בית האופנה היוקרתי פראדה הודה כי עיצוב הנעליים האחרון שלו לגברים הושפע מהסנדלים המסורתיים ההודיים קולהפורי צ'אפאל, בעקבות האשמות בניכוס תרבותי וגניבת מורשת.
המחלוקת פרצה לאחר שפראדה חשפה נעליים הדומות לסנדלי קולהפורי ההודיים המוגנים בתו מקור גיאוגרפי (GI) בתצוגת האופנה לגברים אביב/קיץ 2026 במילאנו לפני כשבוע. הסנדלים עוררו תגובות נזעמות ברשתות החברתיות. רבים האשימו את פראדה בניכוס תרבותי ובכישלון במתן קרדיט למורשת התרבותית ולחשיבות של הסנדלים המסורתיים.
אומנים הודים ומחוקקים מתחו ביקורת על המותג, כאשר מומחי אופנה ואזרחים הביעו התנגדות לשימוש של פראדה בעיצובים ללא הכרה ראויה, על פי Aaj Tak. הקולהפורי צ'אפאל הוא כפכף עור בעבודת יד שמקורו במהרשטרה, הודו, במאה ה-12, מיוצר על ידי אומנים ממהרשטרה וקרנטקה, ונלבש על ידי מיליוני הודים.
בשנת 2019, קולהפורי צ'אפאל קיבלו תו מקור גיאוגרפי (GI) לאחר מאבק ארוך של האומנים, המונע שימוש מסחרי לא מורשה במונח, על פי Aaj Tak. למרות זאת, השימוש של פראדה בסנדלי עור הדומים מאוד לקולהפורי צ'אפאל הוביל להאשמות בגניבת עיצוב וניכוס תרבותי.
"אני מאוכזבת מהאופן שבו פראדה הציגה דבר הודי ומסורתי מאוד כשלה", אמרה המעצבת והפעילה החברתית לילה טיאבג'י, על פי נבהראט טיימס. היא הוסיפה, "מה שאנחנו מתעלמים ממנו כמלאכת יד, חברות מציגות כמותרות", וציינה מתח רחב יותר באופנה העולמית שבה מלאכות מסורתיות משמשות השראה למוצרי יוקרה הנמכרים במחירים גבוהים יותר. "לפני שאחרים יגנבו את הזהות שלנו, הגיע הזמן להגן על הכישורים של הודו ולהציג אותם בגאווה".
פער המחירים היה גם נקודת מחלוקת משמעותית. הסנדלים של פראדה תומחרו בכ-1,420 דולר, בעוד שסנדלי קולהפורי אותנטיים נמכרים במחיר שבין 500 ל-1,000 רופי (כ-12 דולר). אנשים בהודו היו המומים לראות את תג המחיר של 1 לאק 20 אלף רופי (כ-1,440 דולר) עבור קולהפורי צ'אפאל של פראדה, מה שעורר שאלות לגבי התמחור הגבוה ללא מתן קרדיט ראוי לאומנים המקוריים.
חלק מהאומנים ההודים קיבלו בברכה את החשיפה העולמית. "הם שמחים שמישהו מכיר בעבודתם", אמר איש העסקים ההודי מקולהפור דיליפ מור. עם זאת, אומנים אחרים הביעו אכזבה מהיעדר הקרדיט.
התקרית הובילה לדרישות מהממשלה ההודית ליישם נהלים מחמירים יותר להגנה על מוצרים עם תו מקור גיאוגרפי ומהמותגים הגדולים לפצות את האומנים באופן הוגן.
ייצור סנדלי קולהפורי החל ככל הנראה במאה ה-12 או ה-13, כאשר יותר מ-20,000 משפחות הודיות מקומיות עדיין מעורבות במלאכה זו. עם זאת, מספר האומנים העוסקים במלאכה יורד, כאשר רק 15,000 עד 20,000 מעורבים כיום, במידה רבה בשל תחרות ממוצרים זולים שמחירם 100-200 רופי (דולר-שניים).
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו