"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תופעת לוואי חדשה ובלתי צפויה בתרופות הרזיה

שימוש גובר בתרופות GLP-1 מוביל לגילוי מפתיע בבדיקות PET-CT • החוקרים מזהירים מהשלכות על אבחון וטיפול רפואי

0השמעה
הסוף לזריקות? אוזמפיק , REUTERS
הסוף לזריקות? אוזמפיק. צילום: REUTERS

מחקר חדש של חברת Alliance Medical באירופה מצביע על תופעת לוואי חדשה ובלתי צפויה של תרופות ההרזיה הפופולריות ממשפחת GLP-1בהן אוזמפיק וויגובי. לטענת החוקרים, שימוש בתרופות אלו עלול לשבש את תוצאות בדיקות ההדמיה הרפואיות מסוג PET CTולגרום לפרשנות שגויה של ממצאים.

התרופות שפותחו במקור לטיפול בסוכרת סוג 2 והשמנת יתר, הפכו בשנה האחרונה לאחת הקטגוריות הצומחות ביותר בעולם הרפואה. לפי סקר של קרן קייזר האמריקנית ממאי 2024, כ-1 מכל 8 מבוגרים בארצות הברית דיווח כי נטל תרופה כזו. כעת, מתברר שלצד ההשפעות המוכרות יש להן גם פוטנציאל להשפיע על אבחון רפואי.

משפיעות גם על איבחון רפואי. אילוסטרציה, צילום: רויטרס

במסגרת המחקר נבדקו סריקות FDG PET-CT אונקולוגיות של מטופלים הנוטלים תרופות הרזיה. בדיקות אלו כוללות הזרקה של חומר רדיואקטיבי (פלואורודאוקסי-גלוקוז), שנקלט ברמות גבוהות יותר בתאים חולים, וכך מאפשר לזהותם בסריקה. אצל חלק מהמטופלים שנוטלים את התרופות החדשות נמצאו דפוסים חריגים של קליטת החומר, אשר עלולים להתפרש בטעות כעדות למחלה.

ד"ר פיטר סטרוהאל, המנהל הרפואי של Alliance Medical הסביר כי "שמנו לב לקליטה לא רגילה באחד המטופלים שנוטל תרופת הרזיה, מה שהוביל לבדיקה רחבה יותר. גילינו שמדובר בתופעה שכיחה יותר ממה שסברנו, אך אין כיום הנחיות רשמיות בנושא".

בדיקת CT. אילוסטרציה, צילום: .ThinkstockPhotos

לדברי החוקרים, אי זיהוי הקשר בין התרופה לבין התוצאה עלול להביא לפרשנות מוטעית, בדיקות מיותרות, ואף לטעות בשלב קביעת דרגת הסרטן או לעיכוב בטיפול. "הבנת תבניות הקליטה הייחודיות של מטופלים הנוטלים תרופות הרזיה מסייעת למנוע חרדה מיותרת ולהבטיח שהמטופלים יקבלו טיפול מדויק ובזמן", הוסיף סטרוהאל.

החוקרים ממליצים לאנשי הדימות ולרופאים לתעד בקפדנות את היסטוריית התרופות של המטופלים כדי למנוע טעויות באבחון ולזהות מבעוד מועד השפעות אפשריות של תרופות ההרזיה על תוצאות ההדמיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר