לא רק בגדים על המסלול: המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר הציגה השבוע (שני, 9 בנובמבר) 75 דגמים של 75 סטודנטיות וסטודנטים במסגרת שבוע האופנה ישראל קנדה תל אביב 2026.
האירוע, שהתקיים בקרמניצקי 7 בתל אביב, ביקש להכניס את הקהל אל מאחורי הקלעים של עולם העיצוב, ולחשוף את תהליכי המחשבה והיצירה שמובילים מרעיון ראשוני לבגד מוגמר.
הערב נפתח במיצג עיצוב חי, שבו צפה הקהל מקרוב ב-15 סטודנטים שעבדו על דגמים בזמן אמת. בהמשך עלו למסלול 60 דגמים נוספים, שהוצגו בשבעה פרקים תמטיים: גוף, צללית, צבע, חייטות, קראפט (מלאכת יד), תרבות מקומית וחומרים עתידיים. כל אחד מהם הציג זווית אחרת של העשייה במחלקה - מהיחסים שבין הבגד לגוף ולתנועה, דרך פיתוח גזרות ועבודה עם חומרים, ועד לפרשנויות עכשוויות למסורות לבוש ולניסיונות לדמיין את עתיד האופנה.
המיצג הפותח נערך בשיתוף מותג הבירה הצרפתי 1664, ובמסגרתו הוצגו 15 דגמים שנוצרו בהשראת המותג. הסטודנטים תפרו, עיבדו ושינו אותם לעיני המבקרים, והעניקו הצצה לתהליך שבדרך כלל מתרחש הרחק מעיני הקהל - הרגע שבו חומר, רעיון וטכניקה מתחברים לכדי פריט לבוש.
הבגדים שמאחורי התצוגה
אבל מעבר לטכניקות, לגזרות ולחומרים, מה שהפך את התצוגה למעניינת במיוחד היו הסיפורים שמאחורי העבודות. בין הדגמים שעלו למסלול אפשר היה למצוא יצירות שנולדו מתוך התמודדות אישית עם מחלה, שאלות על מלחמה ושלום, משבר האקלים ותרבות הצריכה. במקרים רבים, הבגד שימש לא רק פריט אופנה, אלא דרך לתרגם חוויה אישית או עמדה חברתית לשפה חזותית.
אחד הפרויקטים האישיים ביותר היה של סער שנהר, בן 20, שחלה בסרטן בגיל 16 ועבר שנה וחצי של טיפולים. שנהר הציג חליפה מחויטת שנולדה מתוך תחושת הבגידה שחווה בגופו. הוא שילב בבד פסים מחוטי ניתוחים, לצד כפתורים המשתכפלים ואלמנטים שמשתלטים בהדרגה על הבגד, בדימוי להתפשטות המחלה. באמצעות החליפה ביקש לבטא את התחושה שבה הגוף, שאמור להיות המקום הבטוח והמגן שלנו, הופך למקור של פחד וחוסר אמון.
גם שיה שביט, בת 21, בחרה להפוך חוויה אישית לאמירה עיצובית, אך דרך חומר גלם בלתי שגרתי. שביט יצרה בעבודת יד מעיל צבעוני משקיות פלסטיק שאספה. ההשראה הגיעה מגואה, שבה נולדה, ומהניגוד בין הבתים הצבעוניים לבין שקיות הפלסטיק המפוזרות ברחובות. שביט, שגדלה בחינוך ביתי והקימה מותג אופנה כבר בגיל 18, ביקשה להעניק חיים חדשים לחומר שנחשב לפסולת ולערער על הגבולות שבין חומר בעל ערך לחומר חסר ערך.
המציאות הישראלית קיבלה אף היא מקום על המסלול. גאיה לוי נייס, בת 25, הציגה את הפרויקט "שאריות אמונה", העוסק באובדן האמונה בשלום ובמתח שבין קדושת החיים לקידוש האדמה. במרכז העבודה סריג שנוצר בעבודת יד בטכניקה המדמה אדמה סדוקה ושבורה, ועליו נוצות אלומיניום חדות. כך הפכה יונת השלום, סמל המזוהה עם תקווה ופיוס, לדימוי מורכב שיש בו גם סכנה.
עמית ליזר, בן 24, בחר לבטא את תחושת המתח וההקצנה בעולם באמצעות ז'קט מחויט שנראה כאילו הוא עומד להתפוצץ מבפנים. כתפיים מוגזמות, מותניים צרים ודוגמת בד מעוותת יצרו תחושה של לחץ שהולך ומצטבר. הבחירה בחליפה, פריט המזוהה עם כוח, סדר וסמכות, נועדה להמחיש מציאות שנראית יציבה כלפי חוץ, אך מתקרבת מבפנים לנקודת רתיחה.
העבודות הללו היו חלק ממגוון רחב של פרויקטים ששילבו מחקר, פיתוח רעיוני והתנסות בטכניקות ובחומרים שונים. יחד הן הציגו אופנה שלא מסתפקת באסתטיקה, אלא מבקשת גם לבטא חוויות אישיות, להעלות שאלות ולנהל שיחה עם המציאות שסביבה.
ממשיכים את החלום של הילי סולומון ז"ל
אחד הרגעים המרגשים בערב היה הענקת מלגת הצטיינות לזכרה של הילי סולומון ז"ל, שנרצחה במסיבת הנובה ב-7 באוקטובר 2023. סולומון, שהייתה בת 26 במותה, אהבה אופנה והקימה את מותג הבגדים והאביזרים ASH-KARA, שהתמחה באופנת מסיבות ופסטיבלים. היא תכננה להשיק את המותג באוקטובר 2023, אך לא זכתה להגשים את חלומה. המלגה, שמעניקה משפחתה, נועדה להנציח את זכרה באמצעות תמיכה במעצבות צעירות בתחילת דרכן.
השנה זכתה במלגה אלמוג זוהרי רוזן, בת 25 מקיבוץ אור הנר שבעוטף עזה, סטודנטית בשנה השלישית ללימודי עיצוב אופנה בשנקר. בעקבות פרוץ המלחמה החליטה לעזוב את תחום עיצוב חוויית המשתמש ולפנות ללימודי אופנה – חלום ילדות שלה. במסגרת לימודיה יצרה, בין היתר, מעיל טרנץ' העוסק בדימוי גוף ובהפרעות אכילה, וחליפת ג'ינס בהשראת הלבנת האלמוגים ומשבר האקלים.
בשנה שעברה זכתה במלגה טל זוהר, סטודנטית לעיצוב אופנה בשנקר, שרשמה מאז הישגים בינלאומיים מרשימים: מקום ראשון בקטגוריית האופנה והפרס הגדול בתחרות Real Leather. Stay Different., וכן פרס בחירת הקהל בתחרות Redress Design Award 2026 בהונג קונג, הנחשבת לאחת התחרויות הבולטות בתחום האופנה האחראית והמקיימת. הישגיה ממחישים את הפוטנציאל של דור המעצבים הצעיר ואת חשיבות התמיכה בכישרונות בתחילת דרכם.
אילן בז'ה, ראש המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, הסביר את הבחירה בפורמט השנה: "השנה בחרנו להכניס את הקהל אל תוך תהליך העיצוב עצמו, ולא רק להציג בפניו את התוצאה הסופית. שבעת הפרקים שמרכיבים את התצוגה משקפים את העולמות שבהם הסטודנטים מתנסים לאורך לימודיהם, מהעבודה עם הגוף והצללית ועד לחקר חומרים ולפיתוח רעיונות חדשים. התצוגה מבטאת את העושר היצירתי של המחלקה ואת היכולת של הדור הצעיר לקחת רעיון, חוויה אישית או שאלה שמעסיקה אותו, ולתרגם אותם לבגד בעל אמירה ושפה עיצובית משלו".
את התצוגה אצרו עידית ברק, אופיר איבגי ואילן בז'ה, ראש המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו