אהבה בגיל הזהב

ליהודית ויסוצקי־שוויצר (80) ולבעלה שלמה ויסוצקי מנתניה, שיציין ב־22 בפברואר יום הולדת 100, יש הרבה סיבות טובות לחייך בוולנטיינ'ס דיי. העיקרית היא חברות האמת שיש ביניהם ב־40 שנות נישואים שהם מציינים בימים אלו.

אלו נישואיהם השניים של בני הזוג. "אשתו מניה ובעלי דוד המנוחים היו אח ואחות", מספרת יהודית הצברית, אחות במקצועה, "שלמה ומניה היו חברים בפולין לפני שהשואה החלה". לשלמה וליהודית יש שני ילדים, כל אחד, מהנישואים הראשונים.

ב־1946 עלה שלמה ארצה לקיבוץ תל יצחק. "הצלחתי לשרוד את מחנה המוות. כל משפחתי נספתה במחנה בלודז' וחלק באושוויץ", הוא מספר. המלחמה הפרידה בין שלמה לבין מניה. "לימים, כשפגשתי בקיבוץ את אח של מניה, יצחק, הוא סיפר לי שהיא ודוד הגיעו מברגן־בלזן לשבדיה. שלחתי להם מייד חבילות מהארץ, לא היה מאושר ממני. ב־1947 נפגשנו בארץ. הבאתי אותה ישר לקיבוץ תל יצחק ואחרי שנה נישאנו".

יהודית פגשה את בעלה דוד שוויצר בצבא, במרפאה בבה"ד 1 שם היתה אחות: "מצחיק, אבל שלמה הכיר אותי קודם. כשהייתי בגיל 10 בערך הלכתי למכולת בשכונת נווה אבא בנתניה. הוא גר בשיכון החיילים. הוא היה בן 29".

"אני זוכר כל פרט, היא לא זוכרת", אומר שלמה, "היא היתה ילדה יפה". "בגיל 19 נישאתי לדוד, שלמה היה בחתונה שלי", אומרת יהודית, "לא זכרתי אותו, אבל הוא זכר אותי. הוא הגיע עם מניה ועם בכורם דוד. כל השנים, מדי שישי, ישבנו פה בבית כולנו יחד, אכלנו ארוחת ערב משותפת".

האידיליה הזו נמשכה עד לשלהי 1980, אז דוד נפטר ממחלת הסרטן. חודש אחריו נפטרה אחותו מניה ממחלת לב שפיתחה בגטו.

"אחרי שמניה נפטרה, אמרתי, 'מה, אני אשאר עכשיו לבד? ומאחר שדוד גם נפטר זה היה טבעי להציע ליהודית שתעבור אלי לגור יחד", מספר שלמה. "אני לא זוכרת פרטים, רק שזה היה טבעי. ומאז אנחנו יחד ואני פה מטפלת בו ושומרת עליו", אומרת יהודית.

אחרי שנה יחד, בעקבות מיני משבר, נפרדו השניים למשך שנה עד שנפגשו שוב באירוע משפחתי "ומאז אנחנו לא נפרדים", אומרת יהודית ומוסיפה: "הבעיה אצל הצעירים היום שהם לא יודעים לסתום את הפה, שלא מוותרים זה לזה. אנחנו כבר הגענו לגיל כזה שאנחנו מוותרים. היום יש בינינו קשר מיוחד של הרבה שנים יחד. רבים קצת, משלימים, קצת פוציל'ה מוציל'ה והכל בסדר".

גם שלמה וגם יהודית אמנים יוצרים ופעילים. "חשוב לעשות דברים במשותף", היא מסבירה ושניהם מראים לי את הציורים והיצירות שהכינו יחד. "הוא מנגן לי בפסנתר ומקדיש לי שירים שהוא שר", מוסיפה יהודית.

"בימי הולדת אני תמיד קונה לה פרחים. בכלל, אני עושה בשבילה הכל. בשביל מה שאני עושה בשבילה - לא יהיה לך מקום בכתבה", אומר שלמה.

ומה הם מתכננים הערב לכבוד הוולנטיינ'ס דיי? "מה שיש לנו בתוך הבית, בארבעת הקירות שפה - זה בינינו, יום־יום כבר 40 שנה. לא צריך יום מיוחד או שם מיוחד בשביל זה. לא צריך הגדרות", הם צוחקים.