אבנר נתניהו, הבן הצעיר של ראש הממשלה, שוב בכותרות - ולא בזכות נאום פוליטי או עמידה לצד אביו. בפעם השנייה בתוך שלוש שנים, נתניהו הצעיר ביטל חתונה מתוקשרת, לאחר שכבר הספיק לחגוג חינה עם עמית ירדני ולדחות את התאריך פעמיים. אם ננסה לזהות דפוס, נראה שאבנר בהחלט יודע לכרוע ברך, אבל משהו שם נעצר רגע לפני שהוא אומר "כן".
אבל האם מדובר רק במקרה אישי? מחקרים ויועצי זוגיות מגלים שהתופעה רחבה הרבה יותר. לא מעט גברים (וגם נשים, אם נדייק) מוצאים את עצמם נבהלים דווקא ברגע שבו היחסים אמורים להתמסד. השאלה היא - למה?
"רגע לפני - מתחילים לשמוע את הקולות הפנימיים"
במחקר שנעשה באוניברסיטת מיזורי, נמצא שהחתונה עצמה משמשת זרז לחשיבה מחודשת על הקשר. בזמן שהכלה עסוקה בשמלת הכלה או בסידורי הפרחים, דווקא החתן נוטה להרים גבה על שאלות עמוקות יותר: האם זו באמת האישה איתה אני רוצה לבלות את שארית חיי? האם נוכל לגדל ילדים באותה דרך? האם היא מקשיבה לי, מבינה אותי, או שאנחנו בכלל לא מדברים באותה שפה רגשית?
החתונה - אירוע כל כך מוחשי וסופי - הופכת למראה שמציפה שאלות על העתיד. יש מי שמבין בשלב הזה שהפערים לא זניחים, ושעדיף לשבור את הכלים עכשיו מאשר בעוד כמה שנים, כשכבר יהיו ילדים באמצע וגירושין יכאב פי כמה.
כשזה לא רק "פחד מחתונה"
חשוב להבדיל בין "פחד במה" רגע לפני, לבין תחושה עמוקה יותר של חוסר התאמה. לא כל גבר שמרגיש פרפרים לפני החופה צריך לברוח. אבל אם התחושות הן מתמשכות, זה כבר סימן שהבעיה עמוקה יותר.
חלק מהגברים מתארים תחושה שהם נשאבים ל"מסלול אוטומטי": פגשנו, יצאנו, עברנו לגור יחד, התארסנו - והשלב הבא הוא חתונה. כאן נכנס לחץ חברתי, משפחתי ואפילו פוליטי (ע"ע נתניהו הצעיר). אבל ברגע האחרון, כשצריך לחתום על ההתחייבות, צף הפער בין מה שהחברה מצפה לבין מה שהלב באמת רוצה.
מתי החתונה חושפת את הבעיות?
הכנות לחתונה הן טסט קטן לחיים עצמם:
- האם אפשר לקבל החלטות יחד בלי להתפוצץ?
- האם הכסף הופך לנושא מריבה?
- האם יש פערים שלא מצליחים לגשר עליהם?
כפי שאמר אחד המשתתפים במחקר: "אם היא לא מקשיבה לי כשאנחנו מתכננים יום אחד בחיים שלנו, מה יהיה בשאר הימים?".
למה דווקא גברים?
מעניין לציין שמהמחקרים שנעשו בנושא ביטול חתונה עולה כי אצל נשים, החתונה עצמה מדגישה בעיקר את הפערים הרגשיים והחזון לעתיד. אצל גברים, לעומת זאת, עולות בעיקר שאלות של תקשורת, חופש אישי ותחושת מחנק. במילים אחרות - הם בוחנים האם אפשר "לגדול ביחד" מבלי לאבד את עצמם.
האומץ לעצור
ביטול חתונה נתפס בציבור ככישלון צורב. אבל יש מי שטוענים שדווקא כאן מסתתרת אומץ גדול: לבחור להקשיב לקול הפנימי, גם אם המשמעות היא פגיעה בתדמית, הפסד כספי ובושה זמנית. עדיף להתמודד עם האכזבה של האורחים מאשר לחיות חיים שלמים בתחושת טעות.
ומה אפשר ללמוד מזה?
- להאט את הקצב - לא להתחתן רק כי "הגיע הזמן".
- לדבר על הדברים הקשים - ילדים, כסף, קריירה, השקפות דתיות - עדיף לפני החופה מאשר אחריה.
- להקשיב לבטן - אם משהו מרגיש לא נכון, לא תמיד מדובר ב"פחד רגעי".
- להבין שאין כאן כישלון - ביטול חתונה הוא לא בהכרח סוף העולם, אלא לפעמים התחלה של חיים אמיתיים ונכונים יותר.
אבנר נתניהו אולי לא מצא עדיין את הדרך אל החופה, אבל הסיפור שלו מזכיר לכולנו כי חתונה היא לא יעד - היא נקודת פתיחה למסע חיים. ואם משהו מרגיש לא מדויק, אולי האומץ הגדול ביותר הוא לדעת לעצור - ולחכות לרגע שבו ה"כן" יהיה שלם באמת.