"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ריצה של 10 דקות בלבד - וזה מה שקורה למוח שלכם

לא צריך אימון מפרך או שעה בחדר הכושר • מחקר יפני בדק מה קורה למוח אחרי עשר דקות בלבד של ריצה קלה - והתוצאות מעודדות

0השמעה
ריצה , istockphoto
ריצה | צילום: istockphoto

מרגישים שהמוח עמוס, שהריכוז מתפזר ושקשה להיכנס למשימה? ייתכן שהפתרון נמצא דווקא בתנועה - ולא צריך להשקיע בו שעות. מחקר שפורסם בכתב העת Imaging Neuroscience ונערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת צוקובה ביפן מצא כי אפילו עשר דקות של ריצה קלה מאוד עשויות לשפר את מצב הרוח ולחדד את הקשב והשליטה העצמית.

לצורך המחקר, החוקרים בדקו 24 צעירים בריאים בשתי משימות נפרדות. באחת הם רצו במשך עשר דקות על הליכון בקצב איטי של 3.1 עד 6 קמ"ש, ובשנייה נחו. במהלך הניסוי ולאחריו נבדקה פעילות המוח שלהם, לצד ביצועים במבחני קשב ומדדים של מצב רוח.

מעודד מצב רוח. אילוסטרציה | צילום: istockphoto

התוצאות הצביעו על עלייה בפעילות באזורים של הקורטקס הקדם-מצחי, אזור במוח הקשור, בין היתר, לקבלת החלטות, מיקוד ושליטה עצמית. בנוסף, המשתתפים הגיבו מהר יותר במבחני קשב ודיווחו על תחושת ערנות ועל מצב רוח חיובי יותר. ההשפעות נמשכו גם לאחר שדופק הלב חזר לרמתו הרגילה.

החוקרים כתבו כי אימון ריצה יחיד, גם במהירות איטית מאוד, עשוי לעודד מצב רוח נעים ולשפר את התפקוד הניהולי. לדבריהם, הממצאים מוסיפים להבנת היתרונות האפשריים של ריצה קלה על תפקוד המוח.

ומה קורה במוח בזמן הזה?

לדברי ד"ר ג'ון לה פומה, רופא פנימי מקליפורניה ומחבר הספר Indoor Epidemic, שלא היה מעורב במחקר, פעילות גופנית קלה עשויה להשפיע על מערכות עצביות הקשורות למיקוד ולשליטה עצמית. הוא הסביר כי תנועה גופנית מעוררת פעילות של המוליכים העצביים נוראדרנלין ודופמין, הקשורים בין היתר לערנות, מוטיבציה וקשב.

לה פומה הציע כדרך מעשית לשלב הליכה של עשר דקות בחוץ עם מקטעים קצרים של ריצה, באורך של כ-30 שניות, לפני משימות הדורשות ריכוז מנטלי.

הליכה או ריצה, העיקר לזוז. אילוסטרציה | צילום: istockphoto

עם זאת, הוא הדגיש כי אנשים עם מחלות לב, יתר לחץ דם, סוכרת מסוג 1, כאבי מפרקים או מי שעברו ניתוח לאחרונה צריכים להתייעץ עם רופא לפני שהם מתחילים שגרת פעילות חדשה.

לא מדובר ב"תרופת פלא"

גם ד"ר סקוט נאס, רופא משפחה מקליפורניה, סבר כי ריצה קצרה יכולה לסייע בהעלאת האנרגיה, לשפר את התחושה המנטלית ולסייע בריכוז. עם זאת, הוא הדגיש כי אין לראות בפעילות הקצרה פתרון קסם.

לדבריו, ההשפעה החיובית עשויה להיות זמנית בלבד. בנוסף, עבור אנשים המתמודדים עם דיכאון או חרדה, פעילות גופנית יכולה אמנם לסייע בתחושה הכללית ולתת "ניקוי ראש" קצר, אך היא אינה תחליף לטיפול רפואי.

חשוב גם לזכור את מגבלות המחקר עצמו, הוא נערך על 24 צעירים בריאים בלבד, ולכן אי אפשר להסיק ממנו באופן ישיר שההשפעה תהיה זהה אצל מבוגרים, אנשים שאינם רגילים לרוץ או מי שמתמודדים עם בעיות בריאותיות. כדי להבין עד כמה הממצאים רחבים ועמידים לאורך זמן, נדרשים מחקרים גדולים ומגוונים יותר.

ובינתיים, המסר הפשוט שעולה מהמחקר הוא שאולי לא תמיד צריך אימון ארוך ומפרך כדי לעשות הפסקה מהמסך, להזיז את הגוף ולתת למוח כמה דקות של ריסטארט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר