אמש (רביעי) התקיימה תצוגת האופנה החגיגית והמרהיבה של המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, במסגרתה הציגו 36 סטודנטים את קולקציות הגמר הייחודיות, המעניינות והקונספטואליות שלהם.
הקולקציות שהוצגו על המסלול בתצוגת אופנה מיוחדת, נוצרו מתוך מרחבים של אי־ודאות, כאב וגעגוע, אל מול חיפוש אחר זהות, עוגן והמשכיות - קונספטים מעניינים שפיתחו במהלך השנה האחרונה ללימודיהם במחלקה לעיצוב אופנה.

קולקציות שנוצרו מתוך מרחבים של אי-ודאות. הקולקציה של מאי סונגו // רפי דלויה
למרות שכמדי שנה הבוגרים בוחרים לעסוק בנושאים בוערים המגיעים מתוך העולם הפנימי שלהם, השנה לא מעט מהקולקציות עוסקות במשבר העמוק שחל במדינה מאז 7 באוקטובר.
בוגרי המחלקה, שנאלצו לדחות את תצוגת האופנה הראשונה שלהם בשל המתקפה האיראנית, חוו אתגרים לא פשוטים במהלך לימודיהם במחלקה, כשגם את פרויקט הגמר שלהם הם היו צריכים להכין בתקופה ביטחונית מעורערת.

נאלצו להציג פרויקט גמר בתקופה ביטחונית מעורערת. הקולקציה של שי גרינברג // רפי דלויה
למרות זאת, כפי שמציין גם ראש המחלקה אילן בז'ה, הבוגרים הצליחו לצמוח מתוך אותם אירועים ביטחוניים ומשבר לאומי קשה. "הקולקציות השנה הן הצהרות עיצוביות אמיצות ואישיות. הן מהוות ביטוי לרוח התקופה ולרוח היצירה. מתוך שבר לאומי ואישי, צמחו עבודות שמצליחות לשלב חדות רעיונית ורגש עמוק, תוך התבוננות מעמיקה בזהות, גוף, מרחב וזיכרון. זהו דור של מעצבים שמדברים אופנה בגובה העיניים, מתוך צורך כן להגיב לעולם".
מתוך 36 הקולקציות המיוחדות של הבוגרים, בחרנו שישה פרויקטים מסקרנים ומעניינים שלא יכולנו להתעלם מהם.

צילומי הקולקציה של עופר בן אריה // עידו לביא
אריאל ברקה
לפי המעצבת, הקולקציה "נולדה מתוך פחד מהשליטה הגברית בגוף הנשי – תופעה היסטורית שממשיכה להתקיים גם כיום". ההשראה לקולקציה נובעת מהאופן שבו תרבות ודת הגדירו את תפקידה של האישה לאורך ההיסטוריה.
קולקציית הנשים של המעצבת עשויה עור טבעי על סוגיו, וכוללת מערכות לבוש בגווני חום, אדום ושחור שפותחו בטכניקות ייחודיות. הקולקציה משחקת באופן מעניין על הסקאלה שבין גבריות לנשיות, רכות לנוקשות. היא שואבת השראה מצלליות צבאיות ומגזרות שאפיינו את אופנת הנשים בשנות ה־50 - תקופה שבה נשים נדרשו "לחזור לתפקידן" לאחר המלחמה. דרך שילוב של גזרות וחומרים, יוצרת המעצבת מעין מחאה אופנתית ומבקשת לתת לנשים מקום לביטוי, מחשבה ופעולה.

מתוך הקולקציה של אריאל ברקה // רפי דלויה

צילומי הקולקציה של אריאל ברקה // עידו לביא
מאי סונגו
הקולקציה שואבת השראה מדימונה, עיר הולדתה של המעצבת, המהווה מקרה בוחן לדואליות בין נוף מדברי לחיים בצל תעשייה כבדה. המעצבת מסבירה כי מאחורי חזות שקטה מסתתרת מציאות של איום סביבתי - זיהום, קרינה וסכנות בלתי נראות - שמערערות את תחושת הביטחון הקיומי.
בקולקציית בגדי הגברים שעיצבה, שזרה המעצבת אלמנטים מבגדי עבודה מסורתיים, לצד פריטים המזכירים את "האופנה הצברית", אותם פריטים שלבשו העולים החדשים שהגיעו לישראל עם הקמתה של המדינה. הקולקציה מורכבת מטקסטורות ידניות וצבעוניות מדברית־תעשייתית. הקולקציה מצליחה להיות ייחודית וקונספטואלית - אך עם זאת גם לבישה, עדכנית, מרעננת ומסקרנת.

מתוך הקולקציה של מאי סונגו // רפי דלויה
עופר בן אריה
קולקציית הגברים של המעצב, משלבת אופנה מחויטת קלאסית עם טוויסטים מודרניים ומשחקי שכבות מעניינים. הפרויקט נולד מתוך סערת הרגשות שמלווה את החיים בישראל מאז 7 באוקטובר, ומתמקד בפעולה יומיומית לכאורה - נסיעה ברכב והחוויה החושית שמתלווה אליה: מראות נוף משתנים, שירים מהרדיו, חדשות שמחות לצד כואבות.
המעצב בחר "לפרק" את הנוף לפרספקטיבות חזותיות שונות ובכך יצר את מערכות הלבוש שלו, שביניהן למשל חליפת דנים המורכבת משני חלקים וכוללת משחק שכבות וצבעוניות מופלאה. התוצאה היא קולקציה שמבטאת את הדינמיקה של חשיפה והסתרה, שבירה ובנייה מחודשת - בדומה לחברה הישראלית בימים אלו.

מתוך הקולקציה של עופר בן אריה // רפי דלויה
ענבל חפר
בוגרת המחלקה ענבל יצרה קולקציה מעורבת, לנשים ולגברים, המזכירה כפר נושן, ציורי ומקסים. במסגרת הפרויקט שלה, בוחנת חפר את סיפור העלייה של סבה וסבתה שהגיעו ממרוקו לישראל בשנות ה־50 - מעבר מהעירוניות הקוסמופוליטית של קזבלנקה אל הכפריות הגלילית.
דרך חמש מערכות לבוש לנשים וגברים, המעצבת מחברת בין חייטות של שנות ה־50 לבגדי עבודה מקומיים. היצירה משלבת חומרים טבעיים שונים כמו קש ועור, כשאחת ממערכות הלבוש כוללת שמלת קש ייחודית עם חגורת בטן מעור ואף מזכירה קוטור צרפתי. הקולקציה בוחנת זהות אישית כמרחב פתוח - כזה שמאפשר למקורות שונים להתקיים יחד ולשזור שפה עיצובית חדשה.

מתוך הקולקציה של ענבל חפר // רפי דלויה

צילומי הקולקציה של ענבל חפר // עידו לביא
שיר כץ
הקולקציה של שיר כץ מורכבת מעור ומציגה סטייל אדג'י המזכיר אופנת בייקרים מהסוג הקלאסי. כחלק מהקולקציה, שילבה כץ מעילי אופנוענים צבעוניים, בשילוב פריטים שונים המרפררים לאותו סגנון. באמצעות שילובים של חומרים מגוונים, פרופורציות משתנות והומור שחור, הקולקציה מבקשת להחזיר שליטה ותקווה דרך עיצוב.
לפי המעצבת, היא ומשפחה נאלצו להתפנות מהצפון בעקבות המלחמה, ולהפוך בעל כורחם ל"פליטים בארצנו". מתוך המציאות הזו של נדודים, אריזות חפוזות ומעבר מתמיד בין דירות, נולדה הקולקציה של כץ. הבגדים מספרים סיפור של עקירה והתחדשות, שילוב של זיכרון ובנייה מחדש. פריטים הנושאים את התקווה שמובילה התחלה חדשה. החומרים בהם בחרה, מייצגים ניגודיות בין הגנה לאסתטיות, בין פונקציונאליות לייצוגיות.

מתוך הקולקציה של שיר כץ // רפי דלויה

צילומי הקולקציה של שיר כץ // מלאכי דוידי
שי גרינברג
הפרויקט של הבוגרת שי גרינברג בוחן באופן ביקורתי והומוריסטי את הקשר המורכב בין נשים לשמלות כלה בקולקציה שלמה המורכבת ממערכות לבוש לבנות הכוללות זרי פרחים, בדים המזוהים עם שמלות כלה ואף מכנסיים - אלמנט "חתרני" שבכל הקשור לעולם הכלות.
הקולקציה שואבת השראה מאופנת רחוב ואוונגרד, וכל דגם מציע פרשנות שונה לדימוי הכלתי - כהגזמה, כביקורת, כהומור וכביטוי אישי. אחד הפריטים הייחודים הוא פיס ייחודי ומעגלי, שיושב על הגוף כסוג של חולצה, המהווה "שמלת כלה מקופלת" - פריט מעניין ואוונגרדי שמצליח להשיג את מטרת הקולקציה - לעורר שיח על גוף האישה, נורמות מגדריות וביטוי עצמי.

מתוך הקולקציה של שי גרינברג // רפי דלויה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו