רשת סטורי משיקה פרויקט תמיכה בארגוני ההסברה עם מיני קולקציה שעוצבה על ידי שלושה מעצבים צעירים שחיים בעוטף. הקולקציה, תחת השם BORDER STORY, מביאה לידי ביטוי את החיים שלהם לפני אותה שבת שחורה של ה-7 באוקטובר ואחריה.
התוצאה היא של מיני קולקציה עם שישה טישירטים המביאים את סיפורם של המעצבים ירו (28) מבארי, הודיה (31) מנחל עוז ואיתמר מזרחי (24) מרעים.
"הפרויקט נוצר בדיוק מהמקום בו חשבנו כיצד אנחנו יכולים לספר בדרכנו את הסיפור הבלתי נתפס שהחל באותה שבת של ה-7 באוקטובר לעולם", אומרת עדי טיגר אזולאי סמנכ"לית שיווק 911 אופנה. "את הרווחים אנחנו תורמים לארגוני ההסברה כדי שיוכלו להפיץ את הסיפור הנוראי של ישראל".
טי שירט למען העוטף. מחיר: 180 שקלים / צילום: עירד נצר
ירו, בן 28, בוגר תקשורת חזותית בשנקר גדל וחי בקיבוץ בארי. "ביום שבת קמתי לבוקר שחור בבארי. הקיבוץ שנולדתי וגדלתי בו, כבר לא יהיה מה שהיה. מתוך אותם רגעי אימה בממ״ד, ולאחר 12 שעות של מתח ופחד, קפצנו דרך החלון וברחנו אל מחוץ לקיבוץ. תחושת ההלם שהצלחתי לשרוד התחלפה בהתרגשות שיצאתי בחיים".
"שום דבר כבר לא יחזור להיות אותו דבר" / צילום: עירד נצר
ההשארה לעיצוב הגיעה מתוך הקונטרסט בין עצב וחרדה לבין הרצון לחיות מחדש. "מה שהיה היה ומה שיהיה הוא שיהיה. שום דבר כבר לא יחזור להיות אותו דבר אחרי שניצלתי מהתופת. ביטאתי את עצמי בין לוגו-טייפ נקי לאימוג׳ים תמימים ומוכרים המשקפים את החוויות שלי מלפני ואחרי אותה שבת ששינתה את חיי לעולם ועד".
"לזכרה של סבתא ורדה שנרצחה בטבח"
איתמר מזרחי בן 24 , מעצב ואמן נולד וגדל בקיבוץ רעים. "תל ג'מה הוא איור של התל, הסימן המזוהה עם הקיבוץ ועם סמל קיבוץ רעים.קיבוץ רעים בהקמתו נקרא קיבוץ ג׳מה על שם התל המשקיף על עזה ונופי הקיבוץ", מסביר איתמר. הורד הוא לזכרה של סבתא ורדה שלי, חלוצת קיבוץ רעים שנרצחה בטבח. לעיצוב אופנה נחשפתי עוד מהבית, מסבתא רבא ואמא שלי. משם המשכתי ללימודי עיצוב אופנה בתיכון נופי הבשור. אחרי מספר שנים מחוץ לקיבוץ עם הסטודיו, חזרתי לנוף ילדותי לפתוח סטודיו חדש בבית שלי. לצערי, לא הספקתי לפתוח את הסטודיו. אני מאמין שעוד אשוב ואפתח ואמשיך ליצור ולעצב".
פרח לזכר סבתא / צילום: עירד נצר
הודיה אדר-עסיס, בת 31, מנחל עוז בעלת סטודיו למיתוג עסקים, עיצוב ופיתוח אתרים, בשנתיים האחרונות, נקלטה כחברת משק בקיבוץ נחל עוז שהפך לביתה ושם גם נמצא הסטודיו שלה. "בשבת, ה-7 באוקטובר, הבית שלנו נבזז ונהרס כחלק מהאסון הגדול וכך גם הסטודיו המושקע שבניתי, למזלנו ניצלנו אך הלב מרוסק על האנשים היקרים שאיבדנו ועל המקום שהיה לנו לבית. אני מאמינה שעוד נשוב הביתה לנחל עוז ונצמח ונפרח בחזרה ונקים את שוב את הקיבוץ היפה בארץ", היא אומרת.
נשאר חור בלב / צילום: עירד נצר
"מדי שנה חגגנו את השנה החדשה בצעדת ראש השנה בקיבוץ נחל עוז שבסופה הפרחנו עפיפונים אל השמים בתקווה שהשנה תביא עליה את השלום. זה האירוע האחרון שחגגנו יחד בקיבוץ שלנו. השמים היו כחולים, בצבע כמעט לא הגיוני, כולנו שמחנו וברכנו בציפייה לשנה הקרובה שתבוא עלינו לטובה. אירועי ה-7 באוקטובר השאירו אצלי ואצל כולנו חור עצום בלב, בצורת הבית שלנו. ילדי נחל עוז שניצלו ציירו את העפיפונים אבל הפעם באווירה אחרת וזו ההשראה שלי. 'לחזור הביתה' נכתב בהשראת הרבש"ץ של הקיבוץ אילן פיורנטינו ז״ל. במסגרת תפקידו נעדר פעמים רבות מביתו ומשפחתו על מנת להגן על תושביו, וכך גם איבד את חייו באותה שבת. השיר האהוב על אילן היה 'לחזור הביתה' של התקווה 6. ועכשיו כולנו רוצים רק דבר אחד, לחזור הביתה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו