גוסטינג כבר הפך לחלק בלתי נפרד מהתרבות המודרנית שלנו - קל מדי לנתק קשר עם מישהו שאין יותר חשק לדבר איתו. אבל ללמוד איך להתגבר על זה, בין אם מדובר בפרטנר פוטנציאלי מבטיח או חבר שנעלם פתאום, הרבה יותר קשה ממה שרוב האנשים מוכנים להודות.
בהתחלה, נראה שקל לנער את זה מעלינו. אז מה אם הם לא עונים? אנשים עושים זאת מכל מיני סיבות, ובטח רובן גם לא אישיות. "הרבה אנשים פשוט לא רוצים להתמודד עם החרדה, הטרדה, או השיחה עצמה של סיום מערכת יחסים", אומרת ד"ר פטריס נ. דאגלס, פסיכולוגית קלינית מלוס אנג'לס, לאתר SELF. אבל ההשפעות הנפשיות של גוסטינג לעתים קרובות עמוקות, ועלולות לכאוב יותר מפרידה מלאה - בעיקר בגלל כל השאלות והספק העצמי שהן משאירות מאחור, היא מוסיפה. "מה היה הקש ששבר את גב הגמל? מה היה כל כך נורא שהאדם הזה נעלם מחיי לנצח?"
כשפתאום מנתקים אותנו ומשאירים אותנו ללא תשובות, קל להרגיש חסר אונים, לפקפק בכל אינטראקציה, ולקחת את הדחייה באופן אישי. אבל מומחי יחסים מסכימים שאנחנו לא באמת זקוקים להודעת פרידה אחרונה כדי למצוא שלווה.
אז איך להתגבר על גוסטינג כדי שנוכל להמשיך הלאה ולמנוע מזה לערער את הביטחון העצמי שלנו?
1. אל תפחדו לשאול אותם מה קרה.
בהתאם למערכת היחסים שלכם עם האדם, יתכן שכדאי פשוט לבקש הסבר. כמובן, "זה לא הגיוני באותה מידה למישהו שהכרתם במשך שלושה ימים לעומת מישהו שהכרתם במשך שש שנים", מציינת ד"ר דאגלס. "אבל אין שום בעיה לומר, 'היי, לא שמעתי ממך כמה שבועות - אני רק רוצה לראות שהכל בסדר'".
עם זאת, כדאי גם להיות מוכן לאפשרות שהם עדיין לא יענו - או גרוע מכך, שהם יתנו תשובה שתכאיב. "כמה שאנחנו רוצים תקשורת פתוחה וכנות, אנשים לא חייבים לנו את זה", מוסיפה ד"ר דאגלס. "אז אתם יכולים לנסות ליצור קשר, אבל תצטרכן גם להגיע לפתרון משלכם אם הם לא מגיבים".
2. מסגרו מחדש את הגוסטינג כשיקוף של כישורי התקשורת שלהם, לא של הערך שלכם.
גוסטינג יכול להרגיש אישי מאוד - כאילו לא הייתם שווה אפילו הודעה, קל וחומר הסבר אמיתי. אבל לפי ד"ר נלי סאו, פסיכולוגית ב-Therapists of New York, זה לעיתים נדירות משקף את הערך שלכם, ואינו סימן שאתם "ראוי" לו. אין זה אומר שלא יכולתם לשחק תפקיד בסיבה שבגללה מישהו התרחק - חציית גבול, תגובה שלילית למשוב בעבר, אי-זיהוי סימנים מוקדמים שהם היו מוצפים או לא מעוניינים. אבל בעולם אידאלי, מישהו היה מדבר אם היה צריך שמערכת היחסים שלכם תשתנה או תסתיים.
"גוסטינג נעשה לעתים קרובות כאשר אדם אינו מסוגל לבטא ישירות את מה שהוא מרגיש", אומרת ד"ר סאו לאתר SELF. אולי מישהו שיצאתם איתו לדייט פשוט לא הרגיש ניצוץ ולא היה בטוח איך לומר את זה בלי להיות מרושע. או חבר שנמנע מעימותים היה מוטרד מכך שביטלתם תוכניות שוב, אבל במקום להעלות את זה הוא התרחק. בכל מקרה, "השתיקה שלהם יכולה להיות שיקוף של האתגרים שלהם עם תקשורת בריאה, לא של הערך שלכם", היא מסבירה - בדיקת מציאות שיכולה להיות מאוד מרגיעה כשאתם תקועים במעגל של האשמה עצמית.
3. בדקו עובדתית את הסיפור שאתם מספר לעצמכם.
ברגעים של אי-ודאות, המוח שלנו נוטה למלא את החללים בתרחישים של הגרוע מכל - וזה מסביר מדוע "אמונות לא מועילות על היותך אדם נורא, חבר גרוע, או לא ראוי לאהבה עלולות להתחיל לצוץ אחרי שעברת גוסטינג", אומרת נטלי מור, מטפלת משפחתית מורשית ובעלת Space for Growth Therapy and Coaching בפסדינה, קליפורניה, לאתר SELF.
למרות שטבעי שיהיו לכם מחשבות אוטומטיות אלה, חשוב לזכור שהן בדיוק זה: מחשבות, לא עובדות קרות וקשות. אז במקום לקבל אותן כפשוטן, "היה מודע להנחות שגויות אלה והתמודד איתן עם אלה שהן יותר מציאותיות, מלאות חמלה ומדויקות", אומרת מור - מה שאומר לפתח הרגל של שאילת השאלה, איזו הוכחה יש לי כדי לגבות את זה?
אם המוח שלכם הולך מיד ל-"הקשר הלא מחייב שלי הפסיק לענות כי אני לא מספיק אטרקטיבי/ת", למשל, עצרו ושאלו את זה - האם הם אי פעם אמרו את זה? (ובכן, לא). האם הם התנהגו כאילו הם לא נמשכים אליך? (למעשה, הם מחמיאים לי ואפילו התנשקנו פעמיים). מה אתם יודעים בוודאות? (יצאנו לשלושה דייטים. הם גם הזכירו שהם יצאו זה עתה ממערכת יחסים ארוכת טווח). בסופו של דבר, כשאתם מרגישים מעוגנים בתצפיות רציונליות, הרבה יותר קל לקבל פרספקטיבה ולהפסיק להפנים מה שאולי לא היה בכלל קשור אליך מלכתחילה.
4. כתבו להם מכתב - אבל אל תשלח אותו.
יש כל כך הרבה דברים שאולי תרצו לומר אבל אתם לא יכולים אחרי שנטשו אתכם: "היינו חברים במשך שנה ואתה פשוט נעלמת—מה לעזאזל. אתה כזה פחדן על זה שחסמת אותי אחרי שלושה חודשים של דייטים!"
כדי להוציא את הבלבול, המרירות והטינה מהמערכת, מור ממליצה לכתוב מכתב כנה ואכזרי (על נייר או באפליקציית הפתקים) לאדם שפגע בכם. "זה לא אומר שאתם חייבים לשלוח אותו אי פעם", היא מציינת. "זה יותר בשביל לבטא כל מה שהייתם רוצה לומר בלי לפחד מהתגובה". זה עשוי לכלול לקרוא להם מטומטמים חסרי התחשבות או לשתף באופן פגיע איך השתיקה שלהם השאירה אתכם מבויישים, לא בטוחים וחרדים. גם אם הם לא מקבלים את ההודעה שלכם, התרגיל הזה יכול לפחות לתת לכם מרחב לשחרר, לשקף, ולעבד רגשות נותרים כדי לבנות "סגירה" בעצמכם, אומרת מור.
5. מחקו תזכורות שמחזירות אתכם לעבר
לפעמים תמונות, הודעות טקסט, או בדיחות פנימיות שמזכירות לכם את הזמנים הטובים הן אלו שהכי כואבות. שנייה אחת אתם בסדר, ובשנייה הבאה אתם עמוק בהיסטוריית הצ'אט האחרונה שלכם, מנתחים כל הודעה או סימן פיסוק ומהרהרים על איך הדברים השתבשו כל כך.
אבל כדי להתחיל להתקדם, כדאי להסיר טריגרים ערמומיים שמשאירים אתכם תקוע בעבר ולהפסיק לחפש "למה" שאולי לעולם לא תקבל. "אתה יכול למחוק את השיחה והיסטוריית ההודעות שלך", מציעה מור. "או להעביר תמונות משותפות לאלבום או כונן מאורכב, כך שהן לא יקפצו על הטלפון שלך כל הזמן". ואם לראות את השם והפנים שלהם בפיד המדיה החברתית עדיין מעורר את התערובת המדכאת של כעס, חרדה ומרירות? השתיקו או הפסיקו לעקוב אחריהם, מציעה ד"ר סאו, במיוחד אם זה מה שנדרש כדי ליצור מרחק מהאדם שפגע בכם.
6. פנו למישהו שכן נותן לכם עדיפות
בסופו של דבר, אדם שנעלם בלי מילה, שלא יכול היה אפילו להציע לכם את הכבוד של שיחה, לא ראוי לכל כך הרבה מהזמן, האנרגיה והדמעות שלכם.
"הרבה מאיתנו מענישים את עצמנו על החברויות ומערכות היחסים שאיבדנו במקום להתמקד באלה שעדיין יש לנו", אומרת ד"ר דאגלס. לכן, ברגעים של ספק עצמי ובדידות, כדאי להפנות מחדש את האנרגיה שלכם לאהובים שכן בודקים אותך, זוכרים את הפרטים הקטנים של היום-יום שלכם, וגורמים לכם לצחוק גם כשאין לכם מצב רוח.
אז בפעם הבאה שאתם מהרהרים על השתיקה הפתאומית של מישהו, שלחו הודעה לאח/ות התומכ/ת שלכם, התקשרו לבן/בת הדוד/ה האהוב/ים עליכם. צאו לארוחת ערב עם החבר/ה הטוב/ה שלכם. לפעמים הסגירה שאנחנו צריכים אינה בתגובה של מי שנעלם - היא יכולה לבוא מהאנשים שבאמת רואים את הערך שלנו ולא משאירים אותנו באוויר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו