העונה הרביעית של "חתונה ממבט ראשון" מסתיימת השבוע, וזו העת לבחון מה למדנו, כי מה שיפה בפורמט של התוכנית זה שכל אחד יכול להזדהות עם מישהו מהמשתתפים, וכל אחד יכול ללמוד משהו ממה שראינו על המסך לגבי החיים האמיתיים. אז מה למדנו?
לא לפחד להתאהב
אחד המוטיבים החוזרים במהלך כל העונה הוא הפחד מלהתאהב. כל המשתתפים, כמו גם חלק ניכר מהצופים, חוו אכזבות רבות ושברונות לב, ומטבע הדברים, ניסיון זה גורם לנו לשמור על הלב שלנו ולא להרשות לעצמנו להיפתח, להתמסר ולהתאהב.
יעל דיברה על זה כמה פעמים במהלך העונה מול קארין, ניצן ועינת, וגם שני דיברה על זה הרבה מול המצלמה. בסופו של דבר, אם לא מסתכנים - לא מרוויחים. נכון שבדרך אפשר שוב ליפול, להתאכזב, לכאוב ואפילו להישבר, אבל אפשר גם להצליח ולהרגיש את ההרגשה הכי נפלאה בעולם, והיא להתאהב במישהו שאוהב אותנו בחזרה, ובשביל זה שווה להסתכן. איך אמרה שני אתמול? "כואבים, ממשיכים הלאה". אי אפשר לשמור על הלב ולמצוא זוגיות, כי כששומרים עליו, לא מרגישים את הרגשות החיוביים והנפלאים שאנחנו אמורים להרגיש כשזה קורה לנו.
לא לבחון עם עצמנו כל רגע מה אנחנו מרגישים ואיפה אנחנו נמצאים בקשר
החרדות של דני לא אפשרו לו להכיר את שני לעומק וליהנות מהקשר ביניהם, ברמה כזו שיכול היה להתפתח רגש. אולי במקום אחר או בזמן אחר הוא יכול היה להתאהב בה, אבל מכיוון שמרגע החופה הוא ציפה להרגיש פרפרים וזיקוקים וזה לא קרה לו, הוא נכנס לחרדות.
במהלך כל העונה הוא התעסק כל הזמן בחרדות שלו ובבחינה פנימית אם הרגש כבר מתעורר או לא. אבל רגש לא יכול להתעורר כשאנחנו יושבים ומתצפתים על הלב שלנו עם זכוכית מגדלת ושואלים אותו כל בוקר: "נו?". צדקה שני כשניסתה להסיט אותו מהמחשבות הטורדניות הללו וליצור עימו חוויות משותפות. כי ככה זה גם בחיים: אנחנו נהנים מהביחד, צוברים חוויות משותפות ופתאום שמים לב שהלב שלנו קופץ ומפרפר. דני לא אפשר לעצמו באמת להשתחרר.
ללב יש חוקים משלו
גם שני וגם קארין חוזרות במהלך העונה כמה וכמה פעמים על כך שבן הזוג שהן קיבלו הוא כל מה שהן ביקשו ורצו. גם איתמר ודני מחמיאים לבנות הזוג שלהם ואומרים שקיבלו בת זוג שיש בה כל מה שהם רוצים בבת הזוג שלהם, ואף הרבה מעבר לציפיותיהם. ועדיין – זה לא קורה. שוב אנחנו מקבלים הוכחה לכך שאהבה היא לא מחקר מדעי מדויק או נוסחה מתמטית, ולא חשוב כמה ינסו לנתח ולפענח אותה, היא עדיין מסתורית. ללב, מתברר, יש חוקים משלו. מה שאומר שגם אם נעשה הכל נכון, ייתכן שזה פשוט לא יצליח לנו, ולא תמיד יש אשמים.
זה שמישהו אומר שהוא מוכן לזוגיות לא אומר שהוא באמת שם
גם דני וגם עמרי התגלו כגברים שלא באמת בשלים לזוגיות. אולי היום, לאחר התוכנית, הם במקום עם מוכנות גבוהה יותר ליצירת זוגיות בחייהם, אבל בשלב שבו הם הצטלמו הם לא היו שם. סביר להניח שאף אחד מהם לא היה מודע לכך כשהגיע לתוכנית, וששניהם רצו באמת ובתמים ליצור זוגיות. אלא שקיים לעיתים פער בין הרצון שלנו לבין היכולת שלנו, ולפעמים, רק כשנהיה בתוך התהליך עצמו נבין שיש בתוכנו דברים שמעכבים אותנו ולא מאפשרים לנו ליצור זוגיות. גם על עמרי ומעיין אמרה יעל שאילו עכשיו היו מחברים ביניהם, יש סיכוי גבוה שהיה מצליח להם. אז כנראה שטיימינג זה באמת אבריתינג.
לא כל אהבה טובה מצריכה עבודה קשה
לפעמים זה פשוט זורם וקל ונהדר. הנה, תראו את עינת ולירון. לא שאין שם עבודה לעשות, אבל העבודה נעשית בקלות בזרימה טבעית וכיפית. הם אמנם היו הזוג המשעמם של העונה, אבל בסופו של דבר רובנו רוצים שלא יהיו לנו דרמות או מריבות מרחיקות לכת בחיים, וזה מה שיש לעינת ולירון.
סוף זה תמיד התחלה
כמו השיר ההוא: "טוב יותר, רע יותר, לא יודעת מה יותר, משהו אחר". ומשהו אחר הוא תמיד טוב כי הוא מלמד אותנו עוד משהו על עצמנו ומקרב אותנו עוד יותר אל הזוגיות הנכספת. הרבה מהמשתתפים בעונות הקודמות יצרו זוגיות עם בני זוג מחוץ לתוכנית לאחר סיום הצילומים. שני רואה כך את הפרידה שלה מדני, וזו הדרך הנכונה לראות זאת. אין לנו רק אחד שמתאים לנו. יש הרבה אפשרויות שם בחוץ, ולבסוף זה יגיע. גם לשני. הנה, למעיין זה כבר קרה.
הכותבת היא מחברת המדריך המעשי ליצירת זוגיות: "מכל מחזריי השכלתי" – כל הסודות שמעולם לא סיפרו לך ליצירת זוגיות. למעקב לחצו כאן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו