מבצע חיסוני השפעת כבר יצא לדרך, ובקופות החולים נערכים לחורף הקרוב. אלא שההחלטה מה יכיל החיסון שניתן עכשיו התקבלה כבר בפברואר, חודשים לפני תחילת הסתיו. הפער הזה מעלה שאלה מתבקשת: איך אפשר לדעת מראש אילו נגיפים יגיעו לישראל, ומה קורה אם עד החורף הם כבר משתנים?
התשובה מתחילה במעקב שמתקיים לאורך השנה ברחבי העולם. מעבדות אוספות דגימות מחולים, מזהות אילו נגיפי שפעת מתפשטים ובודקות עד כמה נוגדנים שנוצרו בעקבות חיסון מצליחים לזהות אותם. המידע מאפשר לארגון הבריאות העולמי להמליץ על הרכב החיסון לעונה הבאה. ההחלטה מתקבלת מוקדם משום שנדרשים כשישה עד שמונה חודשים לייצור, לאישור ולהפצת החיסונים. בזמן הזה, הנגיפים ממשיכים להשתנות.
חצי הכדור הדרומי, שבו החורף מגיע לפני החורף שלנו, מספק מידע נוסף. בעונת 2026 בלטה שפעת מסוג H3N2 באוקיאניה ובדרום אפריקה, ואילו בחלק מדרום אמריקה התחזקה בהמשך העונה דווקא שפעת B.
החיסון לחורף הקרוב עודכן, בין היתר, מול תת קבוצה של H3N2 המכונה K, שהתפשטה בעולם. בדיקות מעבדה מצביעות על שיפור בזיהויה באמצעות הרכיב המעודכן. בספטמבר המליץ הארגון על אותו הרכב גם לעונה הבאה בדרום, אך עדיין אין בכך הבטחה למידת ההגנה בפועל בישראל.
אז עד כמה החיסון יכול להגן עלינו?
בעונות שבהן קיימת התאמה טובה בין החיסון לנגיפים שמסתובבים, מחקרים מצאו שהוא מפחית בכ־40%-60% את הסיכון לחלות בשפעת שמצריכה ביקור אצל רופא, בהשוואה למי שלא התחסנו. במילים פשוטות, בתנאים האלה הסיכון קטן בערך בחצי. זו אינה הבטחה אישית או תחזית לחורף הקרוב, וההגנה משתנה גם בהתאם לגיל ולמצב הבריאותי. עם זאת, מדובר בהפחתה משמעותית בסיכון, גם אם היא אינה מוחלטת.
ומה אם החיסון פחות מתאים לנגיף שמגיע בסופו של דבר? ההגנה מפני מחלה עלולה לרדת, לעיתים במידה ניכרת, אך אין פירוש הדבר שהחיסון חסר תועלת. הוא עדיין יכול להגן מפני נגיפי שפעת אחרים שנכללים בו, וגם להפחית את הסיכון לאשפוז. עבור המתחסן, אלה שני יתרונות חשובים: להקטין את הסיכוי לחלות מלכתחילה, ולהפחית את הסיכון להגיע לבית החולים בגלל שפעת.
גם הנתונים מהעונה הקודמת ממחישים זאת. בארצות הברית, בחורף שעבר התפשטה תת הקבוצה K שהייתה שונה מרכיב החיסון שנבחר נגדה. למרות זאת, אומדני ביניים מצאו בקרב ילדים ובני נוער ירידה יחסית של 38% בסיכון לאשפוז בקרב מחוסנים לעומת לא מחוסנים. הנתון אינו תחזית לחורף שלנו, אך הוא מראה שגם כשיש חוסר התאמה, עשויה להישאר הגנה בעלת משמעות.
זו גם הסיבה שלא נכון למדוד את החיסון רק בשאלה אם נדבקנו. מבחינת המטופל, הפחתת הסיכון לסיבוכים ולאשפוז חשובה בפני עצמה, במיוחד אצל ילדים צעירים, בני 65 ומעלה, נשים בהיריון ואנשים עם מחלות כרוניות או דיכוי חיסוני. אצל רוב האנשים השפעת תחלוף, אך באוכלוסיות האלה היא עלולה להוביל למחלה קשה.
ומי שהתחסן בשנה שעברה?
ההגנה מאותו חיסון אינה מבטיחה הגנה לעונה הנוכחית. גם הנגיפים משתנים וגם ההגנה החיסונית דועכת עם הזמן. החיסון השנתי מאפשר להתאים את ההגנה לנגיפים שצפויים להסתובב כעת, ולכן אין מדובר פשוט בחזרה על אותו חיסון שקיבלנו בחורף שעבר.
אין צורך לחכות לגל תחלואה כדי להתחסן. לאחר החיסון נדרשים בדרך כלל כשבועיים לפיתוח תגובה חיסונית משמעותית, ולכן כדאי להגיע לתקופת פעילות השפעת כשכבר קיימת הגנה. גם מי שלא התחסן בתחילת העונה יכול לעשות זאת בהמשך, כל עוד השפעת פעילה.
לצד החיסון, אוורור חללים והישארות בבית בזמן מחלה מסייעים לצמצם את החשיפה של הסובבים אותנו. אי אפשר לחזות במדויק כל שינוי בנגיף, אבל המידע שנאסף בעולם מאפשר להיערך אליו ולהפחית את הסיכון שהוא מציב.
ד"ר רוני פרבר הוא מנהל מערך בריאות הציבור ב Femi
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו