צילום מסך הפך מזמן לפעולה אוטומטית. מתכון שאנחנו רוצים לשמור, כתובת, המלצה על מסעדה, מוצר שמצא חן בעינינו או מידע שאנחנו "בטוחים שנחזור אליו אחר כך" - הכול נכנס לגלריה בלחיצה אחת.
אבל מחקר חדש מציע שלפעמים עצם ההחלטה לשמור מידע באמצעות צילום מסך עלולה לגרום לנו דווקא לזכור אותו פחות טוב.
המחקר, שפורסם בכתב העת Memory & Cognition, בחן כיצד צילום מסך משפיע על היכולת לזכור מידע שהופיע על גבי המסך. החוקרים מצאו כי משתתפים זכרו פחות טוב תמונות שצילמו במסך לעומת תמונות שרק צפו בהן.
הממצא הזה מצטרף למחקרים קודמים שמצאו תופעה דומה גם בצילום תמונות במצלמה: כשאנחנו יודעים שהמידע נשמר עבורנו במקום אחר, ייתכן שאנחנו משקיעים פחות משאבים בעצם הזכירה שלו.
מה בדיוק מצא המחקר?
החוקרים ערכו שבעה ניסויים שונים שבהם השתתפו בסך הכול 892 סטודנטים.
במסגרת הניסויים המשתתפים צפו בתמונות של יצירות אמנות בטלפון. בחלק מהמקרים הם התבקשו לצלם צילום מסך של התמונה, ובמקרים אחרים רק לצפות בה. בהמשך הם התבקשו לזהות את התמונות שכבר ראו.
הממצאים היו מעניינים: המשתתפים התקשו יותר לזכור תמונות שצילמו במסך לעומת תמונות שרק צפו בהן. הם גם התקשו לזהות אילו מהתמונות אכן שמרו כצילום מסך ואילו רק ראו.
כלומר, ייתכן שלא רק שאנחנו זוכרים פחות טוב את המידע עצמו - לפעמים אנחנו אפילו לא זוכרים שהוא כבר נמצא אצלנו בטלפון.
"נראה שעצם הפעולה הפשוטה של לחיצה על כמה כפתורים מספיקה כדי לפגוע בזיכרון שלנו למידע שעל המסך, למרות שמעולם לא הסרנו את המבט ממנו", אמרה סופיה פבריציו, החוקרת הראשית במחקר.
אז למה צילום מסך עלול לפגוע בזיכרון?
אחד ההסברים האפשריים הוא תופעה המכונה "העברת עומס קוגניטיבי" (Cognitive Offloading) - כלומר, אנחנו מעבירים את האחריות על שמירת המידע מהמוח אל כלי חיצוני.
במילים פשוטות: אם אנחנו יודעים שהמידע כבר "נשמר" בטלפון, ייתכן שאנחנו מרגישים פחות צורך לזכור אותו בעצמנו.
"כלים דיגיטליים משמשים לעיתים כמערכות זיכרון חיצוניות", מסבירה ד"ר לורה בוקסלי, נוירופסיכולוגית קלינית מאוניברסיטת אוהיו. "לוחות שנה, סמארטפונים, מנועי חיפוש, תמונות וצילומי מסך מאפשרים לנו לאחסן מידע מחוץ לזיכרון שלנו".
וזה כמובן לא בהכרח דבר רע. להפך: העובדה שאנחנו יכולים לשמור כמות כמעט בלתי מוגבלת של מידע מאפשרת לנו להיעזר בטכנולוגיה במקום לנסות לזכור הכול.
המחיר האפשרי הוא שבמקרים מסוימים אנחנו פשוט משקיעים פחות מאמץ בקידוד המידע בזיכרון, משום שאנחנו יודעים שהוא נמצא במקום אחר.
יכול להיות שאנחנו פשוט מפסיקים להתעמק
אפשרות נוספת קשורה למידת הקשב שאנחנו מקדישים למידע.
אחרי שכבר צילמנו משהו, ייתכן שאנחנו מרגישים שאין צורך להמשיך להתבונן בו, לחשוב עליו או לנסות להבין אותו לעומק.
"ברגע שהמידע נשמר, אנשים עשויים להרגיש פחות צורך להמשיך לבחון אותו או לחשוב על המשמעות שלו", מסבירה בוקסלי.
ד"ר סי. מונרו קאלום, נוירופסיכולוג וחוקר באוניברסיטת טקסס, מציע הסבר נוסף: הכול תלוי גם בכמה אנחנו באמת קשובים לפעולה.
אם אנחנו מצלמים מסך באופן אוטומטי, בלי לעצור ולשים לב למידע, ייתכן שנזכור אותו פחות טוב. לעומת זאת, אם הצילום נעשה בכוונה, תוך כדי התבוננות ועניין אמיתי בתוכן, הוא עשוי אפילו לעזור ללמידה.
אבל רגע, לא צריך להילחץ מצילומי מסך
החוקרים עצמם מזהירים שלא להסיק מהמחקר יותר מדי.
ראשית, המשתתפים התבקשו לזכור תמונות של יצירות אמנות - משימה מאוד מסוימת שלא בהכרח משקפת את האופן שבו הזיכרון שלנו עובד בחיי היומיום.
"מה שמצאנו הוא ירידה בביצועים בחלק ממשימות הזיכרון בניסוי, וזה שונה מאוד ממצב של ליקוי זיכרון אמיתי", מסביר קאלום.
בנוסף, רוב המשתתפים במחקר היו סטודנטים צעירים, ולכן קשה לדעת אם אותן תוצאות יופיעו באותה צורה אצל אנשים בגילים שונים או בשימושים יומיומיים אחרים בטכנולוגיה.
כלומר, אין סיבה להסיק מצילום מסך אחד שהזיכרון שלכם נפגע.
אז איך כן להשתמש בצילומי מסך כדי לזכור?
הבעיה היא כנראה לא עצם צילום המסך, אלא המחשבה ש"אם שמרתי, אז אזכור".
אם אתם באמת רוצים לזכור מידע, מומחים ממליצים לעשות איתו משהו פעיל יותר: לנסח אותו במילים שלכם, לדבר עליו עם מישהו, לכתוב את הנקודות החשובות או לבחון את עצמכם.
כל הפעולות האלה דורשות מהמוח לעבד את המידע, ולא רק לשמור אותו במקום חיצוני.
"מחקרים בתחום הלמידה והזיכרון מראים שוב ושוב שמעורבות פעילה במידע מועילה יותר מאחסון פסיבי", אומרת בוקסלי.
לכן אפשר בהחלט לצלם מסך - פשוט כדאי לחזור אליו בהמשך. צילום המסך הוא כלי עזר, לא תחליף לזכירה.
ומתי צילום מסך דווקא יכול לעזור?
יש גם מקרים שבהם צילום מסך הוא בדיוק מה שאנחנו צריכים.
עבור אנשים שמתמודדים עם בעיות זיכרון, הוא יכול לשמש עזר קוגניטיבי חשוב: צילום של תור רפואי, הוראות לנטילת תרופה, כתובת, מסלול או אפילו תמונה משפחתית יכול לעזור לשלוף מידע בהמשך.
במקרים כאלה, המטרה אינה בהכרח לזכור הכול בכוחות עצמנו, אלא להחזיק ביד כלי אמין שמאפשר לנו להתמודד עם המידע כשאנחנו זקוקים לו.
ובמילים אחרות: צילום מסך הוא לא האויב של הזיכרון. הבעיה מתחילה כשאנחנו מניחים שברגע שלחצנו על הכפתור - המוח כבר יכול להמשיך הלאה.
לפעמים, דווקא כמה שניות של תשומת לב נוספת לפני שמצלמים יכולות לעשות את ההבדל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו