בשנים האחרונות קשה יותר להחזיק זוגיות לאורך זמן. לפי הלמ״ס, אחד מכל שלושה זוגות נשואים בישראל צפוי להתגרש. בשנת 2023 לבדה נרשמו למעלה מ־15,000 מקרים.
מאחורי המספרים מסתתרת מציאות מורכבת. זוגות צעירים מתמודדים עם קצב חיים תובעני, יוקר מחיה, חוסר ודאות תעסוקתית ומציאות ביטחונית לחוצה. בתוך כל זה, זוגיות דורשת לא רק אהבה אלא גם התמדה, גמישות ורצון אמיתי לחיות יחד.
ובכל זאת, יש מי שמצליחים. לרגל ט"ו באב שוחחנו עם שלושה זוגות שחיים יחד כבר יותר מחמישים שנה, וביקשנו מהם דבר אחד - טיפ אחד מהחיים לזוגיות יציבה.
איך שומרים על תחושת יחד גם כשלא עושים הכל ביחד
דני ויונה מראשון לציון נשואים באושר כבר למעלה מ-67 שנה. כל אחד מהם מנהל שגרה עצמאית. דני ממשיך לעבוד כעצמאי, יונה משתתפת בחוגי ציור, קרמיקה והתעמלות, אבל אחר הצהריים הם נפגשים לקפה, להרצאה או לאירוע תרבות בבית הדיור המוגן "עד 120" בעיר בה הם מתגוררים כבר שנים.
"לא היתה סיבה לריב". דני ויונה
"אנחנו לא כל הזמן אחד עם השני", אומר דני, "אבל אנחנו כל הזמן יחד", זו לא סתירה אלא דרך חיים. הם הכירו בצופים, התחתנו בקיבוץ שדה בוקר, עברו לחולון והקימו משפחה.
כששואלים אותם מה שמר על הקרבה לאורך השנים, הם לא מציעים שיטה או עיקרון. "לא רבנו אף פעם", אומרת יונה ודני מוסיף "זה לא שלא היו חילוקי דעות. פשוט לא הייתה סיבה לריב. אפילו הילדים שאלו למה אצלנו לא מתווכחים".
עבורם אהבה אינה דרמה אלא שגרה שקטה. "אם יגידו לך שבגיל 88 כבר אין אהבה, אל תאמיני" אומרת יונה, "היא שם. פשוט בצורה אחרת".
הטיפ שלהם: כל אחד צריך את המרחב שלו ואת העיסוקים האישיים שלו, אבל בתוך כל זה חשוב לשמור על תחושת יחד. לדעת להיפגש, להקשיב, ולהיות שם גם כשלא עושים הכל ביחד.
מה עושים כשיש חילוקי דעות אבל רוצים להישאר יחד
טובה וגדי מתל אביב יחד כבר 65 שנה, אך הם לא מנסים לייפות את הקשר. מבחינתם מחלוקות הן חלק מהחיים, וההבדל טמון בדרך שבה מתמודדים איתן.
הם הכירו בגיל 19, נישאו צעירים, ולכל אחד הייתה קריירה עצמאית. גדי בחברת החשמל, טובה כמנהלת בית ספר. כיום הם מתגוררים בבית הדיור המוגן של רשת "עד 120" בתל אביב וממשיכים לחיות יחד בשותפות מלאה.
כשנשאלים על הסוד שלהם, הם מצביעים על עיקרון אחד פשוט. "ברור שהיו ויכוחים", אומר גדי, "אבל מעולם לא הלכנו לישון ברוגז". זו לא קלישאה מבחינתם, אלא בחירה יומיומית. גם ברגעי עייפות או מתח, הם מקפידים לא לתת לדברים להצטבר. במקום לדחות, הם בוחרים לגשת, לדבר, לשחרר, לא להשאיר כעס פתוח.
לאורך השנים הם למדו לבחור את המאבקים ולוותר כשצריך. "לא חייבים תמיד להיות צודקים", היא אומרת "צריך לדעת מתי לשחרר". גם היום הם לא זקוקים למחוות גדולות. רומנטיקה בשבילם היא נוכחות יומיומית שבאה לידי ביטוי במחוות קטנות כמו נשיקה בבוקר, חיבוק בסוף היום ותשומת לב שקטה.
הטיפ שלהם: כעס שלא מקבל מקום הופך עם הזמן לשתיקה. תבחרו לדבר גם כשקשה, לוותר גם כשמתחשק לנצח, ולהיזכר שהמטרה היא לא צדק אלא קרבה.
איך ממשיכים לבחור אחד בשנייה גם כשאתם כל כך שונים
דני ודבורה יחד כבר 56 שנה, אבל בניגוד לרבים, הם אף פעם לא טענו שהם "זוג דומה", להפך. הם מספרים עד כמה הם שונים: באופי, בקצב, בגישה לחיים, ובעיקר בדעות הפוליטיות. "אנחנו באמת לא דומים", אומרת דבורה, "אבל איכשהו זה תמיד עבד".
הם הכירו ב־1967, במסיבה של מועדון הסטודנטים בטכניון. דני ידע מיד שהוא רוצה להמשיך את הקשר, דבורה הייתה ספקנית יותר.
"הוא לא עזב", היא מחייכת, "התקשר, התעקש, ניסה שוב ושוב". הוא רומנטיקן חסר תקנה, ואילו היא מעשית יותר, עניינית, לא ממהרת להתרגש. הקשר נבנה בהדרגה, מתוך סבלנות, התקרבות, ובסוף אהבה. "אם אתה אוהב באמת", אומר דני, "אתה רואה את אשתך תמיד כמו ביום שהכרת אותה".
השוני ביניהם לא נעלם עם השנים, לפעמים הוא אפילו התחדד. "היו ריבים ומתחים", הם אומרים, "אבל זה אף פעם לא שבר אותנו". מאחורי כל זה עומד קשר ארוך שנים שנבנה דרך חיי משפחה, חמישה ילדים, אתגרים לא פשוטים, אבל גם שגרה יומיומית פשוטה. "תמיד היה משהו", הם אומרים, "אבל תמיד עברנו את זה יחד".
הטיפ שלהם: לא חייבים להיות דומים. לפעמים אתם חושבים אחרת, מרגישים אחרת, וזה לא בהכרח חולשה. להפך. זוגיות חזקה לא נמדדת בכמה אתם דומים, אלא ביכולת להישאר יחד בתוך השוני. לבחור כל פעם מחדש, למרות ובזכות ההבדלים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו