אנשים שמכירים את בני זוגם ברשת מדווחים על שביעות רצון זוגית נמוכה יותר ועל חוויית אהבה פחות אינטנסיבית לעומת אלו שהכירו באופן אישי, כך עולה ממחקר בינלאומי רחב־היקף בהובלת ד"ר מרטה קואל מאוניברסיטת ורוצלב בפולין, בשיתוף חוקרים מהאוניברסיטה הלאומית האוסטרלית (ANU) ומוסדות נוספים. הממצאים פורסמו בכתב העת המדעי Telematics and Informatics.
המחקר, שהתבסס על נתונים מייצגים מ־50 מדינות שנאספו על ידי ה- Being Human Lab באוניברסיטת ורוצלב, כלל 6,646 משתתפים הנמצאים במערכות יחסים.
מהנתונים עולה כי בממוצע 16% הכירו את בני זוגם אונליין, שיעור שעלה ל־21% בקרב מי שהחלו את הקשר לאחר 2010. בפולין, נתון זה הגיע ל־48%, בעוד שבגאנה נרשמו 8% בלבד.
המשתתפים מילאו סקר מקוון שכלל שאלות דמוגרפיות, אופן ההיכרות עם בן/בת הזוג ומדדים לשביעות רצון זוגית ולעוצמת אהבה (אינטימיות, תשוקה ומחויבות) באמצעות גרסה מקוצרת של שאלון ה-Triangular Love Scale.
הנתונים נותחו באמצעות מודלים סטטיסטיים מרובי משתנים, תוך שליטה בגיל, מגדר, אורך הקשר, מצב סוציו־אקונומי, השכלה, אזור מגורים ונטייה מינית. לבדיקת אפשרות להטיית בחירה יושמה גם התאמת ציוני נטייה.
החוקרים מצאו כי זוגות שהכירו אונליין דיווחו על שביעות רצון נמוכה יותר ועוצמות אהבה נמוכות יותר, בכל שלושת מרכיבי האהבה – אינטימיות, תשוקה ומחויבות - לעומת זוגות שהכירו באופן מסורתי. הפערים היו קטנים במדדי שביעות הרצון, האינטימיות והתשוקה, אך בינוניים במדד המחויבות.
לדברי שותף במחקר, הדוקטורנט אדם בודה, "אחת הסיבות האפשריות לכך היא שרוב הזוגות שהכירו פנים אל פנים דומים יותר זה לזה מבחינת רקע חברתי והשכלתי, מה שמגביר תמיכה חברתית, קבלה ושיתוף ערכים. לעומת זאת, באינטרנט יש מאגר בלתי מוגבל לכאורה של אפשרויות, שעשוי להוביל לעודף בחירה ולקושי במחויבות".
הממצאים מפריכים את ההנחה כי תושבי אזורים כפריים נוטים יותר להכיר בני זוג אונליין בשל מגבלות גיאוגרפיות. המחקר לא מצא הבדלים בין אזורים כפריים לעירוניים, וגם לא בין קבוצות גיל.
החוקרים מציינים כי תרבות ה"סווייפ" באפליקציות, שבה הדגש הוא על מראה חיצוני והיכרות מהירה, לצד עלייה ביחסים מזדמנים על חשבון חיפוש קשרים ארוכי טווח, עשויים להשפיע על איכות הקשרים שנוצרים ברשת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו