"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
"תעשה מה שבא לך": 4 משפטים שהורסים את הזוגיות שלכם
המילים שאנחנו בוחרים יכולות לטפח קשר או להרוס אינטימיות, כאשר לפעמים התנצלויות לא מספיקות • מאיזה משפטים כדאי להימנע בזמן קונפליקט ומה כדאי לומר במקום?
נדרש תרגול כדי לבנות תקשורת מודעת. צילום: Getty Images/iStockphoto

"תעשה מה שבא לך": 4 משפטים שהורסים את הזוגיות שלכם

המילים שאנחנו בוחרים יכולות לטפח קשר או להרוס אינטימיות, כאשר לפעמים התנצלויות לא מספיקות • מאיזה משפטים כדאי להימנע בזמן קונפליקט ומה כדאי לומר במקום?

,עודכן
0השמעה
[object Object]

בכל יום אנחנו אומרים (או נמנעים מלומר), אינספור דברים שמעצבים אתמערכות היחסיםשלנו. לרוב, חלק גדול מהתקשורת השלילית שלנו היא לא מכוונת, ואנחנו אפילו לא מתכוונים למילים הפוגעניות שנפלטות לנו. אבל לפעמים משפט אחד שנאמר בזמן הלא נכון, יכול לזרוע זרע של טינה שבהדרגה מערער את האמון.

המילים שאנחנו בוחרים יכולות לטפח קשר או להרוס אינטימיות, ולפעמים התנצלויות לא מספיקות כדי למחוק את הפצעים שנותרו ממשפט אחד חסר מחשבה. המפתח לתקשורת אוהבת טמון במודעות - בבחירה מכוונת של המילים שלכם, במיוחד ברגעים של קונפליקט.

משפט אחד יכול להרוס הכל,צילום: GettyImages

נדרש תרגול כדי לבנות תקשורת מודעת, אבל בתור התחלה כדאי להימנע מארבעת המשפטים הבאים. הם עשויים להיראות תמימים, אך עם הזמן הם יכולים לגרום לנזק שקשה לתקן.

1. "תפסיק/י להיות כל כך רגיש/ה"

משפט זה לא רק דוחה רגשות – הוא מבטל אותם. הוא אומר לבן/בת הזוג שלכם שהרגשות שלהם שגויים או מוגזמים, מה שיכול לגרום להם לפקפק ברגשות שלהם עצמם או להרגיש שעליהם לדכא אותם רק כדי לשמור על שלום בית. עם הזמן, זה מחליש את האמון והביטחון הרגשי, ויוצר יותר מרחק בזוגיות.

מחקר משנת 2022 שפורסם ב-Frontiers in Integrative Neuroscience מדגיש כיצד תחושת ביטחון היא צורך ביולוגי בסיסי הקשור ישירות למערכת העצבים האוטונומית. כאשר אנחנו חווים ביטול רגשי, מערכת העצבים שלנו יכולה לרשום זאת כסוג של איום, מה שמעורר תגובות הגנתיות כמו התכנסות פנימה או התרחקות.

תחושת ביטחון היא צורך ביולוגי בסיסי,צילום: gettyimages

זה קורה כי המוח מפרש דחייה, או אפילו את הפחד מדחייה, כסיכון פוטנציאלי ליחסים - מה שמפעיל מנגנוני הישרדות במקום חיבור. לעומת זאת, כאשר אדם מרגיש שמעריכים את רגשותיו, מערכת העצבים שלו נשארת מווסתת ופתוחה לחיבור, מה שמחזק אמון ואינטימיות.

2. "אני בסדר" (כשאתם לא)

דמיינו שהיה לכם יום קשה. בן/בת הזוג מבחינ/ה שמשהו לא בסדר - הם רואים את המתח בגופכם, חשים במרחק רגשי שנבנה ושואלים בעדינות, "הכל בסדר?". במקום לשתף במה שמטריד אתכם, אתם מסיטים מבט, מאלצים חיוך מהיר ועונים - "אני בסדר." אך אתם יודעים שזה לא נכון, וגם בן/בת הזוג יודע/ת.

תקשורת כנה בונה חיבור,צילום: GettyImages

כשאתם אומרים "אני בסדר" בזמן שברור שאתם מרגישים אחרת, אתם בונים חומה במקום גשר של חיבור. עם הזמן, מעשה קטן זה של הימנעות יוצר מרחק רגשי, מלמד את בן/בת הזוג שלכם ששיחות כנות אינן רצויות – גם כשהם באמת רוצים להבין.

מחקר מפברואר 2025 שפורסם ב-The Journal of Psychology מצא שדיכוי רגשות במערכות יחסים רומנטיות קשור לירידה בשביעות רצון מהקשר, מה שבתורו מגביר תחושת בדידות. המחקר גם חשף שנשים חוות מרחק רגשי גדול יותר כאשר הן מדכאות רגשות שליליים, מה שהופך אותן לפגיעות יותר לחוסר שביעות רצון ובידוד.

3. "תעשה/י מה שבא לך, לא אכפת לי"

דמיינו שאתם בעיצומו של ויכוח עם בן/בת הזוג. מתוסכלים ומותשים, אתם מרימים ידיים ואומרים, "תעשה/י מה שבא לך, לא אכפת לי". ברגע זה, אתם אולי רק מבטאים את התסכול שלכם, אבל בן/בת הזוג שומע/ת משהו עמוק יותר: שהפסקתם לדאוג לרגשות שלהם, להחלטות שלהם או אפילו למערכת היחסים שלכם.

חשוב לפתח דיאלוג,צילום: GettyImages

משפט זה אינו רק מזלזל, הוא מסמן נסיגה רגשית מכוונת. כשאתם אומרים זאת, אתם בעצם אומרים לבן/בת הזוג - "הבחירות שלך כבר לא חשובות לי", מה שיוצר חוסר ביטחון וניתוק רגשי מתמשכים.

מחקר משנת 2022 שפורסם ב-Frontiers in Psychology מזהה התרחקות כאסטרטגיית פתרון קונפליקטים לא מסתגלת הקשורה בחוזקה לסגנון התקשרות נמנע.

4. "תמיד אתה/את..." או "אף פעם אתה/את לא..."

דמיינו שאתם מופתעים כי בן/בת הזוג שכח/ה משהו חשוב עבורכם. מתוסכלים, אתם אומרים מיד, "אתה תמיד עושה את זה", או "את אף פעם לא מקשיבה לי". בלהט הרגע, משפטים אלה עשויים להרגיש מוצדקים – אבל בן/בת הזוג שומע/ת אותם כהכללות לא הוגנות.

במקום להתייחס למצב הספציפי, אתם מתייגים את כל האישיות שלהם באופן שלילי, גורמים להם להרגיש מותקפים ומגוננים.

אף מערכת יחסים אינה מושלמת,צילום: המחשה - מידג'רני

הצהרות מוחלטות אלה פוגעניות כי הן מסיטות את השיחה מפתרון הבעיה הנוכחית להתגוננות מפני האשמות רחבות. במקום לפתוח דיאלוג, הן סוגרות אותו, מכינות את הקרקע לטינה ולמחזור חוזר של קונפליקט בלתי פתור.

מחקר שפורסם ב-Social Developmentמבדיל בין "קונפליקטים בונים" ו"קונפליקטים בכפייה". קונפליקטים בונים כוללים דיאלוג שיתופי ואינטראקציות חיוביות, המובילים לשיפור מיומנויות תקשורת, שביעות רצון גבוהה יותר מהזוגיות ואינטימיות רגשית גדולה יותר.

חוזקה של שותפות נמדד בנכונות להקשיב, לתקן ולצמוח יחד,צילום: freepik

מערכות יחסים אינן נבנות או נשברות על ידי משפט אחד, אלא על ידי דפוסי התקשורת שאנו יוצרים לאורך זמן. בעוד שמשפטים פוגעניים יכולים להשאיר פצעים מתמשכים, הבשורה הטובה היא שמודעות וכוונה יכולות לשנות את האופן שבו אנו מתייחסים זה לזה.

אף מערכת יחסים אינה מושלמת, חוזקה של שותפות אינו נמדד בכך שלעולם לא אומרים את הדבר הלא נכון; הוא נמדד בנכונות להקשיב, לתקן ולצמוח יחד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו