האם אנשים ששולחים הודעות קוליות הם פשוט עצלנים?

הודעה קולית של ארבע דקות במקום שלוש שורות: האם השולח פשוט התעצל להקליד והעביר את העבודה למי שצריך עכשיו להקשיב?

לפעמים התשובה היא כן. קל ומהיר יותר לדבר מאשר לנסח הודעה ארוכה. אבל להודעות קוליות יש יתרון נוסף: הן מאפשרות לנו להשתמש בקול בלי להיכנס לשיחה חיה. אפשר לבחור מתי לדבר, להקליט ללא הפרעה ולמחוק אם התוצאה לא מוצאת חן בעינינו. לאחר השליחה גם אין צורך להתמודד מיד עם תשובת הצד השני.

במובן הזה, ההודעה הקולית נמצאת באמצע בין טקסט לשיחת טלפון. היא שומרת על הטון, ההדגשות והרגש של הדיבור, אבל מעניקה לשולח שליטה רבה יותר בקצב השיחה.

רוצים לדבר, לא רוצים שיחה

הצורך בשליטה על השיחה עלה כבר במחקר של ד"ר דומיניק מדל וד"ר סטיבן מאנסר, שפורסם ב־2007 בכתב העת CyberPsychology & Behavior. החוקרים ערכו שתי קבוצות מיקוד עם צעירים בני 18 עד 20 ובדקו מדוע הם בוחרים באמצעי תקשורת שונים.

המשתתפים הסבירו כי הודעות טקסט, מסרים מיידיים ודואר אלקטרוני מעניקים להם זמן לעצור ולחשוב לפני שהם משיבים. בשיחת טלפון, לעומת זאת, צריך להגיב בזמן אמת. השיחה עלולה לפנות לכיוון בלתי צפוי, והצד השני יכול לשאול שאלה שלא התכוננו אליה.

הודעה קולית מעניקה פתרון ביניים. השולח אינו צריך להקליד, אבל גם אינו צריך להתמודד עם ההפתעות, ההפרעות והתגובות המיידיות של שיחת טלפון. הוא מחליט מתי להתחיל, מה לומר ומתי לסיים.

לפעמים השולחים עצמם מתנצלים

גם השולחים מבינים שלא תמיד נוח לקבל הודעה קולית. מחקר של החוקרות אגנזה סמפייטרו וקתרינה קניג, שפורסם בכתב העת Discourse & Communication, ניתח שיחות ווטסאפ של משתמשים בגרמניה ובספרד.

החוקרות התמקדו ברגעים שבהם משתמשים הסבירו מדוע בחרו לשלוח הקלטה במקום טקסט. הן מצאו שההודעה הקולית לוותה לעיתים בהצדקה או אפילו בהתנצלות.

הסיבה ברורה: מה שנוח לשולח לא תמיד נוח למקבל. טקסט אפשר לסרוק במהירות, לקרוא במקום רועש ולחזור בקלות למשפט מסוים. הקלטה דורשת זמן, קשב ולעיתים גם אוזניות או סביבה שבה אפשר להפעיל קול.

גם לאופן התקשורת יש משמעות

הבחירה באמצעי התקשורת עשויה להשפיע גם על טיב השיחה. מחקר שהוצג ב־2018 בכנס של איגוד הפסיכולוגים האמריקאי בדק את הקשר בין התכתבות לבין שביעות הרצון בזוגיות.

החוקרת, ד"ר ליאורה טרוב מאוניברסיטת פייס, מצאה כי האופן שבו בני זוג מתכתבים חשוב יותר ממספר ההודעות שהם שולחים. דמיון בסגנון ההתכתבות נקשר לשביעות רצון גבוהה יותר מהקשר. הודעות חיבה עשויות לחזק את הזוגיות, בעוד שניסיון להתנצל או לפתור מחלוקת בטקסט נקשר לשביעות רצון נמוכה יותר.

כלומר, הבחירה להקליד, להקליט או להתקשר אינה רק עניין טכני. היא משפיעה על הדרך שבה אנחנו מנסחים מסר ועל האופן שבו הצד השני מקבל אותו.

עצלנים או לא? זאת לא השאלה

השאלה החשובה אולי אינה אם שולחי ההודעות הקוליות עצלנים, אלא אם הם מתחשבים במי שאמור להקשיב. הקלטה קצרה במקום פסקה מסורבלת יכולה להקל על שני הצדדים. מונולוג של חמש דקות, בלי סיבה מיוחדת, כבר עלול להיות פשוט העברת המאמץ מהשולח למקבל.