בין אם למדתם שפה נוספת בבית הספר, גדלתם במשפחה דו־לשונית או שאתם פשוט אוהבים לעבור בין שפות, ייתכן שלהרגל הזה יש יתרון נוסף - כזה שקשור להזדקנות המוח.
מחקר חדש של הפדרציה האירופית של אגודות מדעי המוח מצא קשר בין דיבור בכמה שפות לבין פעילות מוחית שהתאימה לגיל צעיר יותר. לפי הממצאים, ככל שהמשתתפים דיברו יותר שפות, כך הפער בין גילם הכרונולוגי לבין הגיל המוחי שנמדד היה גדול יותר.
עם זאת, חשוב להדגיש: החוקרים לא טוענים שדיבור בכמה שפות "מצעיר" את המוח או מוכיח שהוא מונע הזדקנות. המחקר מצא קשר בין ניסיון שפתי לבין מדדים מסוימים של פעילות מוחית.
איך בכלל מודדים את "גיל המוח"?
כדי לבדוק את הקשר בין שפה להזדקנות המוח, החוקרים ניתחו נתונים של 728 אנשים מאזור הבאסקים בספרד, שדיברו עד ארבע שפות.
באמצעות מכשיר שמודד את השדות המגנטיים הנוצרים כתוצאה מפעילותם של תאי עצב פעילים במוח, החוקרים בנו מעין "שעון מוחי" שמבוסס על דפוסי הפעילות המוחית בגילים שונים.
לאחר מכן הם השתמשו במודל הזה על קבוצה נפרדת של 144 אנשים, כדי להעריך את גיל המוח שלהם.
התוצאות היו מסקרנות: אצל אנשים שדיברו שתי שפות, פעילות המוח התאימה בממוצע לגיל צעיר בכשש שנים בהשוואה לדוברי שפה אחת. אצל דוברי שלוש שפות הפער עמד על כשבע שנים, ואצל מי שדיברו ארבע שפות - על כ־13 שנים.
כלומר, לא נמצא רק הבדל בין "חד־לשוניים" ל"רב־לשוניים", אלא דפוס שנראה הדרגתי: ככל שמספר השפות היה גדול יותר, כך נמצא קשר לפער גדול יותר בגיל המוחי.
לא רק כמה שפות - גם כמה טוב אתם מדברים
אחד הממצאים המעניינים במחקר הוא שהסיפור אינו מסתכם במספר השפות שאתם יודעים.
ד"ר לוסיה אמורוסו, ראש קבוצה במרכז הבאסקי לקוגניציה, מוח ושפה בסן סבסטיאן, אומרת שרמת השליטה בשפה וגיל רכישתה של השפה השנייה היו קשורים גם הם להזדקנות מוחית מעוכבת יותר.
לדבריה, הדבר עשוי להצביע על כך שלחוויה הרב־לשונית יש השפעה הדרגתית: לא מדובר רק בשאלה אם אתם דו־לשוניים או לא, אלא בעומק ובמשך הזמן שבו אתם משתמשים בשפות השונות.
במילים פשוטות, ייתכן שחשוב לא רק לדעת כמה מילים בשפה נוספת, אלא גם עד כמה אתם משתמשים בה ומתי התחלתם לרכוש אותה.
אבל לשפות כנראה אין כאן את כל הקרדיט
החוקרים מציינים שגורמים נוספים באורח החיים יכולים להשפיע על דפוסי הפעילות במוח ועל קצב ההזדקנות המוחית.
בין היתר, גם הרגלים יומיומיים ומידת המעורבות החברתית עשויים לשחק תפקיד. לכן אי אפשר לייחס את הפערים שנמצאו בשעון המוחי לשפות בלבד.
זהו גם אחד האתגרים של מחקרים מסוג זה: אנשים שמדברים כמה שפות עשויים להיות שונים מדוברי שפה אחת גם בהרגלים אחרים, בסביבה החברתית, בהשכלה או באורח החיים.
ומה החוקרים רוצים לבדוק עכשיו?
השלב הבא של המחקר יהיה לבחון לא רק כמה שפות אנשים מדברים, אלא אילו שפות הם מדברים.
לדוגמה, החוקרים מעלים אפשרות שמעבר בין שתי שפות דומות זו לזו עשוי לדרוש מהמוח יותר שליטה ובקרה מאשר מעבר בין שתי שפות שונות מאוד.
הבדלים כאלה יכולים לעזור להבין אילו מאפיינים של השימוש בשפה משפיעים על הפעילות המוחית, והאם סוגים מסוימים של חוויה רב־לשונית משמעותיים יותר מאחרים.
כריסטינה דאלה, פרופסורית לפרמקולוגיה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה הלאומית והקפודיסטריאנית באתונה, שלא השתתפה במחקר, אומרת שללמידת שפה נוספת יש בכל מקרה לא מעט יתרונות.
"יש הרבה סיבות טובות ללמוד שפה נוספת - חברתיות, תרבותיות וגם כאלה הקשורות לבריאות המוח", היא אומרת, ומדגישה את החשיבות של עידוד לימודי שפות בבתי הספר ולאורך החיים, גם אם הלמידה אינה תמיד פשוטה.
אז אולי בפעם הבאה שאתם מתלבטים אם ללמוד עוד שפה, יש לכם עוד סיבה אחת להוסיף לרשימה. היא אולי לא תעצור את הזמן, אבל לפי המחקר החדש, היא עשויה להיות קשורה לאופן שבו המוח מזדקן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו