כשריצה הופכת לשליחות: האם הספורט יכול לשנות את מציאות האומנה בישראל?

השליחות החברתית מקבלת לאחרונה תפנית ספורטיבית. מסע הריצה של ג'ייסון קטרל מאנגליה מוכיח שרגליים עייפות ולב פועם יכולים לחולל שינוי משמעותי.

קטרל רץ 10 ק"מ מדי יום במשך כמעט חודש לא בשביל מדליה, אלא למען ילדי האומנה שאין להם בית יציב. היוזמה שלו, שמשלבת כושר גופני עם גיוס משאבים ומעל הכול העלאת מודעות מעוררת השראה ברחבי העולם, ובישראל בפרט.

למרות שישנם ילדים הנמצאים במסגרות חוץ ביתיות, קיים מחסור במשפחות אומנה שיכולות להעניק לילדים אלה בית חם ואוהב, יציבות, ותחושת שייכות. במציאות שבה המדינה משקיעה מאמצים רבים באיתור משפחות מתאימות, נשאלת השאלה: האם יוזמות חברתיות ספורטיביות, כמו זו של קטרל, הן המפתח שיכול לעורר את השינוי שאנו כה זקוקים לו?

הכוח המניע של הספורט

ריצה, רכיבה על אופניים או שחייה למען מטרה, הם כבר מזמן לא רק עניין של אתגר אישי. הם הפכו לזירה עוצמתית לגיוס המונים והגברת המודעות. ספורט אינו רק פעולה אינדיווידואלית - הוא יוצר קהילה, מחבר בין אנשים מרקעים שונים, ומעניק סיפור אנושי מרגש שקל להתחבר אליו.

הסיפור של קטרל, שרץ עבור ילדים שאינו מכיר, הוא קריאה לפעולה שחודרת את מחסומי האדישות. בישראל, שבה תרבות הריצה והאתגרים הספורטיביים תופסת תאוצה, יש פוטנציאל אדיר לאמץ מודל כזה. קהילות שלמות, מקבוצות ריצה שכונתיות ועד עמותות ספורט גדולות, יכולות להפוך לזרוע המעוררת לפתיחת הלב והבית.

"היוזמה הבריטית מזכירה לנו את כוחה של הקהילה. אומנה אינה רק עניין של משפחה אחת, אלא עניין של קהילה תומכת שלמה", אומר זכי חרוב, מנכ"ל ומייסד ארגון 'שחר', זרוע ביצועית של משרד הרווחה למען משפחות אומנה.

"אנחנו רואים את זה בבירור: כשהילד בא לקהילה תומכת, הסיכוי שלו להצליח גדל משמעותית. יוזמה ספורטיבית חברתית יכולה לחבר בין אנשים, ליצור מעגלי תמיכה נוספים סביב משפחות האומנה הקיימות, וחשוב מכל להוריד את החשש של משפחות חדשות".

לפתוח את הלב ואת הבית: מה מונע מאיתנו?

השאלה הגדולה נותרה: מה יגרום לעוד מאות משפחות בישראל לפתוח את ליבן ואת ביתן לילדים שזקוקים לכך כל כך? החסמים רבים: חשש מהלא ידוע, חוסר ביטחון ביכולת להתמודד עם אתגרי הגידול, ודאגה מפני בדידות ואתגרים בירוקרטיים. המסע של ג'ייסון באנגליה מעביר מסר ברור: אתם לא לבד. הפעילות הספורטיבית, כשהיא נעשית בקבוצה ולמען מטרה, מעניקה תחושת שותפות וגיבוי.

לדברי חרוב, "הפחד הוא טבעי, אבל הוא נובע לרוב מחוסר ידע. התפקיד שלנו, כארגון שמלווה את המשפחות, הוא להציג את התמונה המלאה: יחד עם האתגרים, יש סיפוק עצום וליווי מקצועי מלא. אנחנו מעניקים הכשרה, תמיכה נפשית, והדרכה צמודה לאורך כל הדרך. יוזמה כמו זו הבריטית יכולה לשמש גשר היא מאפשרת לאנשים להתקרב לנושא דרך משהו שהם אוהבים ומוכרים, כמו ריצה, ומשם לעשות את הצעד האמיתי".