אתם נפגשים, מדברים, יש חיבור, אולי גם אינטימיות. אבל כששואלים "מה אתם בעצם", אין תשובה ברורה. אולי "משהו", אולי "בינתיים", אולי "מורכב". קשרים כאלה נמשכים לפעמים חודשים ואף שנים, בלי שם ובלי הגדרה. הם לא באמת זוג, אבל גם לא באמת לבד. מחקר חדש מנסה להבין מה מחזיק אותנו בתוך המקומות האלו, ומה כל כך קשה בלשחרר.
המחקר נערך בקרב מאות משתתפים בגילאי 20 עד 40, ובחן קשרים לא רשמיים שאין בהם התחייבות ברורה - אבל קיימת בהם קרבה רגשית, תקשורת שוטפת ולעיתים גם זוגיות בפועל. החוקרים ביקשו לדעת מה מביא אנשים להישאר בקשרים כאלה לאורך זמן, גם כשהם מודים בפני עצמם שהקשר לא מתפתח לשום מקום.
הממצאים הצביעו על שלושה מניעים עיקריים שמקבעים את הקשר
קשר רגשי עמוק גם כשהוא ללא שם
רבים מהמשתתפים סיפרו שהם מרגישים קרבה רגשית אמיתית כלפי הצד השני, אפילו אם אין להם תווית ברורה או מחויבות. התחושה הזו גורמת להם להרגיש שהקשר שווה להחזיק בו, גם בלי "לשדרג" אותו למשהו רשמי.
נוחות והרגל
התחושה הזו ש"זה פשוט שם" - בלי דרמות, בלי שיחות גדולות, בלי הצורך להתמודד עם חוסר ודאות. הנוחות וההרגל יוצרים תחושת ביטחון מזויפת, שמעכבת צעדים החוצה.
פחד מלהיות לבד
החשש שלא יימצא קשר טוב יותר, הפחד להישאר לבד, התחושה שאולי זה הכי טוב שיהיה - כל אלה מביאים אנשים לבחור במה שיש, גם אם זה לא בדיוק מה שהם רוצים או צריכים.
החוקרים מדגישים שלא כל קשר לא מוגדר הוא בהכרח בעייתי. יש כאלה שמרוצים מהמצב ומנהלים אותו בשקיפות. אבל כשקיים פער בין הציפיות של הצדדים: למשל כשאחד מחכה ליותר והשני מרוצה מה"מעורפל", זה עלול להפוך לקשר מתסכל ולחסום הזדמנויות לזוגיות אמיתית.
המסקנה העיקרית שעולה מהמחקר היא שהשלב הראשון לשינוי מתחיל בזיהוי. להבין איפה אתם באמת נמצאים. לא מול הצד השני, אלא מול עצמכם. האם אתם באמת מרוצים מהמצב? האם אתם מחכים למשהו שיקרה לבד? האם נוח לכם או שפשוט התרגלתם? ברגע שמתחילים לשאול, מתחילים גם לראות.