כ-40% מהנשים חוות בריחה או דליפת שתן, מרביתן מעדיפות להתעלם מכך או לשמור על זה בסוד, אבל מחקר חדש מצא כי התעלמות מכך עלולה להפוך לבעיה בריאותית משמעותית. לפי המחקר, שנערך במרכז הרפואי RUSH בארצות הברית, בריחת שתן תכופה או כמויות גדולות של דליפה מגבירות את הסיכון למוגבלות פיזית, רגשית או חברתית.
לרגע אפשר להרים גבה ולתהות איך זה קשור, אבל אם נעמיק בנתונים אשר נצפו במחקר נבין גם את הקשר וגם את ההיגיון שמאחורי תוצאות המחקר.
החוקרים אספו מידע ונתונים ממספר מחקרים שעקבו אחר יותר מ-1,800 נשים מאז שנת 1994, הנתונים נאספו ונותחו משאלונים שנעשו בשבעה מוקדים בארה"ב. לאחר סיום תקופת המעקב החוקרים בדקו והשתמשו במידע והנתונים שנאספו כדי לזהות שינויים המתרחשים במהלך גיל המעבר אצל נשים באמצע החיים והשפעותיהם על הבריאות והסיכון שלאחר מכן למחלות הקשורות לגיל.
בריחת שתן ודליפה משפיעה על נשים רבות בתקופות חיים שונות, הרוב הגדול יסבלו מבעיה זו בעיקר בעקבות גיל המעבר והחלשות השרירים ברצפת האגן. אצל חלק מהנשים דליפת השתן תתקיים בזמן שהן מתעטשות או משתעלות, הן יפעילו לחץ שבעקבותיו עלולות לאבד את השליטה על הסוגרים ובכך לגרום לבריחת שתן. אצל נשים אחרות בריחת שתן תתרחש בזמן שיש דחף גדול להטיל שתן ובאופן תכוף, כמו למשל כשהן מתקרבות לשירותים, נשים שחוות את שניהם סובלות מבריחת שתן מעורבת.
לעיתים קרובות נשמע על נשים אשר מתעלמות מהתסמינים של בריחת השתן עד שהם הופכים לממש מטרידים או מגבילים פעילויות גופניות או חברתיות. החוקרים הגיעו למסקנה כי לבריחת שתן יש קשר חזק עם מספר תחומי מוגבלות, זה כולל מוגבלות פיזית, רגשית וחברתית. חוסר יכולת בניידות בעקבות בריחה של שתן, האינטראקציה עם האחרים שנפגעת בשל בושה והרצון להישאר בצמוד אל מקום בו יש שירותים זמינים, מה שמוביל גם לחוסר במעורבות חברתית אשר בעצמה עלולה להוות סוג של נכות.
כאשר אישה סובלת מבריחת שתן יש להיבדק על מנת לקבוע את הסיבות ואפשרויות לטיפול. לדוגמה, יש לבדוק את חוזק השרירים כדי להבין אם קיימת היחלשות ברצועות או אם הן מספיק הדוקות. במקרה של שרירים תפוסים, אישה עשויה לנסות להדק עוד יותר את השרירים עם יותר פעילות גופנית, מבלי לדעת שזה עלול להחמיר את בריחת השתן. שרירי רצפת האגן תומכים באיברי האגן ובעיות באיברים עלולות להוביל לבעיות שרירים או להיפך.
ההמלצה המתבקשת לנשים לטפל בבריחת שתן כבר בשלבים הראשונים של הופעת הבעיה כדי למנוע החמרה.
כיצד לטפל בבריחת שתן?
מגוון הטיפולים כיום כולל טיפול תרופתי, פיזיותרפיה, טיפולים במכשור מבוסס אנרגיה, טיפולים מקומיים ואפילו הזרקות או ניתוח כירורגי. חלק מהטיפולים מוצע בקופות החולים וחלקם מתבצעים באופן פרטי.
פיזיותרפיה רצפת אגן - ניתן למטופלות גם במסגרת קופות החולים ומיועד לחיזוק שרירי רצפת האגן.
טיפול לייזר וגינלי - טיפול מרפאתי, קל וקצר, במהלכו מתבצע חימום השרירים השולטים בפעילות שלפוחית השתן באמצעות קרני הלייזר לעידוד ההתחדשות שלהם. הטיפול אינו כואב ואינו מצריך התאוששות מיוחדת.
בוטוקס לבריחת שתן - הזרקות וגינליות של בוטוליניום טוקסין – טיפול זמני המתבצע במרפאה, גורם לעיכוב בהתכווצות שריר השלפוחית. החלשת שריר השלפוחית גורם להפחתת ההתכווצויות הבלתי רצוניות, וכתוצאה מכך מונע את בריחת השתן.
תזונה - מומלץ לבצע גם שינויים והתאמות תזונתיות בליווי איש מקצוע.
ד"ר פאני בר לוי, גינקולוגית בכירה וחלוצת טיפולים אסתטיים-רפואיים וגינליים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו