"אמא, אבא, אני רעב": איך להתמודד עם אכילת יתר בחופשת הקיץ?

מי מאתנו ההורים לא מפחד לשמוע שוב ושוב את צמד המילים "אני רעב" או "משעמם לי". מילים אלו מובילות בטיסה ישירה למקרר ולתעסוקה בין מדפי המזווה, לקחת עוד ממתק, עוד מעדן ועוד חופן בייגלה.

הקיץ היא העונה החמה, תרתי משמע, של אכילת יתר, לרוב לא בגלל רעב אלא בגלל שעמום, זמן עודף במסכים וצורך למשהו קר ומתוק.

בשנים האחרונות מגפת ההשמנה בקרב ילדים ונוער נמצאת בשיאה, בעיקר אחרי תקופת הקורונה והזומים, ואנחנו, ההורים, חייבים לחשוב איך לעשות את זה אחרת.

מחקרים מראים שילדים עולים במשקל בעיקר בתקופת הקיץ, בגלל שאין שגרה מסודרת ומאחר שיש הרגשה שהחופש הוא גם באוכל, מה גם שהסבלנות של ההורים היא ממש על הקצה.

מה עושים?

שימו לב שהכל מתחיל מהגישה שלנו. גישה תוקפנית ומעליבה (גם אם זה מתוך דאגה) תיצור התנגדות מוחלטת בצד השני. חשוב לזכור לבוא תמיד בטוב, ממקום של דאגה לבריאות ולא ממקום של ביקורת או שיפוטיות.

"את אוכלת המון" או "למה אתה כל הזמן אוכל" הם משפטים שאין עליהם תשובה. לא תמיד להציב לילדים שלכם מראה יניב את התוצאה הרצויה.

עצות פרקטיות

הילדים שלנו הם המראה שלנו בכל התחומים, ולכן מתחילים מדוגמה אישית. אל תצפו מילד לסיים את צלחת הירקות בעוד שהוא רואה אתכם אוכלים קערית קורנפלקס או איזו פסטה טובה, דוגמה אישית היא קריטית להצלחת הילד לאכול בריא יותר.

חשוב תמיד להציע ולהגיש אוכל בריא, לא לוותר! עדיף לחתוך מעט ירקות רק כדי שזה יהיה שם מאשר לוותר ולא להציע בכלל. יש סבירות גבוהה שאם הילד יראה ירקות, יום אחד הוא יושיט את היד לצלחת, ומי יודע, אולי גם יתאהב באיזה ירק.

הצבת גבולות- הורים רבים "נופלים" בקטע הזה. תחשבו שהילד שלכם רץ לכביש חלילה או מנסה לגעת בכבל חשמלי, הרי מיד תעצרו בעדו. את הגבולות בעולם האוכל יש לשים בעדינות ובדאגה, ובטח שלעולם אבל לעולם לא לדבר על השמנה או מראה כי אלו עלולים להביא אתכם למחוזות פחות בריאים וטובים.

הצבת גבולות יכולה להיות נהדרת כשלוקחים את הילד לסופר ועוזרים לו לבחור משהו מתוק אחד ליום, הוא מרגיש נהדר שהוא בוחר (כמובן שצריך לשים לב מה הוא בוחר) וגם לא להסס להסביר לו למה מגבילים למשהו מתוק אחד ביום וכמה חשובה תזונה בריאה כשגדלים.

לא אומרים: "תסתכל כמה אתה אוכל, בסוף תשמין", כן אומרים: "תנסה להרגיש מתי אתה שבע שלא חלילה תרגיש לא טוב"

מידע- הילדים שלנו צמאים למידע! הם רוצים לדעת למה אסור שניצל כל יום או למה לא מומלץ לאכול הרבה ממתקים. אני הכנסתי את בנותיי (7,10) למטבח כבר מגיל צעיר. הראיתי להן את כמות השמן הנצרכת לטיגון שניצלים שהן כל כך אוהבים וגם הן היו המומות, מה שכן, תיווכתי את המאכל כמשהו לגיטימי לאכילה, רק לא כל יום. בעזרת המידע שהעברתי להן אין התנגדות ומרמור כגון "למה אין שניצל כל יום".

הורים רבים מדווחים שתמיד סביב אכילה ואוכל יש קונפליקטים, והאמת שאפשר לעשות את זה אחרת,הכל תלוי בגישה.

נסו לחשוב עליכם כילדים שאומרים לכם "לא", ותווכו להם את ה"לא" עם הסבר, בדיוק כמו שזה שאתם הייתם שמחים לקבל לפני כמה עשורים. בהצלחה!

הכותבת היא מרצה לחברות, אירגונים והורים, מייסדת ובעלים "חצי שירה"