חברים מיפן, ושמחה מאוד על השינוי והמעבר – עם כל הקשיים הנלווים אליו.
מה ההבדל התרבותי הכי גדול בין החיים ביפן לחיים בישראל?
"ביפן יש משפט שאומר שאם יש קרש עם מסמר בולט, צריך לדפוק אותו כדי שיהיה כמו כולם. כך מתנהלים שם, ואני הרגשתי שזה לא מתאים לי. בישראל, לעומת זאת, אני יכולה לבטא את עצמי בחופשיות".
למרות החיבור החזק לארץ ולחיים החדשים שלה פה, כמובן שמדי פעם מגיחים גם הגעגועים ליפן: "אנחנו טסים ליפן פעם בשנה, כמו שהיינו טסים לישראל כשגרנו שם. אני תמיד מתגעגעת".
הקריירה הדיגיטלית של טקה החלה כמעט במקרה עוד כשהייתה ביפן, ומשם זה רק המשיך והתעצם: "העליתי סרטון מבית הספר שבו אני לובשת חולצה צהובה, אוכלת אוניגירי ורוקדת. זה התפוצץ ברשת, וראיתי שיש פה הזדמנות. מאז התחלתי ליצור תוכן קבוע, לדבר בטיקטוק ולהתחבר לקהל שלי. לא ציפיתי להצלחה הזאת, אבל תמיד ידעתי שארצה להיות בתחום הזה".
האחריות שלנו כיוצרי תוכן היא לשדר חיוביות ולעזור לאנשים להרגיש טוב
איך מצאת את עצתןו לי מך נשאבת לתוך עולם האופנה?
"האופנה ביפן מאוד מתקדמת. הייתי יוצאת לרחובות ומסתכלת על האנשים – כולם שם לבושים בצורה מטורפת. גם רוב הבגדים שלי מיפן, ואני תמיד עוקבת אחרי מעצבים משם. אני אוהבת אופנת רחוב (streetwear) ומשתדלת ללמוד ולהתפתח כל הזמן. זה לא בא מהיום הראשון – אני כל הזמן לומדת, בוחנת מה אני אוהבת ומה לא. זה תהליך מתמשך, וזה הכי כיף".
לאחרונה, ממש לא להפתעתנו, פומה ישראל בחרו בטקה לייצג את ישראל באירוע בינלאומי של המותג: "נורא נורא התרגשתי", היא מספרת. "זה החלום שלי לעסוק באופנה מאז שהייתי בת שנתיים".
כמו כל נערה בגילה שעוסקת בתחום הזה, גם טקה צריכה לשלב בין הלימודים הסטנדרטיים בתיכון לבין הקריירה העמוסה. "ביפן ציונים זה מעל הכול, וזה משהו שחשוב גם להורים שלי, אז אני דואגת שהלימודים יהיו בעדיפות ראשונה ורק אחר כך העבודה בטיקטוק וברשתות. זה אתגר גדול, אבל עם תמיכה מהמשפחה והסוכנת שלי – אני מסתדרת".
כשאני מעלה סרטון, אני יודעת שילדים קטנים צופים בי – אז אני בוחרת להעביר רק טוב ואהבה
מה את חושבת שגרם לסרטון הראשון שלך להפוך לויראלי?
"כולם היו בהלם שאני לובשת חולצה צהובה לבית הספר. הבנתי שאני יכולה לנצל את הרגע הזה, אז המשכתי להעלות סרטונים והתחלתי לדבר בטיקטוק. לא היה לי כל כך הרבה ביטחון בהתחלה, אבל זה בא לי עם הזמן, ואני חושבת שפשוט ידעתי לנצל את הרגע ולהיות מי שאני".
כשטקה נשאלת מה לדעתה מושך אנשים אליה ואל התוכן שלה, היא מיד מפנה אותנו לאנרגיות ולחיוביות שבה: "אני מביאה את הטוב ואת הכיף, ואני חושבת ובעיקר מקווה שזה מעלה לאנשים חיוך. אני מנסה ליצור את התוכן הזה כל הזמן בשביל לשמח".
אם אתם עוקבים אדוקים בפלטפורמות החברתיות של נועה טקה, כמונו, אתם יודעים שרוב התוכן שהיא מעלה עוסק באופנה, skincare, סטיילינג והמון המון אנרגיות חיוביות. בעיקר, היא מהווה השראה לכל העוקבים והעוקבות שלה בכך שהיא חושפת אותם לעולם חדש ונועז, לתרבות צבעונית שרחוקה משלנו וקרובה אליה בעת ובעונה אחת. עם האישיות התוססת והקופצנית שלה, היא מקפידה לשתף באותנטיות על המתרחש בחייה, והיא כבר הספיקה ללמוד שעם החשיפה מגיעה גם אחריות גדולה.
את מרגישה את ההשפעה האדירה שיש לך על בני ובנות נוער?
"אני יודעת שילדים קטנים צופים בי, ולכן אני חושבת פעמיים לפני שאני מעלה תוכן. האחריות שלנו כיוצרי תוכן היא לשדר חיוביות ולעזור לאנשים להרגיש טוב. אני תמיד מקפידה להעביר מסרים חיוביים וליצור תוכן שנותן השראה".
איזה מסר חשוב לך להעביר לבני ובנות נוער ששואבים ממך השראה?
"הרשתות החברתיות יכולות להפוך למקום רעיל בשנייה. אני תמיד משתדלת לשמור על דרך ארץ ולא להתעסק בשליליות. תעשו טוב, תפרגנו ותפיצו אהבה. אם אין לכם משהו טוב להגיד – פשוט אל תגידו".