חמשת הסניקרס שהיו בכל מקום - והיום אף אחת לא רוצה לנעול

יש משהו אכזרי במיוחד בטרנדים של סניקרס. בניגוד לשמלה או תיק שאפשר להחזיר לארון לכמה שנים ולהוציא שוב כשמגיע קאמבק, סניקרס טרנדיות נוטות להפוך כמעט בן לילה ל"מדי העונה". כולן קונות, כולן נועלות, כולן מצלמות - ואז, באותה מהירות, כולן מחפשות את הדבר הבא.

בשנים האחרונות עולם האופנה עבר אובססיה של ממש לסניקרס. נעלי הרטרו הפכו לאביזר חובה, דגמים שנראו פעם כמו נעלי ספורט לאימונים הפכו לפריטי אופנה, וסניקרס מסוימות הצליחו לייצר תורים, מחסור וקאמבקים של דגמים בני עשרות שנים. אבל כמו תמיד באופנה, גם ההייפ מגיע עם תאריך תפוגה.

הנה חמישה דגמים שהיו בכל מקום - והיום כבר מרגישים קצת פחות נכונים:

1. אדידס Samba – המלכה שכבר ראתה הכול

קשה לדבר על הטרנד בלי להתחיל כאן. הסמבה של אדידס הייתה במשך תקופה ארוכה הסניקרס של הרגע. היא הופיעה על דוגמניות, משפיעניות וסלבס, השתלבה עם ג'ינס, חצאיות, שמלות וחליפות, והפכה מסניקרס כדורגל היסטורית לפריט אופנה שכל אחת הייתה צריכה.

הבעיה? בדיוק בגלל שכולן נעלו אותה. אחרי שנים שבהן כמעט אי אפשר היה לגלול באינסטגרם בלי להיתקל בזוג סמבות, הקסם התחיל להישחק. הדגם עדיין קיים, עדיין מזוהה עם אופנה ועדיין נמכר, אבל הוא כבר לא משדר את אותה תחושת "גיליתי את הדבר הכי נכון".

2. New Balance 550 - מהפריט הנחשק לנעל שכבר ראינו מספיק

ה־550 הגיעה בדיוק בזמן שבו אופנת ה"סניקרס של אבא" הייתה בשיאה. עם הצללית הרטרואית, הסוליה השטוחה והווייב של נעלי כדורסל ישנות, היא הפכה לאחת הסניקרס המזוהות ביותר עם גל הרטרו. בהתחלה היא הרגישה מרעננת. אחר כך היא הייתה בכל מקום.

הדגם הלבן עם הנגיעות הצבעוניות הפך כמעט למדים של דור שלם של חובבות אופנה = עד שהרחובות התחילו להתמלא בדגמים חדשים, פחות צפויים ויותר "אופנתיים". ה־550 היא דוגמה מושלמת לסניקרס שלא בהכרח הפכה למכוערת, אלא פשוט נמאסה מהחשיפה האינטנסיבית.

3. Veja V-10 - הסניקרס האקולוגית שהפכה לסמל סטטוס

לפני שהסניקרס הרטרואיות השתלטו על הכול, היה רגע שבו כמעט כל מי שרצתה לשדר "אני אופנתית אבל לא מתאמצת" הסתובבה עם Veja.

ה־V-10, עם הלוגו הבולט בצד והמראה הנקי, התאימה בדיוק לאסתטיקה של התקופה: מינימליסטית, יומיומית, קצת צרפתית וקצת "אני פשוט קמה ככה". היא הייתה בכל מקום - החל מרחובות פריז ועד הפיד הישראלי.

אבל גם כאן, אחרי תקופה ארוכה מדי של נוכחות, משהו השתנה. בעולם שבו האופנה מחפשת כרגע יותר אופי, צבע, טקסטורה וצלליות פחות צפויות, ה־Veja הקלאסית יכולה להרגיש לפתע כמו בחירה שכבר עשינו לפני כמה שנים.

4. Nike Air Force 1 - הסניקרס שאי אפשר היה לטעות איתה

ה־Air Force 1 הלבנה הייתה במשך שנים אחת הנעליים הכי קלות ללבישה בעולם. היא עבדה עם ג'ינס, שמלה, מכנסיים מחויטים, טייץ - כמעט עם כל דבר. וזו בדיוק הייתה החוזקה שלה. אבל כשהיא הופכת לברירת המחדל של כולן, היא מפסיקה להיות בחירה אופנתית והופכת פשוט ל... ברירת מחדל.

ה־AF1 כמובן לא נעלמה, וסביר להניח שהיא גם לא תיעלם. מדובר בקלאסיקה אמיתית. אבל אם בעבר זוג לבן ונקי שלה היה יכול להרגיש כמו הבחירה הכי נכונה בעולם, היום חובבות אופנה מחפשות יותר עניין: סוליות דקות יותר, צלליות רטרו, צבעים לא צפויים ודגמים שפחות מרגישים כמו "הסניקרס שכולן כבר קנו".

5. Adidas Gazelle - כשהרטרו הפך לנוסחה

אחרי הסמבה הגיעו גם הגזל והדגמים המקבילים שלה. פתאום כל נעל עם סוליה דקה, זמש וצורה שמזכירה נעלי ספורט משנות ה־70 וה־80 קיבלה חיים חדשים. ה־Gazelle נהנתה מהגל הזה במיוחד.

היא הייתה פחות "חרושה" מהסמבה בשלב מסוים, אבל גם היא הפכה במהירות לחלק מאותה נוסחה: ג'ינס רחב, גרביים לבנות, סניקרס רטרו ותיק קטן. וכשאותה נוסחה מופיעה שוב ושוב - היא מפסיקה להרגיש כמו סטייל אישי והופכת למדים.

אז מה כן?

אחרי שנים שבהן כולנו חיפשנו את הסניקרס הכי מזוהות, הכי ויראליות והכי "נכונות", נראה שעולם האופנה מתחיל לחפש דווקא פחות אחידות ויותר אישיות. במקום עוד זוג שכולן נועלות, מגיעים דגמים עם סוליות דקות יותר, צבעים מעניינים, צורות נוסטלגיות פחות צפויות וסניקרס שמרגישות כאילו מצאנו אותן במקרה - ולא כי האלגוריתם החליט עבורנו שהן הדבר הבא.