קוד קופון, אנבוקסינג והר של זבל: הצד שהמשפיעניות לא מראות לכן

בכל יום מופיע בפיד עוד פריט שחייבים להכניס לארון, שמלה חדשה, תיק טרנדי, זוג נעליים או משלוח שזה עתה הגיע. הקנייה עצמה הפכה מזמן לתוכן - יש את הרגע שבו החבילה נפתחת, המדידה מול המראה, ההמלצה והקישור, וכמובן קוד הקופון. אבל כשההתלהבות נגמרת והטרנד מתחלף, נשארת שאלה שפחות מקבלת מקום מול המצלמה: לאן הולכים כל הבגדים שכבר לא רוצים?

בדיוק בנקודה הזו מתחיל "מיטומבה", פרויקט של מעצבת האופנה מאיה ארזי-נחום והאדריכלית והמעצבת החישובית מירב גזית. במקום להתחיל מעוד קולקציה ועוד מוצר חדש, השתיים התחילו דווקא ממה שכבר קיים - וממה שמישהו אחר החליט שאינו רוצה.

מיטומבה (Mitumba) הוא הכינוי לחבילות של בגדים משומשים ועודפי אופנה שנשלחות ממדינות עשירות לשווקים באפריקה. חלק מהפריטים נמכרים, אבל אחרים נותרים ללא ביקוש והופכים לפסולת. כך, מה שאנחנו נוטים לתפוס כ"תרומה", "שימוש חוזר" או דרך להיפטר מבגדים שכבר לא משמשים אותנו, עלול פשוט להעביר את האחריות ואת הפסולת ממקום אחד בעולם לאחר.

ארזי-נחום וגזית לקחו חבילת מיטומבה אמיתית והתייחסו אליה לא כאל ערימת בגדים, אלא כאל מערכת שלמה. הן סרקו, מיפו וניתחו את הפריטים והפכו אותם למאגר נתונים של סוגי בגדים, גזרות, צבעים וחומרים. באמצעות כלים דיגיטליים ובינה מלאכותית הן יצרו אפשרויות שונות לשימוש מחדש, ומתוכן נבחרו שתי מערכות לבוש שנוצרו בפועל מהבגדים שבחבילה.

השופינג הוא התוכן

הפרויקט מקבל משמעות מיוחדת בתקופה שבה היחסים שלנו עם אופנה מתנהלים במידה רבה דרך המסך. המשפיעניות אינן האחראיות היחידות לצריכת היתר – זו מוזנת גם מייצור מהיר, מחירים נמוכים ושיווק אגרסיבי - אבל הן הפכו את הקנייה עצמה לחלק מהתוכן.

בכל פתיחה של אינסטגרם או טיקטוק יכול להופיע "חובה בארון" חדש: משלוח, מדידה, המלצה, קוד הנחה ולינק. כשהחדש מגיע מדי יום, גם הישן מתיישן מהר יותר. "מיטומבה" מתחילה בדיוק במקום שבו סרטון האנבוקסינג נגמר.

אחרי שלבשנו, הצטלמנו ואולי אפילו מסרנו שקית בגדים, הפריטים ממשיכים להתקיים בעולם. השימוש ב-AI בפרויקט מציע גם הוא היפוך מעניין: במקום להשתמש בטכנולוגיה כדי לדמיין עוד מוצרים, קולקציות וקמפיינים, היא משמשת כדי להתמודד עם מה שכבר יוצר.

המגבלה כאן היא דווקא נקודת המוצא, אלה הבגדים והחומרים שכבר קיימים. עכשיו צריך למצוא דרכים חדשות לעבוד איתם. החדשנות, במקרה הזה, אינה עוד מוצר - אלא ניסיון להאריך את חייו של הקיים.

ארזי-נחום, בוגרת שנקר ובעלת תואר שני מה-Royal College of Art, עבדה ב-Valentino וב-Max Mara ושימשה כמעצבת הראשית של Comme il faut. כיום היא פועלת גם במסגרת LEV, המתמקדת בעודפי טקסטיל ושימוש חוזר, וב-2024 זכתה בפרס שר התרבות והספורט לעיצוב.

גזית, אדריכלית ומעצבת חישובית, מתמחה בעיצוב חישובי, ייצור דיגיטלי, רובוטיקה ו-Fashion Tech, ופועלת בתחום החדשנות והעיצוב ב-Nike.

מעבר לטכנולוגיה ולעיצוב, הפרויקט משאיר אחריו שאלה פשוטה: לא רק מאיפה הגיע הבגד -אלא גם לאן הוא הולך כשאנחנו מסיימים איתו.

בעולם שמפציר בנו ללא הפסקה לקנות את הדבר הבא, המהלך האופנתי המתקדם ביותר עשוי להיות דווקא שימוש חדש במה שכבר יש.

"Mitumba" יוצג במסגרת "המעגל -עיצוב ככלי לשינוי מציאות", התערוכה החדשה במוזיאון העיצוב חולון, באוצרות טליא ינובר וליאור חרמוני. לצד "מיטומבה" יוצגו בתערוכה פרויקטים נוספים העוסקים בעתיד המעגלי של האופנה, בהם פרויקט של סטלה מקרטני בשיתוף Balena, טקסטיל מאצות של Algaeing ובגדים שגודלו משורשי עשב חיטה של Zena Holloway.

לירז כהן מרדכי, אוצרת מוזיאון העיצוב חולון ודוקטורנטית ללימודי אופנה, מסבירה כי "עולם האופנה מדגים היטב את המתח בין התשוקה לצריכה לבין האחריות למה שקורה למוצר אחרי השימוש".

התערוכה "המעגל - עיצוב ככלי לשינוי מציאות" תוצג במוזיאון העיצוב חולון החל מ-10 בספטמבר 2026 ועד 30 במרץ 2027.