מה עושים עם תרומה של 180 שמלות כלה? אלישבע אזולאי-כהן, פעילה חברתית מחיפה, מצאה לזה תשובה יצירתית ומרגשת. מחסן קטן ופרויקט גדול הפכו לכתובת עבור כלות מעוטות יכולת מכל רחבי הארץ. תוך ימים ספורים כבר נרשמה היענות עצומה, והשמלות היפיפיות - ששוות אלפי שקלים - מתחילות להגיע לידיים הנכונות, מבלי לבקש דבר בתמורה.
אלישבע אזולאי-כהן (65), אמא לארבעה וסבתא לשישה, פעילה חברתית שגרה בחיפה מאז שהייתה בת שנה. "גדלתי בשכונת נווה דוד. זו החצר האחורית של העיר, על הפנים. מאחר וגדלתי בשכונה, הבנתי עם השנים מצוקה מהי. תמיד ראיתי את האנשים השקופים, את אלה ששוכחים אותם קצת, וזה קומם אותי", היא מספרת. "בסך הכל, יש הרבה אנשים טובים, אבל אנשים עסוקים בפרנסתם. אז התגלגלתי להיות שליחת ציבור".
לפני יותר מעשור, היא התמודדה למועצת העיר יחד עם עו"ד יעקב בורובסקי - ובכך מצאה את עצמה "מתערבבת" עם אנשים מהעירייה. "בהמשך, התחברתי לראש העיר המכהן יונה יהב. הבנתי שזה הכוח שלי - אני באה מהמקום האותנטי, מהאנשים, אני הקול שלהם".
שמלות הכלה לא הגיעו אליה משום מקום; היא צברה רזומה עשיר של עשייה חברתית. אחד מהם הוא הפרויקט "לתת ולקחת" שקיימה לפני מספר שנים. באותה התקופה היא היתה מנהלת מספרה, והחליטה לפתוח שרשרת של עשיית טוב. "זו היתה מעין לשכת רווחה. אנשים היו מביאים אליי בגדים ואני הייתי ממיינת. אלה שבאו ולקחו היו תורמים בתמורה לאגודה למלחמה בסרטן או לקופה של עמותת אתגרים, וכך נוצרה שרשרת של גם לתת וגם לקחת. אתם לוקח - וגם תורם. זה נודע בעיר והגענו לתרומות יפיפיות".
היא קיבלה בעבר פרסים על עשייתה החברתית, מה שגרם לעוד ועוד אנשים ממעגלים שונים להכיר אותה. "אנשים יודעים שאם הם רוצים לתרום, הם כותבים בפייסבוק ומפנים אותם לאלישבע", היא מספרת. " לפני שבועיים פנה אליי ניר שובר (א"פ: פעיל חיפאי, לשעבר מועמד לראשות העיר וחבר מועצה) ואמר לי: 'תקשיבי, יש מעצבת חיפאית של שמלות כלה שרוצה לתרום יותר מ-100 שמלות. מה עושים עם זה? איך יוצרים מזה משהו?'"
המעצבת בחרה להישאר אנונימית, אך לדברי אלישבע, "היא אחת המובילות", מוכשרת מאוד ו"יש לה סטודיו מדהים". היא ענתה לשובר בחיוב, אך ביקשה עזרה קטנה. שובר קשור ליד עזר לחבר, שנחשבים באזור לעמותה שעוזרת לפרויקטים נוספים בסביבה. "אמרתי לו שאין לי איפה לאחסן את זה, אז הם התנדבו לקנות לי מחסן של כתר שבו אאחסן את השמלות, ומשם - אני אטפל בזה".
מישהי כבר פנתה אלייך בשביל שמלה?
"היום קיבלתי הודעה מדהימה. בחורה סיפרה לי שהיא עושה המון מילואים והיא מתחתנת בקרוב עם פצוע מאוד קשה מחרבות ברזל. הם מקימים חתונה מאפס ומנסים להבין איך לעשות הכל בצורה נכונה שמתאימה להם. אמרתי לה: 'תגיעי אליי - ואל תמדדי פה. התנאים לא נוחים למדידה. קחי אפילו עשר שמלות הביתה, תמדדי אותן כמו שצריך, ומה שתבחרי אני אקח לך לניקוי יבש. עליי. מה שלא - תחזירי".
בפועל, התהליך של אלישבע עם ה"לקוחות" מבוסס על אמון. היות ולא מדובר בסטודיו, אלא במחסן בתוך בית פרטי, הכלות שמגיעות מפקידות ת"ז כפיקדון, לוקחות שמלה או שתיים אליהן הביתה, מודדות - ומחזירות את מה שפחות מתאים עבורן. "השמלות מטורפות, הבדים מדהימים. ממש דברים יפיפיים. המילואימניקית התרגשה מזה מאוד. תשמעי, זה לחסוך לזוג בתחילת דרכו אלפי שקלים", היא אומרת.
במקביל למלאכת המיון וסידור השמלות לפי מידות, גוונים וסוגים, היא פרסמה מודעה ברשת - ומאז, כבר שלושה ימים, הטלפון לא מפסיק לצלצל. "מכל הארץ פונים אליי. מעבר לערך, אני רואה בזה גם בשורה. נמאס לי כבר לראות את הבזבזנות המטורפת סביב שמלות וכל השואו הזה. אנשים מתחילים להבין שאפשר לעשות את זה גם הרבה יותר מינימלי, ושהחיים עצמם זה העיקר".
"אני חושבת שצריך לכבד את אלה שבאים לקחת יותר מכל אחד אחר. אחרת לא הייתי מתעסקת בזה".
את בודקת אם מי שפונה אלייך היא מעוטת יכולת?
"אני לא בודקת, רק מבקשת לראות הזמנה לחתונה. גם אם מישהי רוצה את זה עבור שמלה שנייה בלבד - לא אכפת לי, העיקר שתהיה לה ותשמח".
הכלות לא צריכות להחזיר את השמלות לאחר השימוש. ברשותה של אלישבע יש כעת 180 שמלות, והמטרה: להגיע לכמה שיותר כלות שזקוקות לזה - ולסיים את המלאי. מלבד "יד עזר לחבר" שתרמו את המחסן, לפרויקט הצטרפו גם אנשים טובים נוספים, בהם תופרת בשם שמחה קירקוס, שמוכנה לבצע את התיקונים לשמלה ללא תשלום עבור מי שידה אינה משגת ומגיעה דרך הפרויקט.
"אני לא עושה מתן בסתר, אלא מתן בגלוי, כי זה גורר עוד ועוד אנשים לתוך המעגל הזה. הנה, עכשיו פנתה אליי מישהי מנתניה שהיה לה סלון כלות והיא רוצה להביא לי מלא הינומות". בעצם, לאט לאט נוצרה לאלישבע מעטפת של מענה שלם עבור כלה שאין ביכולתה להרשות לעצמה חלק מההכנות לחתונה - משמלה, דרך תיקונים ועד להינומה.
אבל היא לא מסתפקת בזה. "אם אני מזהה שמישהי היא באמת את יודעת, מעוטת יכולת, אני אתן לה גם תסרוקת ואיפור - עליי".
מאז שיצאה לפנסיה, היא מעידה על עצמה שמתעסקת בעיקר ביוזמות חברתיות ותרומות. "זה ממלא אותי יותר מכל משכורת, זה ממכר. לצד זה, צריך להתפרנס", היא אומרת בכנות. "לכן, כשיסתיימו השמלות - יסתיים הפרויקט הזה". ומה בהמשך? ובכן, "בגלל שאנשים מכירים אותי וסומכים עליי יודעים שכשאני עושה משהו זה בשקיפות מלאה, ותמיד אלך באמת לאלה שצריכים - וככה מפנים אליי את הפרויקט הבא בתור".
לצד כל האנשים הטובים, בימים האחרונים מאז שהחלה לפרסם את השמלות פנו אליה גם אנשים "גרידיים כאלה", להגדרתה. "מישהי באה אליי והסתכלה על שמלות. היא אמרה לי: 'אני תופרת, אלה בדים טובים, אני צריכה תחתיות'. את יודעת מה אמרתי לה? 'אני אשלח אותך לחנות טובה שמוכרת בדים, אבל ביי'".
היא מבהירה שהקשר בינה לבין הפונות מבוסס על אמון, אך גם על אינטואיציה. "אני לומדת להפעיל את החושים שלי, כדי שלא תהיה מישהי שלוקחת שמלה ולא באמת צריכה את זה חלילה. אני לומדת לזהות. תמיד תהיה מישהי שתרצה להוציא ממך למרות שהיא לא צריכה ולנצל את הסיטואציה, אבל אני לא נופלת לזה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו