"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מאיה ורטהיימר צודקת? זה מה שקורה לג'ינג'ים תחת הרדמה

לאחר ששיתפה בחשבון האינסטגרם שלה את החשש מהשפעת חומרי הרדמה על בתה אסיה, ד"ר יוחאי רביב, מומחה הרדמה, החליט להתייחס לנושא בסרטון טיקטוק - האם יש באמת קשר בין שיער אדום לרגישות לכאב?

, עודכן
0השמעה
מאיה ורטהיימר ובתה אסיה , מתוך האינסטגרם
מאיה ורטהיימר ובתה אסיה. צילום: מתוך האינסטגרם

מאיה ורטהיימר שיתפה לאחרונה בחשבון האינסטגרם שלה שבתה אסיה, שהיא ג'ינג'ית כמובן, הגיבה בצורה קשה במיוחד לחומרי הרדמה, "אני מודאגת ברמות", אמרה.

"עזבו אותי שאני יודעת שאני אחרת, אבל אני בלחץ מה יהיה להם. יש כאלה שמדווחים על עמידות לחומרי הרדמה, אבל לצורך העניין אסי קיבלה רבע ממינון נורמלי של הרדמה, והיא לא הפסיקה להקיא".

ורטהיימר הוסיפה: "אני מכירה מהחיים שלי שחומרים מסוימים לא משפיעים עליי". אז האם מדובר במקרה בודד או בתופעה רחבה יותר הקשורה לצבע השיער?

הסטורי של מאיה ורטהיימר, צילום: מתוך עמוד האינסטגרם yochayraviv@

מה אומר המומחה?

ד"ר יוחאי רביב, מומחה בהרדמה, החליט להתייחס לנושא בסרטון שפרסם בעמוד הטיק טוק "תקאו למרדים". לדבריו, חשוב להפריד בין שני היבטים: "אחד - עד כמה תרופות משפיעות עלינו, כלומר היעילות של התרופות או הרגישות של הגוף שלנו לתרופות, במיוחד אופיאטים כמו אוקסיקונטין ודרמל. שניים - תופעות הלוואי של בחילות והקאות לאחר ניתוח, הנגרמות בעיקר בעקבות חומרי הרדמה ומופיעות לרוב אצל נשים וילדים".

ד"ר רביב מדגיש שגם בקרב האוכלוסייה הכללית יש שונות גדולה ברגישות לאופיאטים. "בנוסף חשוב לזכור שכאב הוא מדד סובייקטיבי, המושפע מגורמים פסיכולוגיים, נפשיים, תרבותיים וחברתיים".

הסטורי של מאיה ורטמהייר, צילום: מתוך עמוד האינסטגרם yochayraviv@

המדע מאחורי השיער האדום

בהמשך הסרטון, אילי כהן, סטודנט לרפואה שנה ה', מסביר את הבסיס הגנטי: "מה שמאפיין את הגינג'ים זה מוטציה בגן MC1R, שמקודד לקולטן המעורב בייצור הפיגמנט מלנין. זה קובע איזה פיגמנט הגוף מייצר - האם כהה יותר או אדמוני יותר".

מה הקשר לכאב? מסתבר שהגן מתבטא גם במוח, במסלולים הקשורים לעיבוד כאב, פחד ותגובה לחומרי הרדמה. "לגן יש גם תפקיד בקליטה של חלבון שנקרא POMC, שמתפצל בין היתר לבטא-אנדורפין", מסביר כהן.

האנדורפינים - החומרים שגורמים לנו להרגיש טוב אחרי פעילות גופנית - מפעילים קולטנים לאופיואידים טבעיים במוח. בשפה פשוטה: קולטנים שמורידים את תחושת הכאב.

"כאשר MC1R לא תקין בעקבות מוטציה, כמו אצל גינג'ים, המסלול הזה משתבש. התוצאה: פחות הפרשה של אנדורפינים מסוג זה ורגישות גבוהה יותר של כאב", הוא מוסיף.

@userh7sgewkt10

מה אומרים המחקרים?

אשד לין, אפידמיולוג, מציג את הממצאים: "יש כמה מחקרים מעניינים בנושא. מחקר אחד מצא שגינג'ים נדרשו ל-20% יותר חומר הרדמה מסוג דספלורן כדי להגיע לאותה השפעה". יש לציין שדספלורן לא נמצא בשימוש נפוץ בישראל.

"מחקרים אחרים הראו תגובה מופחתת של בעלי שיער אדום למידזולם, חומר הרדמה שכן נפוץ בארץ. עם זאת, יש מחקרים שלא מצאו הבדלים בין גינג'ים לבעלי שיער כהה בתגובה לתרופות הרדמה".

מעבר לצבע השיער

הנתון המעניין בסרטון הוא שכ-90-96% מהגינג'ים האמיתיים נושאים שתי מוטציות של MC1R. כלומר, גם אם יש לך מוטציה הקשורה לשיער אדום, זה לא מחייב שתיראה גינג'י.

"כ-25-40% מהאוכלוסייה הכללית נושאים לפחות מוטציה אחת של MC1R", מסביר לין, "זה אומר שגם כהי שיער יכולים להיות רגישים באופן שונה, בלי שיראה עליהם שיער אדום או נמשים. לכן הסתכלות על צבע שיער בלבד מפספסת אנשים שיכולים להגיב אחרת לכאב או חומרי הרדמה".

המסקנה המקצועית

ד"ר רביב מסכם: "אנחנו עדיין לא מבינים את הנושא הזה מספיק טוב, ואין ספק שאנחנו צריכים לחקור אותו יותר - גם בגינג'ים וגם בכהי שיער שהם נשאים של הגן. אבל עד אז חשוב בעיקר להעלות את המודעות בקרב מטפלים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר