לשמוע ביקורת מחברים זה דבר אחד. אבל אם יש לכם חבר/ה תחרותיים שנראים נחושים להאפיל עליכם או להוריד אתכם... זה נשמע יותר כמו שונא/ת סמוי/ה מאשר חבר/ה אמיתי/ת.
כמובן, לא כל רגע של השוואה או קנאה מהווה דגל אדום מיידי, אומרת סוזאן דג'ס-וייט, דוקטור, LCPC, יועצת מורשית ויו"ר המחלקה לייעוץ וחינוך גבוה באוניברסיטת צפון אילינוי, למגזין "SELF". "תחרותיות לא תמיד מגיעה ממקום זדוני או מרצון 'להיות טוב יותר'", אומרת ד"ר דג'ס-וייט. במקרים מסוימים, היא נטועה בחוסר ביטחון אישי ולא בכוונות רעות: "זה לא שהם באמת רוצים להיות טובים יותר מהחבר/ה הטוב/ה שלהם, אלא יותר שהם מנסים להוכיח את עצמם כמסוגלים".
עם זאת, לא משנה מה מניע את הנטייה התחרותית של מישהו, למשחק המתיש של "מי יותר טוב" אין מקום בחברות בריאה. רובנו מחפשים מערכת תמיכה שמרימה אותנו, לא כזו שמתייחסת להצלחות שלנו כאיום אישי. "הסימנים של חבר/ה תחרותי/ת הם לעתים קרובות מעודנים", מציינת ד"ר דג'ס-וייט, מה שיכול להקל על הטלת ספק בעצמכם אם אתם חושבים יותר מדי... או באמת מתמודדים עם חבר-אויב המצפה לנפילתכם. למרבה המזל, היכרות עם הדגלים האדומים שלהלן יכולה לעזור.
1. הם ממעיטים בהצלחות שלכם
אתם משיגים דירה חדשה מדהימה. אתם מתקבלים לעבודת חלומותיכם. כל חבר/ה שתומכים באמת יעודדו אתכם כשאתם שמחים, אומרת ליין בייקר, LMFT, מטפלת מורשית מלוס אנג'לס, למגזין "SELF" - ולכן אדם שבאופן עקבי מושך בכתפיים לנוכח ההצלחות שלכם או לעולם לא נותן לכם לחגוג את הרגע שלכם עשוי להיות מאוים מהחדשות הטובות שלכם.
קחו למשל קידום מרשים בקריירה: במקום לברך אתכם, חבר/ה שפחות מפרגנים עשויים להגיב עם "טוב, זו רק עבודה." סוף סוף אתם במערכת יחסים בריאה? "עדיין מוקדם, בכל זאת". בעיקרון, "אם הם אף פעם לא משקפים את ההתרגשות שלכם, או מפחיתים בחשיבות של משהו שמרגיש כמו אבן דרך עבורכם, זה בהחלט ראוי לתשומת לב", אומרת בייקר, מכיוון שזה עשוי לאותת שההצלחה שלכם גורמת להם לאי-נוחות או תחושת איום.
2. ה"מחמאות" שלהם תמיד מרגישות קצת פסיב-אגרסיב או מתחמקות
תחרותיות לא תמיד נשמעת ברורה כמו "אני יותר טוב/ה ממך". גם אם אדם אומר שהוא שמח עבורכם, הוא עשוי לעטוף את השיפוט שלו במחמאות "פסיביות-אגרסיביות", לדוגמה: "וואו, את לובשת את זה להרמת כוסית? אני בחיים לא אהיה כל כך נועזת", או "האמת שהיא לא הטיפוס שלי מבחינה פיזית... אבל טוב בשבילך".
כאשר מישהו לא רוצה להיות גלוי לגבי הקנאה שלו, ד"ר דג'ס-וייט אומרת שהדקירות המתחמקות האלה יכולות להיות דרך ערמומית לשמור עליכם מרגישים קטנים כדי שלא תאפילו עליהם. מצד שני, חבר/ה אמיתי/ת ישבחו אתכם בדרך שללא ספק מרגישה טוב - בלי לגרום לכם לתהות אם אתם נופלים קצר מה"סטנדרטים" שלהם.
3. הם תמיד עולים עליכם
לא משנה מה קורה בחיים שלכם, חבר/ה תחרותי/ת ימצאו דרך להפנות את הזרקור בחזרה על עצמם. אולי אתם מספרים להם שאתם מתאמנים למרתון, והם ממהרים לציין שהם כבר רצו אחד לפני שנתיים - ובקושי התאמנו. או שאתם מתלוננים על כמה שאתם עייפים אחרי יום ארוך, והם מספרים שעבדו הרבה יותר שעות מכם וישנו הרבה פחות בגלל העבודה התובענית שלהם. התגובות המעצבנות האלה, אומרת בייקר, לעתים קרובות נובעות מהצורך לעמעם את האור שלכם כדי שהאור שלהם יוכל לזרוח חזק יותר.
עם זאת, יש הבדל בין מישהו שמשתף בחוויה דומה משלו כאמצעי ליצירת קשר או הזדהות אתכם, לבין מישהו שמעלה את זה רק כדי "להוכיח" שהוא עשה את זה בגדול או טוב יותר. איך מבדילים? לפי בייקר, "אם הם באמת נרגשים עבורכם ורק מנסים להתחבר, הם בדרך כלל עדיין יכירו במה שאמרתם" - למשל, "וואו, זה כל כך מרגש!" או "אוף, זה נשמע מתסכל", לפני שהם מתחילים לספר את הסיפור שלהם. "הדגל האדום הוא כשהם פשוט קופצים ישר לדבר על החוויה שלהם, כאילו לא אמרתם כלום", היא מסבירה.
4. הם מעתיקים כל צעד שלכם
לא משנה למה אתם מתחברים, פתאום גם הם חייבים להתחבר לזה (אבל הם חייבים להיות טובים יותר, כמובן). יכול להיות שאתם משתפים שהמטרה הגדולה הבאה שלכם בחיים היא ללכת לתואר שני, ופתאום אתם מגלים שגם הם מתעניינים בלהגיש מועמדות (למרות שהם מעולם לא התעניינו עד שהעליתם את זה). אתם מתמידים בתחביב חדש (כמו ריצה, נניח, או ציור) ועכשיו הם גם מתעניינים בזה.
במקרים אלה, זה לא קשור לתחומי עניין משותפים או לתחושות של השראה (שכן, כן, חברים משפיעים באופן טבעי זה על זה). זה כאילו הם עוקבים אחריכם רק כי זה משהו שאתם רודפים אחריו - ואז משתמשים בכם כסרגל מדידה כדי לראות אם הם מובילים או מפגרים. וההתמקדות הזו בלהיות בראש חורגת מהשוואות שגרתיות, אומרת בייקר, ונכנסת לתחום רעיל יותר.
5. הם מנסים לחבל בכם או לגרום לכם להיראות רע
התנהגויות תחרותיות הן לעתים קרובות "תוצר לוואי של קנאה", לפי ד"ר דג'ס-וייט: "כשאנחנו רואים מישהו משיג משהו שאנחנו שואפים אליו, זה עשוי לעורר את חוסר הביטחון שלנו".
במצבים מסוימים, אותה קנאה עשויה להוביל חבר/ה תחרותי/ת להדיר אתכם בכוונה או "לשכוח" להזמין אתכם לתוכניות קבוצתיות אם הם חוששים שתקבלו יותר תשומת לב מהם. בעיקרון, זה ניסיון להישאר בשליטה על האופן שבו הם נתפסים על ידי אחרים בהשוואה אליכם. "הם עשויים אפילו לנסות באופן פעיל לחבל בהצלחה שלכם", היא מוסיפה - כמו להניא אתכם מלקבל את עבודת החלומות שלכם אם הם מרגישים תקועים בקריירה שלהם, או לדחוף אתכם להיפרד מבן/בת הזוג שלכם בעקבות מחלוקת קטנה, במיוחד אם הם רווקים וקנאים בשקט בהצלחה הרומנטית שלכם.
כיצד להתמודד עם חברים קנאים ותחרותיים
לפי שני המטפלים, אתם לא חייבים לנתק איתם את הקשר אוטומטית. עם זאת, התבוננות בכמה דברים יכולה לעזור לכם להבין מהי ההחלטה הטובה ביותר עבור החברות הספציפית שלכם.
ראשית, שקלו אם אחד מסימני האזהרה לעיל הוא חריג או חלק מדפוס עקבי יותר. "אם בילוי זמן עם האדם הזה משאיר אתכם שרופים, מתיש את האנרגיה שלכם, או שאתם חוששים באופן מתמיד איך ההתנהגות התחרותית שלהם הולכת להופיע", בייקר אומרת שאלה יכולים להיות גם סימנים שהדינמיקה הזו אינה טובה לרווחה שלכם.
כדאי גם לשים לב לאיך הם מגיבים כאשר אתם כן מעלים את הדאגות שלכם. אל תתאימו את עצמכם להתנהגות הקטנונית שלהם או תטיחו בהם - "אתה תקנא בי, נכון???" במקום זאת, שני המומחים ממליצים לפתוח את השיחה עם משפט "אני" אמפתי יותר כמו, "לפעמים, אני מרגיש/ה שהחברות שלנו היא יותר על תחרות ראש בראש מאשר תמיכה הדדית. האם אתה/את מרגיש/ה כך גם?"
איך הם מגיבים יכול לחשוף הרבה לגבי האם ההתנהגות הרעילה שלהם ניתנת לשינוי, האם הם לוקחים אחריות ובאמת מקשיבים לכם, או שוב ממעיטים ברגשות שלכם. בסופו של דבר, חברות אמיתית אמורה להיות כולה על צמיחה והצלחה יחד - ואין מקום ליריבות מכוערת כשאתם אמורים להיות באותו צד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו