נטע ברזילי חושפת את היחסים עם האקס: "כמעט טבעתי"
בסטורי חשוף ונטול פילטרים, גוללה ברזילי את סיפורה של אהבה גדולה שנגמרה, לא בגלל היעדר רגש, אלא בגלל משקלה הכבד של פוסט טראומה: "קיוויתי שאני אציל אותו"
יש רגעים בקריירה של כוכבת פופ שבהם הנצנצים נושרים מעצמם, והחזות הצבעונית והרועשת מפנה את מקומה לשקט צורב של אמת. נטע ברזילי, האישה שלימדה אירופה שלמה ש"היא לא הצעצוע של אף אחד", חשפה היום בפני חצי מיליון עוקביה צד אחר לגמרי של המטבע: הצד שבו היא כמעט טבעה בניסיון להציל מישהו אחר.
בסטורי חשוף נטול פילטרים ומכמיר לב, גוללה ברזילי את סיפורה של אהבה גדולה שנגמרה, לא בגלל היעדר רגש, אלא בגלל משקלה הכבד של פוסט טראומה. "הייתה לי אהבה גדולה. קיבלתי מה שביקשתי", היא כותבת בסטורי ששיתפה הבוקר (שני) עם 496 אלף עוקביה באינסטגרם ומתארת באופן חשוף את הגילוי המוקדם של "מטען רגשי כבד" שנשא בן זוגה.
החשיפה של ברזילי היא הטרגדיה של כל מי שאהב אדם פוסט טראומטי: האמונה הכמעט תמימה, שהאהבה יכולה לרפא את מה שהנפש שברה. "האמנתי בנו. האמנתי שהאהבה הגדולה שלנו תציל אותו",
"היו רגעים שממש ראיתי אותו מחייך אלי מקרקעית בריכה, משוכנעת שאני יכולה להציל וכמעט טבעתי. כי מי אני שאציל?", כתבה. והציגה את השאלה הכואבת שאלפי בני ובנות זוג של הלומי קרב ונפגעי טראומה שואלים את עצמם מדי לילה. התהום פעורה והרצון להושיט יד הופך לעיתים למשקולת שמושכת את שני בני הזוג למצולות. "היו רגעים שכבר לא ידעתי מי מאיתנו בקרקעית ועדיין קיוויתי שאני אציל אותו ואז הוא יציל אותי. זה לא קרה".
הווידוי האישי הזה אינו עומד בחלל ריק. הוא המנוע מאחורי ה-EP החדש של ברזילי, שבעה שירים שנולדו מתוך השברים. הסינגל הראשון, "סרנדה", נושא שם שטומן בחובה אירוניה מרה: בעוד שבאופן מסורתי היה מדובר בשיר אהבה המושמע תחת חלונו של אדם אהוב, במציאות של ברזילי מדובר בתזכורת לתרופה הפסיכיאטרית המיועדת לטיפול בחרדה ופוסט טראומה. "ההגדרה השנייה עולה ראשונה בתוצאות החיפוש", סיפרה בראיונות לתקשורת לקידום הסינגל והדגישה את המציאות שבה הכימיקלים והנפש מתערבבים ללא הפרדה.
View this post on Instagram
מילות השיר חושפות את חוסר האונים של מי שרואה את אהובו פוגע בעצמו במודע: "כואב לי, כואב הלב / לא מצליחה לראות כך אותך / ובהצלחה שמישהו יפסיק את ה... סרנדה". השדים והרוחות שהיא מתארת בשיר הם הקולות הפנימיים שאינם פוסקים, אלו שמשאירים את שני בני הזוג ערים בלילות.
מתוך המים העכורים נולדה יצירה ויזואלית שאפתנית. שבעה שירים שצולמו כולם 3.5 מטר מתחת למים, בלילה אחד ארוך בבריכה האולימפית במכון ווינגייט. הבחירה במים אינה מקרית. המים הם המקום שבו אין אוויר, שבו הקול עמום והתנועה איטית ומאומצת בדיוק כמו בתוך פוסט טראומה.
"אנחנו חיים בעולם ויזואלי, שטוח לעיתים - מה שלא רואים לא קיים", המשיכה והסבירה את הצורך להפוך את הפגיעה השקופה למשהו שניתן לראות. לצדה בויז'ואל יככבו יוצאות נבחרת ישראל בשחייה צורנית עם המאמנת סבטלנה, וגל גורפונג אחד, שסיפורו עוד יסופר", הבטיחה בסיומו של הסטורי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו