ערב יום ראשון. כשהטמפרטורות בחוץ שוברות שיאים, מודי ספורי החליט לפתוח אתמול את הלב בפני עשרות אלפי עוקביו באינסטגרם בסשן שאלות ותשובות חשוף שעסק כמובן לא מעט בדבר שהכי מסקרן את הגולשים ברשת: הפרידה שלו מגל רובין.
כזכור, מודי וגל פיצלו כוחות רומנטיים ונפרדו באופן סופי לפני כשבועיים אחרי זוגיות של כשנה וחצי, שאומנם הייתה פוטוגנית ומלאת רגעים מתוקים, אבל גם הגיעה עם לא מעט משברים ודרמות בשל החיבור ביניהם: שניהם בפרק ב'. היא שמגיעה מבית חרדי וחזרה בשאלה והוא ערבי מוסלמי. תוסיפו תשעה ילדים בין השניים (שלושה שלו, שישה שלה), סביבה שלא תמיד מפרגנת לקשר (בלשון המעטה), טוקביסקטים וטרולים שמייחלים להם דברים שהשתיקה יפה להם, וקיבלתם תקציר לסדרה טובה בנטפליקס או לפחות לריאליטי.
אתמול כאמור מודי החליט לאפשר לעוקביו באינסטגרם לפשפש בחייו ובנבכי ליבו, ואלה מיהרו לנצל את ההזדמנות וניסו להוציא ממנו את הסיבה לפרידה שהגיעה דווקא כשהיה נדמה שהשניים התגברו על המשבר האחרון ביחסים ביניהם.
"מה קרה עם גל? אהבתם כל כך אחד את השנייה", ביקשו העוקבים שלו לדעת. "מלא שאלות בסגנון הזה", התוודה מודי ולמרות הסקרנות ביקש לשמור על הפרטיות שלו ושל גל כשהוא מסכים רק לומר: "בחרתי ללכת כדי לשמור על עצמי ועל הלב שלי. האמת שלי חשובה לי סורי, אני לא יכול לפרט יותר מזה".
בהמשך נשאל איך בכל זאת הוא מתמודד עם הפרידה. "אני לא אשקר ואגיד שהכל בסדר", התוודה. "למה לגברים יותר קל בפרידות ונשים מקבלות את זה הרבה יותר קשה לדעתך?", ביקשו להבין.
צילום מסך אינסטגרם
"זה לא נכון שגברים תמיד חזקים", הבהיר מודי. "יש בנו משהו מושרש להראות ביטחון מול כולם, אבל האמת? אין גבר שאין לו רגעי קושי או צורך בעצה כשהוא לבד. מאחורי כל גבר חזק יש לב עדין שפשוט למד לבכות בשקט".
השיתוף של מודי באינסטגרם מגיע שבוע אחרי שחלק סטורי ארוך וחשוף בו שיתף מיוזמתו בתחושות שלו אחרי הפרידה וכתב: "נעלמתי לכם קצת לאחרונה. מי שמכיר אותי יודע שאני לא מהנעלמים, אבל בחודש האחרון עברתי פרידה וזה היה רגע כואב ואמיתי שהלב שלי נשבר", כתב והוסיף כי הפעם בניגוד לעבר הוא בחר להתמודד עם הכאב ולא לברוח ממנו.
צילום מסך אינסטגרם
"הפעם לא ברחתי מהכאב. לא מילאתי את הלילות במסיבות לא חיפשתי הסחות דעת, לא שיחקתי אותה 'הכל טוב' כשהלב בפנים מתפורר. בפעם הראשונה בחיים הסכמת פשוט להיות עם הכאב הזה. לבכות כשצריך, לשתוק כשאין מילים ולהסתכל פנימה בלי פחד, בלי מסכה. זה לא היה קל, אבל זה היה אמיתי, מרפא, בונה. אני לומד שלפעמים הכוח לא נמצא בלרוץ קדימה אלא דווקא בלעצור רגע, להרגיש, להחלים וזה שיעור ענק שאני מודה עליו - גם אם הוא כואב".