בשנתיים האחרונות אפשר להרגיש שינוי. לא מהפכה רועשת, אלא תנועה שקטה ועמוקה של לבוש צנוע, שמחלחלת בהדרגה לחייהן של יותר ויותר נשים בישראל. יש מי שמכנה זאת "טרנד", אבל מי שפוגשת את התופעה מקרוב מבינה שמדובר בתהליך רחב ומשמעותי הרבה יותר.
עוד לפני 7 באוקטובר החלו להופיע ניצנים של חיפוש משמעות, גבולות, עומק וחיבור פנימי, אך אין ספק שהאירוע הקשה שפקד את המדינה האיץ את התהליך והפך אותו לברור ולנוכח יותר. האסון הלאומי טלטל את כולנו, גרם לרבים לעצור, להתבונן פנימה ולשאול שאלות עמוקות על זהות, שייכות וערכים.
בתוך ההתבוננות הזו, הצניעות קיבלה מקום חדש. לא כהכתבה חיצונית ולא כוויתור, אלא כבחירה אישית. בחירה שמגיעה מתוך רצון להתחבר, לדייק, ולעיתים גם לעשות משהו קטן עם משמעות גדולה - עבור עצמנו ועבור החברה שסביבנו.
את התנועה הזו אפשר להרגיש כמעט בכל זירה תרבותית, כולל במוזיקה. בשנים האחרונות יוצאים שירים בעלי שפה רגשית ורוחנית יותר - חיבור לשורש, לאמונה ולתקווה. יוצרים וזמרים כמו אודיה אזולאי, עדן בן זקן, בן צור, ששון שאולוב ואחרים מביאים לקדמת הבמה תכנים של חיבור פנימי, אהבה ואמונה - והקהל מרגיש בזה ומתחבר.
גם ברשתות החברתיות, ובעיקר בטיקטוק, נולדה שפה חדשה. בנות מצלמות את עצמן גוזרות בגדים חשופים, בוחרות לוקים צנועים יותר, עושות הפרשות חלה ומשתפות תהליכי התחזקות. חלקן עוברות שינוי חד וברור, אחרות שומרות על הגבולות שלהן ומתקדמות בקצב אישי. דווקא המגוון הזה הוא שהופך את התופעה לאמיתית, כנה ולא מאולצת.

סתיו קצין, קיבלה על עצמה צניעות / צילום: אור גפן
משפיעניות ונשים מוכרות כמו אודיה אזולאי, מגי טביב, שחר חיון, אלין גולן, מירן בוזגלו, יעל שלביה ואחרות מציגות קשת רחבה של בחירות. חלקן מאמצות צניעות מלאה, אחרות בוחרות בקו מאוזן ומדויק - וכל אחת בדרכה נותנת מקום לחיבור, מבלי לוותר על נשיות, סטייל וזהות אישית.
מהמקום האישי שלי, כמעצבת שמלות כלה וערב, אני פוגשת את השינוי הזה מקרוב. לא כסיסמה – אלא כבחירה עיצובית מודעת.
בבחירת הבדים אני עובדת בעיקר עם סאטן ותחרות בעלי עומק וטקסטורה, ומעדיפה חומרים שמשדרים קווים נקיים ועדינים. דווקא משום שהשמלה כוללת יותר בד כדי לשמור על צניעות, חשוב לי שהחומר יהיה רגוע, מדויק ואצילי - כזה שנותן מקום לגזרה ולתנועה, ולא מעמיס על המראה הכללי. בעיניי, העדינות נבנית דרך הפשטות והאיכות, לא דרך ריבוי אלמנטים.

נועה קירל בלוק צנוע / צילום: kitana photography
גם בתפיסה העיצובית חל שינוי ברור. במקום להבליט דרך חשיפה, אני בונה את השמלה דרך קווים. הדגש עובר לשרוולים, לקו מותן מדויק, לצווארונים מחושבים ולמשחקי שכבות שמייצרים עניין מבלי לוותר על ניקיון ועל אלגנטיות. כל שמלה מתוכננת להיות מחמיאה, נשית ונוחה בתנועה – כזו שמכבדת את הגוף ואת המקום הפנימי של האישה שלובשת אותה.
יותר ויותר כלות, גם כאלה שלא מגיעות מבית דתי, מבקשות להתחתן בלוק ראשון צנוע יותר. אני רואה את זה בבקשות, במדידות ובשיח עצמו. יותר ממחצית מהנשים שמגיעות אליי לסטודיו אינן דתיות, ובכל זאת בוחרות בעיצוב שמשדר רוך, אלגנטיות ואצילות – ושמשקף את המקום שבו הן נמצאות היום.

נטלי דדון / צילום: סטיבן כחלון
זכיתי להלביש נשים מוכרות שבחרו בצניעות כחלק מרגעים משמעותיים בחייהן: סתיו קצין לאירועים ולהצעת הנישואים, נטלי דדון לאחד האירועים, סינדי צ’אדי בלוק צנוע לשבוע האופנה, וגם נועה קירל – שבאחד הלוקים בצילומים בפריז בחרה בעיצוב צנוע ומדויק. אלה לא היו בחירות מקריות, אלא ביטוי לתהליך רחב שעובר על נשים רבות בישראל.
וזה אולי לב העניין, הצניעות של השנים האחרונות לא נולדה מפחד ולא מוויתור. להפך, יש בה כוח, ויש בה דיוק פנימי. זו לא צעקה, אלא אמירה שקטה. לא אופנה חולפת, אלא בחירה שמגיעה ממקום עמוק של חיבור לעצמי ולערכים שלי.

מורן וסינדי צ'אדי
אולי בשיח הציבורי אומרים שזה "טרנד", אבל עבור מי שחיה את זה באמת, זו לא אופנה שבאה והולכת אלא דרך לבטא זהות, נשיות ואור, דווקא בתוך מציאות מורכבת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו