פסיכולוג מסביר: כמה זמן לוקח להתגבר על האקס?

רבים יודעים ומבינים כי הפרידה מבן או בת הזוג לשעבר הייתה לטובה, אך לעיתים המוח עדיין מתנגד לכך • כמו כל דפוס ממכר, התהליך דורש זמן רב יותר ממה שרוב האנשים מצפים

בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי ב-2015. צילום: Charles Sykes/Invision/AP, File

המוח שלנו מתייחס לאהבה כמצב של מוטיבציה יותר מאשר רגש, וישכנע אותנו לעשות כל דבר כדי להישאר מאוהבים. בגלל השילוב החזק של נוירוטרנסמיטורים, מערכת יחסים יכולה להרגיש כמטרת הקיום העיקרית שלנו. לכן, כשמערכת יחסים מסתיימת, התחושה יכולה להיות מרסקת.

התייחסות לכך כשברון לב בלבד תהיה שגויה. מכיוון שאהבה משפיעה על מערכת התגמול במוח, נכון יותר להשוות זאת להשפעות הפסיכולוגיות של גמילה. המנה היומית של דופמין שקיבלתם פעם משמיעה את קולה, השגרה המשותפת נעלמת וההודעות האוהבות מפסיקות. זו הסיבה שגם כשאתם יודעים ומבינים שהפרידה הייתה לטובה, המוח שלכם עדיין מתנגד.

כשמערכת יחסים מסתיימת, התחושה יכולה להיות מרסקת, צילום: NDAB Creativity, שאטרסטוק

כמו כל דפוס ממכר, התהליך דורש זמן – זמן רב יותר ממה שרוב האנשים מצפים. גם אם אינכם משתוקקים באופן פעיל לבן או בת הזוג לשעבר שנים לאחר מכן, הקשר הישן עדיין יכול להשאיר רגשות. המוח זקוק לזמן – לפעמים שנים – כדי לפרק לחלוטין את התשתית המנטלית והרגשית הזו, כך לפי הפסיכולוג מארק טראוורס באתר פורבס.

פרידות יכולות להשאיר אותנו עם רגשות בלתי פתורים רבים: רצון עז לסגירה, כעס עצום ואפילו דיכאון עמוק. למעשה, מחקר משנת 2020 מכיר בכך שכל אירוע חיים משמעותי מלחיץ – כולל פרידות – יכול לגרום לאבל. במובנים רבים, האבל שחווים לאחר פרידה משקף את מודל השלבים של קובלר-רוס: הכחשה, כעס, מיקוח, דיכאון וקבלה.

הבעיה היא ששלבים אלה מתרחשים בצורה מסודרת וליניארית רק לעיתים נדירות. אתם יכולים להרגיש שהתקדמתם לחלוטין, אבל ברגע שתראו תמונה ישנה או תריחו ריח מוכר, תוכלו למצוא את עצמכם "מתאבלים" מחדש. סגירה רגשית לא תמיד מגיעה כשאנחנו רוצים – ועבור רבים, היא לעולם לא מגיעה בצורה הנקייה והמספקת שאנו מקווים לה.

סגירה רגשית לא תמיד מגיעה כשאנחנו רוצים, צילום: Freepik

תופעה נפוצה במערכות יחסים ארוכות טווח היא מה שפסיכולוגים מכנים "הסתבכות" (enmeshment) – והיא אינה בהכרח תוצאה חיובית. לפי מחקר משנת 2022, מדובר בדינמיקה שבה הגבולות בין אינדיבידואליות לאחדות מטשטשים, מה שמוביל לאובדן הדרגתי של העצמי והאוטונומיה אצל כל אחד מבני הזוג.

במילים אחרות, "אני ואתה" בהדרגה הופכים ל"אנחנו". במקום להרגיש שאתם שני אנשים נפרדים, אתם מתחילים לאמץ זהות משותפת תלותית. כאשר בני זוג כאלה נפרדים, אובדן מערכת היחסים מרגיש גם כאובדן מוחלט של העצמי.

בנייה מחדש של הזהות העצמית – זו שעצמאית ומושרשת בערכים שלכם – אינה מתרחשת במהירות, במיוחד אם ההסתבכות הייתה עמוקה או ארוכת טווח. הדרך הארוכה בחזרה לתחושת העצמי יכולה לקחת שנים, והיא בדרך כלל מתרחשת לאט, כשהחיים מציעים הזדמנויות חדשות לזכור מי אתם, בנפרד ממי שהייתם במערכת היחסים הקודמת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר