"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זה מה שהזזת השעון יכול לעשות לבריאות שלכם

שיטת שינוי השעונים פעמיים בשנה מעוררת מחלוקת בשל חששות בריאותיים והתנהגותיים הקשורים לשינויים בדפוסי השינה • לפני שתשמחו על תוספת שעת השינה, הנה כמה דברים שכדאי לדעת

,עודכן
0השמעה
נדודי שינה. אולי אתם לא אוכלים טוב. צילום: GettyImages

בכל שנה, בסוף אוקטובר, אנחנו מזיזים את השעון שעה אחת אחורה. השנה, שינויהשעון יתרחש ב-27 באוקטובר(בלילה שבין שבת לראשון,(בשעה 2:00 לפנות בוקר נזיז את השעה ל-1:00, מה שיעניק לנו שעה נוספת של שינה לקראת החודשים הקרים של החורף.

בעוד שרובנו מברכים על השעה הנוספת בשינה, שיטת שינוי השעונים פעמיים בשנה מעוררת מחלוקת בשל חששות בריאותיים והתנהגותיים הקשורים לשינויים בדפוסי השינה וההסתגלות לערבים החשוכים יותר. מחקרים מסוימים אף הראו כי שינוי זה משבש את מחזורי השינה הטבעיים של הגוף, מה שעלול להשפיע על הבריאות הפיזית והנפשית.

כיצד משפיע שינוי השעון על הבריאות הפיזית?

למוח האנושי יש שעון ביולוגי הפועל במחזור של 24 שעות. בין אם מדובר בהוספת שעת שינה או באובדן שעת שינה, שינוי זה משבש את מחזור השינה ועלול להקשות על חלק מהאנשים להסתגל בחזרה ללוח זמנים רגיל. שינה מופרעת עלולה גם להוביל לסיכון גבוה יותר למחלות לב וכלי דם.

צריך להסתגל לשעה. אילוסטרציה,צילום: Getty Images

מחקר משנת 2019 שנערך על ידי חוקרים מבית הספר לרפואה של הרווארד ובית החולים הכללי של מסצ'וסטס בדק את ההשפעה של חוסר שינה על מחלות לב בעכברים. הממצאים הראו כי לאחר 16 שבועות, עכברים שמחזור השינה שלהם הופרע פיתחו רובד עורקים גדול יותר בהשוואה לעכברים עם דפוסי שינה רגילים.

בנוסף, נמצא קשר בין אובדן שעת שינה בעת שינוי השעון באביב לעלייה בהתקפי לב ושבץ. בארה"ב, בתי חולים מדווחים על זינוק של 24% בביקורים בחדר מיון עקב התקפי לב בכל שנה ביום שני שלאחר הזזת השעון קדימה.

מחקרים גם הראו עלייה בתאונות דרכים כאשר מזיזים את השעון אחורה בחודשים הקרים, כאשר הנהגים מסתגלים לשינוי הזמן.

כיצד משפיע שינוי השעון על בריאות הנפש?

כאשר מזיזים את השעון אחורה בסתיו, אנו מקבלים שעה נוספת של אור יום בבוקר - אולם, זה נמשך רק מספר שבועות לפני שהימים מתקצרים וזריחת השמש מתאחרת יותר ויותר.

שעות החושך המוגברות עלולות לגרום למצב רוח ירוד ודיכאון אצל חלק מהאנשים, כמו גם לעייפות, כאבי שרירים ועצמות חלשות עקב חוסר בוויטמין D מחשיפה לאור השמש.

תחושת עצבות עם רדת הלילה (אילוסטרציה),צילום: Gettyimages

חלק מהאנשים חווים גם הפרעה אפקטיבית עונתית (SAD) כתוצאה מהימים הקצרים יותר. על פי שירותי הבריאות הלאומיים בבריטניה, תסמיני SAD כוללים מצב רוח ירוד מתמשך, אובדן עניין בפעילויות יומיומיות רגילות, עצבנות, תחושות של ייאוש או אשמה, ושינה ממושכת מהרגיל.

חשוב לציין כי בישראל, בשל מיקומה הגיאוגרפי, ההשפעות של שינויי השעון עשויות להיות פחות דרמטיות מאשר במדינות צפוניות יותר. עם זאת, מומלץ להיות ערים לשינויים אפשריים במצב הרוח ובדפוסי השינה ולפנות לייעוץ רפואי במידת הצורך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר