היא אמרה לי בטון כמעט מתנצל: "אבל הוא אף פעם לא הרים עליי יד".
ואני, אחרי אלפי תיקים, פרידות, פירוקים, יודעת הידיים לא תמיד צריכות להתרומם כדי שזו תהיה אלימות.
מערכות יחסים רעילות יכולות להתפתח בין כל שני אנשים, ללא קשר למאפייני האישיות שלהם.
התמהיל הרעיל נוצר כאשר הם יוצרים דינמיקת התנהגויות לא בריאה, כמו חוסר תקשורת, חוסר אמון, קנאה מופרזת או ויכוחים אלימים. כל אדם עלול למצוא את עצמו במערכת יחסים רעילה בשלב כלשהו בחייו עם בת או בן זוג, חבר או קולגה לעבודה, וגם עם ילדיו.
בנוסף לא תמיד מי שרעיל עבורנו רעיל תמיד. זה פשוט כימיה שיוצרת פיצוץ ויחסים רעילים שהורסים כל חלקה טובה לא רק בזוגיות אלא גם בנפש.
בשנים האחרונות, כמעט כל מי שמגיע אליי לפגישת ייעוץ טוען שבת או בן הזוג שלו נרקיסיסטים, אך חשוב להבין שלא כל מערכת יחסים רעילה נובעת מהפרעת אישיות נרקיסיסטית.
כדאי שנכיר את דפוסיה של מערכת יחסים רעילה ונזהה סימני רעילות מוקדמים, ומוטב לטפל בהם מייד, אחרת - הסוף ידוע מראש.
זכרו, כל מערכת יחסים יכולה להפוך לרעילה. הכירו בדגלים האדומים.
"אם את בוחנת את מערכת היחסים שאת נמצאת בה ומוצאת את עצמך מרגיעה את עצמך בשקרים - זה הזמן לבחון אותה שוב". (מתוך הספר: "300 דברים שלמדתי" / איימי בכור בוני. כריכה סוכנות לסופרים)
אז איך מזהים מערכת יחסים רעילה?
- את מתחילה לפקפק בעצמך באופן קבוע - כל החלטה קטנה כמו: מה ללבוש, עם מי להתייעץ, איך לדבר עם ההורים שלך , מלווה בתחושת חשש - "מה הוא יגיד על זה?". התחושה הזו שמהר מאוד הופכת לשגרה, היא דגל אדום ענק.
- אהבה עם תנאים - היחס כלפייך משתנה בהתאם להתנהגות שלך. אם היית "טובה", הוא מתוק. אם לא, נענשת בשתיקות, ביקורת, או התעלמות. התחושה היא שצריך להרוויח את האהבה שלו כל פעם מחדש.
- שליטה במסווה של דאגה - "אני רק רוצה לדעת איפה את כל הזמן כי אני דואג לך", או "תורידי את החצאית הזו, זה לא מתאים לך", או "תעזבי את החברה הזאת, היא משפיעה עלייך לרעה".
המשפטים נראים הגיוניים, אבל השורה התחתונה היא אחת: את מפסיקה להחליט על החיים שלך. - תחושת בידוד הולכת ומחריפה - את רואה פחות את החברות שלך, המשפחה שלך מרגישה רחוקה, את מדברת בעיקר על מה שקורה איתו, או על מה שאי אפשר לדבר עליו.
- הוא גורם לך להרגיש שאת הבעיה - גם כשהוא פוגע, הוא יגרום לך לחשוב שאת זאת שעשית משהו לא בסדר. זה נקרא גזלייטינג (Gaslighting), והאפקט שלו הרסני: הוא מוחק את היכולת שלך לסמוך על עצמך.
מערכת רעילה לא תמיד מתפוצצת - לפעמים היא מטפטפת.
וזה אולי הסימן הכי מסוכן, כשאת לא יכולה לשים את האצבע על מה בדיוק קורה, אבל את חיה בתחושת כיווץ מתמדת. והכיווץ הזה הוא מה שהופך את הזיהוי לכל כך קשה. כי זה לא מספיק רע כדי לעזוב, אבל אף פעם לא באמת טוב כדי להישאר.
מאחר ואני עורכת דין לענייני משפחה שראתה מאות נשים חזקות מתפרקות, אני יודעת לומר שמערכות יחסים רעילות לא בהכרח מגיעות מהאנשים שנראים "רעים". הן מגיעות מהבלבול, מהשחיקה, מהוויתור היומיומי על חלקים קטנים של עצמך, עד שיום אחד את לא מזהה את עצמך יותר.
אז איך יוצאים מזה? הנה כמה עקרונות בסיסיים:
- קוראות לזה בשם - הצעד הראשון הוא להבין שמה שאת חווה זו לא "הגזמה", לא "ריב זוגי", לא "עוברת עליי תקופה". זו מערכת יחסים רעילה.
- אוספות עדויות לעצמך - כתבי כל הערה, סצנה, רגע שבו הרגשת שמשהו לא בסדר. כשזה כתוב, קשה לטשטש את המציאות.
- חוזרות למי שאת היית קודם - נסי להיזכר, מה אהבת לעשות פעם? מי היית לפני שהתחלת ללכת על קליפות ביצים? תתחילי להחזיר לחיים שלך צבעים, חברים, תחומי עניין.
- מבקשות עזרה. גם אם זה רק להתייעצות - זה יכול להיות חברה, פסיכולוגית, עורכת דין, או מישהי בקבוצת פייסבוק. אל תעברי את זה לבד.
- מפסיקות להתנצל על זה שאת מרגישה - אם את מרגישה שזה רע,זה רע. הגוף שלך מזהה הרבה לפני שהשכל מעכל. תאמיני לעצמך.
ונכון, לא תמיד קל לצאת. לפעמים זה תהליך. לפעמים צריך לארוז מחדש את כל החיים.
אבל דבר אחד בטוח - החיים מחוץ למערכת רעילה לא מושלמים, אבל הם חופשיים.
איימי בכור בוני היא עורכת דין מובילה בתחום דיני המשפחה, בעלת משרד מהמובילים בישראל, מרצה, מאמנת, מגשרת ואם לשלושה. מנחה את הפודקאסט "האקדמיה לניהול משברים", ומחברת הספר "300 דברים שלמדתי על זוגיות, קריירה ואושר" (זמין ברשתות הספרים ובאתר המחברת)
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו