הכי אמיתי: שבוע התשוקה של פמלה אנדרסון וליאם ניסן

פמלה אנדרסון אישרה את הרומן הקצר שלה עם ליאם ניסן בראיון שערכה לאחרונה עם מגזין "פיפל", ובכך סיימה חודשים של ספקולציות על מערכת היחסים ביניהם.

"ליאם ואני היינו במערכת יחסים רומנטית במשך תקופה קצרה, אבל רק לאחר שסיימנו את הצילומים", אמרה השחקנית. היא דחתה את הטענות כי מערכת היחסים ביניהם הייתה מבוימת, והוסיפה: "תמיד צחקתי כשחשבו שמדובר בגימיק פרסומי. חשבתי, 'תעלול פרסומי? זה אמיתי. יש לנו רגשות אמיתיים'".

אנדרסון, בת 58, כינתה את הרומן "שבוע רומנטי אבוד". לאחר שסיימה את צילומי סרט ההמשך ל"האקדח מת מצחוק" השנה, היא קיבלה את הזמנתו של ניסן לביתו הכפרי בצפון מדינת ניו יורק. "היה לי חדר משלי, אבל האווירה הייתה מאוד אינטימית", היא נזכרה. במשך כמה ימים הם גזמו שיח ורדים, אכלו במסעדות וטיפלו בדוב שניסן גרש בעודו לבוש בחלוק אמבטיה - אירוע שאנדרסון תיארה כ"תקרית קולנועית".

במהלך ארוחת ערב במסעדה צרפתית, ניסן הציג אותה כ"הגברת ניסן לעתיד". בסיבוב הקידום שלאחר מכן בלונדון, לוס אנג'לס ופריז צלמים תפסו אותם מחובקים, מחזיקים ידיים, ופעם אחת אפילו מעמידים פנים שהם מתנשקים בשידור חי בטלוויזיה, מה שגרם למעריצים לכנות אותם "זוג הקיץ".

העבודה הפרידה ביניהם במהרה. ניסן, בן 73, עבר לסרט המתח "Cold Storage" ולפרויקטים אחרים, ואילו אנדרסון המשיכה לשחק בתיאטרון, לאחרונה ב"Camino Real" של טנסי וויליאמס בפסטיבל התיאטרון של וויליאמסטאון, והמשיכה לקדם את "The Last Showgirl", שזיכה אותה במועמדויות לפרס גלובוס הזהב ולפרס SAG.

"אני מעריצה את ליאם, אבל בכנות, אנחנו טובים יותר כחברים", אמרה אנדרסון. "אני לא יכול להחמיא לה מספיק", אמר ניסן בראיון טלוויזיוני, והוסיף שהוא היה "מאוהב בטירוף" בתקופה שבה היו יחד. שניהם אמרו שהם "תמיד יהיו בחיים אחד של השני", גם אם הקריירה שלהם תוביל אותם לכיוונים שונים. "הוליווד לא הייתה יכולה לכתוב את זה טוב יותר", אמרה אנדרסון.

"האדם הקרוב אלי ביותר"

במקביל, אנדרסון סיפרה שהייתה רוצה להתחבר למורשת הפינית שלה ולשנות את שמה: "לפעמים אני לא רוצה להיות פמלה אנדרסון. אני רוצה להיות פמלה הייטאינן. הייתי רוצה לשנות את שמי, אבל הם לא נותנים לי", אמרה בראיון למגזין ווג סקנדינביה.

היא קישרה את המשאלה לסבה, הרמן הייטאינן, שעזב את פינלנד לקנדה ואימץ את השם אנדרסון לפני יותר ממאה שנה כדי להקל על השתלבות המשפחה. "סבי היה האדם הקרוב אליי ביותר בילדותי. אני יכולה לראות אותו יושב בכורסה, ואני יכולה לשמוע את קולו העמוק. הוא נוכח מאוד בבית", אמרה.

לפי המסורת המשפחתית, הייטיאינן היה כורת עצים ומשורר שהאמין שהעצים לוחשים זה לזה, ומילא את ילדותה בסיפורי עם וסיפורים על שדים. הסיפורים האלה, אמרה אנדרסון, יצרו "קשר עמוק עם הנשמה הפינית שלי". אנדרסון למדה פינית כשפה סודית שרק היא וסבה ידעו. היא נשאה איתה לכל מקום מילון קטן ולבן, כי כילדה היא חשבה שהפינית היא שפה קסומה ובלתי נגישה לאף אחד אחר. שליטתה בשפה דעכה לאחר מותו של הייטיאינן, כשהייתה בת 11. "השפה נעלמה איתו", היא התלוננה. 

ב-2007 היא ביקרה בפינלנד עם אביה ורמזה על כוונתה לחזור. "רק רציתי לנסוע, להרגיש את הקשר הזה. הייתי שמחה לחזור לפינלנד, אולי עם הבנים שלי", אמרה. היא ראתה במסע נוסף צפונה הזדמנות לברנדון ודילן, בניה עם בעלה לשעבר טומי לי, ללמוד יותר על עצמם ועל "האדם האהוב והמשמעותי ביותר בחיי", אמרה.