"שמי ענת מרמת גן (שם בדוי), נשואה עם שלושה ילדים וממש לא רוצה להתגרש מבעלי, אבל אני לא יכולה יותר. חמותי שונאת אותי ולא מפסיקה לסכסך ביני ובין בעלי. אני כבר מזמן לא באה אליה יותר, אבל בעלי חוזר ממנה טעון ומורעל כולו. אני מרגישה שכל פעם כשהוא חוזר אלי הוא שונא אותי ולוקח לנו זמן לשקם את היחסים בינינו. בעלי אומר שזה שטויות אבל אני יודעת מה קורה שם. אני ממש מיואשת. מה לעשות?"
מרבית המחקרים מראים שאין סיכוי ליחסים טובים בין כלה וחמות. אך ישנן גם בשורות טובות, מסתבר שיש כלות וחמות רבות, אשר בנו מערכות יחסים נפלאות של קשרים בריאים זו עם זו.
בחג שבועות אנחנו קוראים את מגילת רות. זהו בעצם הסיפור הראשון שמתאר אחוות נשים. אחווה של כלה וחמות. רות מתעקשת לדבוק בנעמי באומרה "עמך עמי ואלוהיך אלוהיך", וחוזרת יחד עימה לבית לחם לנחלת יהודה.
בשאלתה של ענת משתתפים האישה, החמות והבן-בעל. יש לנו פה משולש. משולש טעון ומורכב, שדורש פירוק בצורה עדינה ומכובדת.
שורש המחלוקת
צריך לזכור שאימא מגדלת את בנה, מאכילה, משקה ודואגת לכל מחסורו ומקווה בכל ליבה שבנה ימצא בת זוג ראויה. מיד עם הנישואים אימהות רבות מרגישות שהן נדחקות לפינה ושהם לא חיוניות יותר, שהאישה הצעירה לוקחת לה וממלאת את מקומה.
חמות רבות מתחילות לשאול את עצמן, במודע או לא במודע, האם הצעירה חסרת הניסיון יכולה בכלל לדאוג לבנה, האם היא מרחיקה בכוונה? כתוצאה מהשאלות האלה יכולים להיווצר חיכוכים ואפילו נתקים קשים.
מאידך, כלות רבות מרגישות מאוימות וינסו לדחוק את החמות מחוץ לביתן. במצבים קיצוניים יחל סכסוך שבו הבעל פעמים רבות חש חסר אונים וירגיש באמצע.
חשוב לזכור שאהבת אם ואהבת אישה אילו שני מסלולים נפרדים ויש מקום לבן גם להמשיך לאהוב ולכבד את אימו וגם לאהוב את אשתו. האהבות אינן סותרות ויש אפשרות לכונן יחסים נפלאים עם שני הצדדים.
חלק מהמשימות החשובות ביותר של זוגות אשר נישאים היא פרידה ממשפחות המוצא ובנייה של משפחה עצמאית ונפרדת. מסתבר שכלות וחמות רבות נלחמות ביניהן, ואילו הבן–בעל מוצא את עצמו פעמים רבות בין הפטיש לסדן.
טיפים לחם ולחמות
- לא מתערבים. מומלץ מאוד לחמות לסמוך על החינוך שנתנה כל החיים לבנה .
- חשוב לתת תחושה לבן ולאשתו שמאמינים בהם וסומכים עליהם.
- ההורים, ובמיוחד האם, צריכה ללמוד לשחרר ולתת לבני הזוג לבנות את חייהם.
- יש לתת לבני הזוג הצעירים לפלס את הדרך שלהם, גם אם בעיני החמות זה נראה כטעות.
- במקרי קיצון אפשר לקחת את הבן ולהעיר לו ועדין לתת לו תחושה שסומכים, מאמינים בו ובעיקר שמקבלים את ההחלטה שלו והדרך שלו.
- לא לדבר סרה על הכלה עם הבן. להימנע עד כמה שאפשר מביקורת על הכלה ואו החתן. צריך לזכור שהבן מספר לאשתו ואז נותר קרע גדול.
- לבעל שעומד באמצע מומלץ במידה ואשתו מותקפת על ידי החמה או המשפחה המורחבת לדבוק באשתו ולהגן עליה ואחר כך בפרטיות להגיד לה את דעתו.
טיפים לכלה
- לא לבקר את ההורים של בן זוגך.
- בוויכוחים פנים משפחתיים מומלץ לא לקחת עמדה ולא להתערב. בסוף משפחה זו משפחה.
- לא להסית את בעלך כנגד הוריו. זכרי, אף אחד לא אוהב שמלעיזים על משפחתו שלו. נסי ליצור ברית נפרדת עם אימו ואביו של החתן. בדרך כלל, גם אם בהתחלה קשה, אפשר לרקום יחסים נפרדים וטובים.
- מומלץ לייצר מפגשים נפרדים לכלה ולחמות.
ולבסוף, לשאלתה של ענת שלנו. ענת, גשי לחמותך ישירות. אל תתייאשי. אל תעשי זאת דרך בעלך. תפרקו את המשולש הזה. אמרי לה שאת רוצה לישר את ההדורים ובררי מה מכאיב לה? בררי האם יש רגישות מסוימת? נסי להבין בסבלנות מה היא מבקשת? זכרי שייתכן שהיא מרגישה שלא מתייחסים אליה, יתכן שהיא מרגישה שהיא מאבדת את בנה, גם אם הוא איש מבוגר.
ולך חמות יקרה, אם את קוראת או שומעת אותנו, העריכי את ניסיונה של הכלה ליישר את ההדורים ולכי לקראתה. אמרי לה בכנות מה מפריע לך, אל תטייחי את הדברים. אם נעלבת דברי עם כלתך והציעי לה מפגשים של שתיכן אחת לתקופה לשיח ישיר על רגשות ועל דברים שמפריעים .
ואחרון חביב, לך לבעל-בן, שעומד באמצע ומרגיש פעמים בין הפטיש לסדן, אני יודעת שאתה מיואש ואולי גם אין לך כוח. גש לאימך ונסה ליישר את ההדורים, תזכיר לה שאתה אהב אותה ושאפשר לתכנן תוכנית שתאפשר לכל הצדדים להנות ממכם.
זכרו, בתוך המשולש של כלה חמות ובן, יש מקום לכולם.
ד"ר רונית שרון היא מרצה באוניברסיטה העברית. מנהלת מכון קשרים לטיפול זוגי ופרטני עם סניפים בפריסה ארצית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו