כמו רוב האנשים, גם אתם כנראה רוצים בן או בת זוג שיתייחסו אליכם יפה. ובכל זאת, לא פעם קורה שדווקא ברגע שמישהו מתחיל לענות פחות להודעות, לבטל תוכניות או לשדר ריחוק מסתורי - רמת העניין שלכם מזנקת. פתאום זה האדם שאתם לא מצליחים להפסיק לחשוב עליו (או להתערער בגללו), גם אם לפני כן בקושי התרגשתם ממנו.
עד כמה שזה נשמע מנוגד להיגיון, המשיכה הזו לא נובעת רק מ"טעם בעייתי" או ממשיכה לאנשים לא זמינים רגשית. נכון, יש משהו בזירת הדייטים המודרנית שמעודדת עמימות, מסרים מעורבים ואדישות שממותגת כ"משחק קשה להשגה" - ולכן גם כאטרקטיבית יותר. אבל כפי שמסבירה אנג'לה סיטקה, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת מסנטה רוזה, קליפורניה, בריאיון למגזין ־SELF: "לאהוב מישהו שלא אוהב אותנו בחזרה זו חוויה כל כך נפוצה, שאין צורך להגדיר אותה כהפרעה". לדבריה, "אנחנו בני אדם שמרגישים משיכה להרבה אנשים, וחלק גדול מהם פשוט לא ירגישו אותו דבר כלפינו".
עם זאת, אם אתם מזהים דפוס חוזר שבו אתם נמשכים באופן כמעט בלעדי לאנשים מרוחקים, לא עקביים או סגורים רגשית, ייתכן שכדאי להתבונן פנימה. הנה כמה סיבות פסיכולוגיות לכך שהמוח שלנו עלול להתמכר לאי ודאות.
1. סגנון התקשרות חרדתי
אחת ההסברות הנפוצות היא סגנון התקשרות חרדתי. סיטקה מסבירה שמדובר באנשים שרגישים במיוחד לסימני דחייה כמו: הודעה שמתעכבת, ביטול תוכניות, או שינוי עדין בטון.
אם גדלתם עם הורים נעדרים או מרוחקים, ייתכן שלמדתם מגיל צעיר שאהבה ותשומת לב אינן מובטחות, מה שעלול להשאיר את מערכת העצבים שלכם דרוכה כל הזמן, מחפשת קרבה אבל גם חוששת מנטישה. הדפוס הזה עשוי להופיע גם בזוגיות רומנטית: "החרדה ואי הוודאות יכולות להגביר את תחושת המשיכה ולהרגיש כמו 'ניצוץ'", אומרת סיטקה. "כדי להפיג את החרדה, אנחנו מרגישים צורך לרדוף אחרי האדם הזה יותר. לפעמים אנחנו אפילו מייפים את חוסר הנוחות הזה".
אלא שלדבריה, המתח הזה אולי מרגיש כמו כימיה או תשוקה, אבל בפועל ייתכן שהמוח פשוט מבלבל בין סטרס שנובע מחוסר ודאות לבין משיכה אמיתית.
2. פחד ממחויבות
אצל אחרים, המשיכה לאנשים לא זמינים רגשית קשורה דווקא לאי נוחות מקרבה רגשית. כך מסבירה מורגן הנקוק, מטפלת מוסמכת מלוס גאטוס, קליפורניה. פגיעוּת, אינטימיות והסיכון הכרוך ב"להיראות באמת", ועל הדרך גם להיפגע, יכולים להרגיש מציפים.
במקרים כאלה, כשהצד השני נסוג, דווקא נוצרת תחושת הקלה. "זה יכול להרגיש כמו שחרור כשהם מתרחקים, כי אנחנו משיבים לעצמנו תחושת שליטה שמאפשרת לנו לשמור על מרחק", אומרת הנקוק. כשהלחץ להיפתח או להתחייב פוחת, הדינמיקה מרגישה פתאום פחות מאיימת, ובאופן פרדוקסלי, גם יותר מסקרנת.
3. הקסם של ה"בלתי מושג"
ברמה הפסיכולוגית, אנחנו נוטים להעריך יותר דברים, וגם אנשים, כשהם נתפסים כנדירים וכקשים להשגה. בעולם הדייטים, מסבירה סיטקה, "ייתכן שיש אלמנט של מאבק על תשומת הלב שלהם". כאילו שברגע שאנחנו סוף סוף מקבלים הודעה או פירור חיבה, זה גורם לנו להרגיש מיוחדים, כאילו "ניצחנו".
4. הפנטזיה על הפוטנציאל שלהם
לעיתים מדובר במה שסיטקה מכנה "אידיאליזציה סימבולית": האדם הזה מייצג עבורנו אידיאלים, תכונות או מאפיינים שחשובים לנו במיוחד. אולי יש לו קריירה מרשימה, רקע משפחתי "מושלם", ערכים משותפים, או שהוא מגלם עתיד שאנחנו חולמים עליו לעצמנו.
גם אם ההתנהגות שלו בפועל פושרת, מזלזלת או מינימלית, אנחנו מגיבים פחות למי שהוא באמת, ויותר לגרסה שאנחנו מדמיינים בראש. במצבים כאלה, מסבירה סיטקה, הפנטזיה עלולה "לטשטש את היכולת שלנו להעריך באופן אובייקטיבי את התכונות שלו, ואת טיב הקשר הנוכחי".
5. חיזוק לסירוגין
כשאדם מעניק בדיוק מספיק חיבה - רגע נראה בעניין, ואז נעלם או מתקרר - הוא מפעיל דפוס שמכונה בפסיכולוגיה "חיזוק לסירוגין": תגמולים שניתנים באופן לא עקבי ובלתי צפוי. במקרה הזה, ה"תגמול" הוא תשומת הלב שלו.
"מאחר שהם כל כך לא צפויים, אפילו מחוות קטנות של חיבה יכולות להרגיש מיוחדות במיוחד", אומרת סיטקה. אחרי ימים של התעלמות או ביטולים, הודעת "בוקר טוב" אחת יכולה לגרום לנו לחשוב מחדש על הכול. התוצאה? "אנחנו מוצאים את עצמנו רודפים ושואפים לעוד תשומת לב, בלי לדעת מתי נקבל אותה שוב".
אז מה כן כדאי לשאול את עצמנו?
במקום להתמקד רק בעוצמת הרגש שמישהו מעורר בכם, אחת הדרכים לוודא שאתם נמשכים לאנשים שמגיעים להם הזמן והאנרגיה שלכם היא באמצעות התבוננות פנימית.
סיטקה מציעה לשאול את עצמכם כמה שאלות:
כשאותו אדם לא מגיב, מה קורה בגוף שלכם באותו רגע? אתם קצת עצובים? מבולבלים? או נכנסים לפאניקה ומרגישים חסרי ביטחון?
אם תפסיקו ליזום, לרדוף או לתרץ עבורו - מה יקרה בפועל לקשר? הוא ירים את הכפפה, או ייעלם בשקט?
אולי עקביות והדדיות לא נשמעות סקסיות כמו הריגוש שבמרדף, אבל לדברי המומחים, הן מדדים הרבה יותר אמינים לקשר בריא, יציב וארוך טווח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו