"גברים, היכנסו למקלטים ואל תיקחו את הבייביסיטר: אתם מקור הרוע בעולם"

קריאה לכל האימהות שהחליטו לשלוח את הילד לפעוטון: יש לי בקשה מכן, אל תשאירו את הילד לבד עם המטפלת. בדקו האם הפעוטון נתן הכשרה מקצועית למטפלת, האם ביצע הערכה פסיכיאטרית, שתקבע האם היא כשירה לטפל בתינוקות וילדים, תזהו אם לא טבועה בה אלימות וודאו שאין לה פתיל קצר. אני בטוח שהיא יכולה להיות מטפלת נהדרת. ובכל זאת, כשזה נוגע לילדים שלנו, הניסיון מלמד שאין מקום לטעויות.

הפוסט של רביטל ויטלזון יעקובס משבוע שעבר שזכה לכינוי "סערת הבייביסיטר" נראה בדיוק כמו הקריאה שנכתבה למעלה. גם שבוע אחרי, הפוסט ממשיך להתפשט ויראלית, שולח גרורות ברחבי הרשת, ניזון ומתחזק בזכות מערך שיסוי גברים מפואר. גברים, היכנסו למקלטים! מעכשיו אסור לכם גם לקחת את הבייביסיטר הביתה. הרי אתם אבי כל חטאת ומקור הרוע בעולם. עד לאן נגיע עם הדמוניזציה הזאת?

האם ידעת, מחברת פוסט יקרה, כי בעוד הקמפיין נגד אלימות במשפחה רומס גברים, הרי שאלימות במשפחה אינה נחלתם של גברים בלבד, אלא נחלקת כמעט שווה בשווה בין גברים לנשים? האם ידעת שאלימות בגנים נתונה בבלעדיות לנשים? עדיין לא ביקשת מהגננת בפעוטון להימנע משהייה עם ילדייך, פן תצא מתוכה איזו כרמל מעודה.

בזכות פערי החמלה בין גברים לנשים, הפכת לגיבורה של רגע. חבל שלילדים ולפעוטות אין תנועה כמו "ME TOO" שתחשוף את פירות האלימות הנשית בארגז החול. חבל שלגברים אין פתחון פה בפלטפורמה של תקשורת המיינסטרים לספר על פירותיו הבאושים של קמפיין תקיפת הגברים: שרשרת אינסופית של תלונות שוא שמטרתן לשפר הישגים בהליכי גירושים.

גברים הם 80% מהמתאבדים, 90% מדרי הרחוב, 80% ממכורי הסמים, 100% מהמופלים באחזקת הגיל הרך, 99% מפצועי והרוגי צה"ל. מעל 100 גברים גרושים מתאבדים בשנה, מרבית מהם סובלים מניכור הורי, מרבית מהם מופלים בתשלומי מזונות, מופלי שירות צבאי, סובלים מדיכאון סמוי, מופלים בפנסיה, מרבית ההרוגים בתאונות עבודה ותאונות הדרכים, מופלים במיסוי, מחונכים לדיכוי רגשי וסובלים כיום מגל שיסוי חסר תקדים. גבר כיום מספיק טוב כדי להיות טייס של מטוס קרב ולהוביל תקיפה ביעד עלום, אבל לא מספיק טוב להוציא את הילד בן החמש שלו מהגן (אם הוא גרוש בישראל) בגלל חזקת הגיל הרך. אז מי סובל פה מעודף פריווילגיה?

את כבר מזהה את חוסר ההיגיון? נשים שסבלו לאורך ההיסטוריה מיחס מחפיר, לא צריכות להעניש את כלל אוכלוסיית הגברים היום. הרוב המוחלט שלנו הם אבות נהדרים, שותפים לחיים נפלאים, מפרנסים, עובדים ואוהבים מאוד אתכן ואת המשפחות שלנו.

צחוק הגורל הוא שהפמניזם שלך אומנם מוגש בעטיפה פרוגרסיבית, אך הוא שולח אותנו למחוזות השמרנות הדתיים של הפרדה בין בנים לבנות. האם לשם את חותרת?

"אם הרחקתי ראות, זאת משום שעמדתי על כתפי ענקים", ניוטון אמר וצדק. הרחקנו לכת, והפוסט של ויטלזון, שאכן עוקב יפה יפה אחר טרנד שיסוי הגברים, חושף זאת. לאיזה עולם אנחנו רוצים שילדינו, ובעיקר בנותינו, יגדלו? לעולם בו הגבר הוא שווה או אויב?

די, די עם הלוחמנות. רובנו המוחלט אנשים טובים וערכיים, עובדים שעות כדי לפרנס את המשפחה האהובה שלנו, לנקות, לכבס, לבשל, ומעל הכל - לחנך את הדור הבא לשוויון וסולידריות. כך שגם אנחנו, כמוכן, בסוף היום, גם נרדמים על הספה בסלון מרוב עייפות, ונשמח אם תסיעו את הבייביסיטר הביתה, לא כי אתן חושבות שנעשה לה משהו, אלא כי אתן מפרגנות לנו להמשיך לנמנם בכיף.