איך סדרת טלוויזיה הביאה לזינוק בנישואים?

בשנה שעברה, מספר הנישואים בין גברים דרום-קוריאנים לנשים יפניות הגיע ל-1,176 - המספר הגבוה ביותר בעשור האחרון - מה שמייצג עלייה של 40 אחוזים מהשנה הקודמת, כך דיווח העיתון הקוריאני Chosun Ilbo. העלייה הזו משקפת שינוי בדפוסי הנישואים הבינלאומיים בין שתי המדינות.

הגל הקוריאני, או "הליו" (Hallyu), נחשב לגורם שהביא לקרבה רבה יותר בין נשים יפניות לגברים קוריאנים, ותרם לעלייה במספר הנישואים ביניהם. העיתון היפני Nikkei ציין שני גורמים עיקריים למגמה: התוצר המקומי הנומינלי לנפש בדרום קוריאה עבר את זה של יפן מאז 2010, מה שמשפיע לטובה על שכרם של גברים בדרום קוריאה, וכן ההשפעה המתמשכת של הגל הקוריאני ביפן מאז שודרה שם הדרמה "סונטת חורף", ב-2003.

הדרמה הקוריאנית "סונטת חורף", שיצרה את גל הפופולריות הראשון של תרבות קוריאנית מחוץ למדינה, תרמה לשינוי התפיסה כלפי קוריאה בקרב הדור שצפה בה, והפכה אותם ליותר מקבלים כלפי ילדיהם או נכדיהם הנישאים לדרום קוריאנים.

בניגוד לעלייה בנישואים בין גברים קוריאנים לנשים יפניות, מספר הנישואים בין נשים קוריאניות לגברים יפנים דווקא ירד. לפי Thanh Niên, בשנת 2022 התקיימו רק 147 נישואים כאלה - חמישית בלבד ממספרם לפני עשר שנים.

המגמה הזו שונה מזו של שנות ה-70 וה-80, כאשר נשים דרום-קוריאניות רבות נישאו לגברים יפנים והשתקעו ביפן בשל כוחה הכלכלי של המדינה.

מומחים מייחסים את העלייה הנוכחית בקרב נישואים עם נשים יפניות דווקא לקירבה תרבותית ולהגשמה עצמית ולא לסיבות כלכליות. "מבין הנשים היפניות המתגוררות בדרום קוריאה בעקבות נישואים, 30 עד 40 אחוזים מציינות משיכה לקוריאה והגשמה בחיים כסיבות להגירה, ולא סיבות כלכליות כמו עבודה", אמרה הירואה אויאקווה, חוקרת לימודים קוריאניים ופרופסורית באוניברסיטת הונגיק.

עם זאת, נותרו חששות בנוגע להשפעת מתיחות פוליטית אפשרית על מערכות היחסים האישיות האלה. "כדי לשמר את הנישואים, שיכולים להיחשב כחזית של דיפלומטיה שקטה, יש צורך ביציבות פוליטית ודיפלומטית", נאמר באחת הכתבות בקוריאה.

נשים יפניות המתגוררות בדרום קוריאה מודעות יותר ויותר לכך שהיחסים בין קוריאה ליפן עלולים להידרדר, ובתקופת החרם על מוצרים יפניים בקוריאה בשנת 2019, סקרים הראו כי 95 אחוזים מהנשים היפניות במדינה חשו חרדה.