"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בגיל 50: סנדי בר קטפה קמפיין להלבשה תחתונה

בגיל 50 וכשהיא הרבה יותר שלמה עם עצמה, סנדי בר סוגרת מעגל בקמפיין שזורק אותנו ישירות לימי שנות התשעים • וגם: הסיבה שהחליטה לזרוק את "רשימת המכולת" בחיפוש אחר אהבה, ואיך היא מתמודדת עם השמועות הבלתי פוסקות על הזוגיות שלה

,עודכן
0השמעה
סנדי בר בקמפיין ל''דלתא'' , יניב אדרי
סנדי בר בקמפיין ל''דלתא''. צילום: יניב אדרי

שלושה עשורים אחרי שהצטלמה לראשונה למותג כשהייתה רק בת 19, הדוגמניתסנדי ברסוגרת מעגל מרגש. בר, שחוגגת השנה 50, חוזרת להוביל קמפיין להלבשה תחתונה של דלתא, ובשיחה היום (ראשון) עם ״היום״ על סט הצילומים היא מספרת על תחושת הנוסטלגיה, הביטחון העצמי שהתחזק עם השנים, היחס לדימוי הגוף וגם על חיי האהבה שנשארים הרחק מאור הזרקורים.

33 שנים אחרי - איך זה מרגיש לחזור לדלתא?

“אנחנו מצלמים דלתא. חזרתי אחרי בסך הכול 33 שנה. כשאני אומרת את זה, זה לא הגיוני”.

את זוכרת את הימים ההם, כשהגעת לראשונה לצילומים בגיל 19?

“ברור שאני זוכרת. אני ממש זוכרת את הרגש כשנכנסתי בדלת. זה היה מרגש, אבל גם מבהיל. הייתי בטוחה שאני צריכה לעשות אחורה פנה וללכת הביתה. הסתכלתי על כולן - כל כך יפות וגבוהות - ואני הרגשתי כזו קטנטונת. חשבתי לעצמי: ‘מה אני עושה פה?’, אבל מסתבר שזה עבד”.

היום, בגיל 50, התחושה שונה?

“מצד אחד, היה לי גם אז ביטחון מאוד גדול מול המצלמה, למרות שלא היה לי ניסיון. ומצד שני, היום אני מרגישה הרבה יותר נינוחה. הניסיון נותן המון. ממש נעים לי להיות במקום הזה בגילי”.

סגירת המעגל של סנדי בר,צילום: יניב אדרי

עד כמה חשוב בעינייך לראות נשים בגילך מובילות קמפיינים בעולם האופנה?

“זה ממש חשוב. אופנה ממש לא שייכת רק לדור הצעיר. אנחנו רואים בעולם תנועה שמקדמת ייצוג לכולם, וזה חלק מהחיים. אני גאה להיות פה”.

היו רגעים שחששת שהגיל יהווה מכשול מקצועי?

“אני לא יודעת אם באמת התעסקתי בזה. היו תקופות שחשבתי לפנות לאפיקים אחרים, ללמוד ולהעשיר את עצמי. למדתי עיצוב פנים והתעסקתי בזה תקופה, אבל מפתיע אותי שכל פעם מחדש אני עדיין פה - ונהנית מזה”.

עד כמה היחסים שלך עם דימוי הגוף השתנו לאורך השנים?

“היום אני הרבה יותר שלמה. נקודה. יש גיל שבו אני מסתכלת על עצמי ואומרת: ‘וואו, זה הגיל שלי’. השלמות היא לא רק במראה, אלא גם בתוכן שממלא את החיים שלי ובמה שאני מכניסה לתוכם”.

עבר לדלתא,צילום: רוני ינקוביץ

ומה השתנה מבחינת הסטייל האישי?

“הכי חשוב לי שיהיה לי נוח. אין דבר כזה שלא יהיה לי נוח. בגלל זה, למשל, עקבים כמעט ירדו לגמרי מהפרק”.

שנות התשעים חזרו לאופנה. זה עושה לך נוסטלגיה?

“מגניב לגמרי. זה מדהים להיות בתוך הגלגל הזה ולראות טרנדים חוזרים. האמת? אני לא רואה שום דבר שלבשתי אז שלא הייתי לובשת גם היום”.

עבר לדלתא,צילום: רוני ינקוביץ

“ליבי פתוח - לכל לב יש את המפתח שלו”

לצד הקריירה, בר נשאלת לא פעם גם על חייה האישיים, אך היא מקפידה לשמור על פרטיות.

זו החלטה מודעת להרחיק את חיי הזוגיות מאור הזרקורים?

“אני שמחה שהחיים הפרטיים שלי נשארים החיים הפרטיים שלי. ואם היה משהו משמעותי בחוץ, אני מניחה שהוא כבר היה מתפרסם”.

קשה להגיע לליבך היום?

“אני רוצה להאמין שליבי פתוח ואפשר לגעת בו. פשוט לכל לב יש את המפתח שלו”.

"ליבי פתוח",צילום: יניב אדרי

מה השתנה במה שאת מחפשת בזוגיות?

“ממש הכול. פעם הלכתי עם רשימה מאוד ברורה בראש, והיום אני מבינה ששום דבר מהרשימה הזאת לא באמת רלוונטי. זה קשור לתחושה ולכימיה בין אנשים. אי אפשר לעצב אהבה בתוך מסגרת”.

ועד כמה עולם הרכילות השפיע עלייך לאורך השנים?

“מלא פעמים ניסו להצמיד לי זוגיות כשלא הייתה. הייתי יושבת עם מישהו לקפה, וכבר היו כותבים שזו זוגיות. הייתה תקופה בצעירותי שזה הפריע לי, אבל היום זה כבר לא שלי. מה שאנשים רוצים לכתוב - זה שלהם. אני לא אתן לזה לעצור אותי מלחבק אנשים או לחיות את החיים שלי”.

"זה כבר לא שלי",צילום: יניב אדרי
טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר