מחמוד ביארי, בן 58, תושב יפו ואב לחמישה, יצא לרצועת עזה זמן קצר לפני ה־7 באוקטובר לביקור משפחתי, באישור המדינה. התכנון היה לשהות קצרה. פרוץ המלחמה הותיר אותו לכוד ברצועה. בשבועות הראשונים הוא עוד הצליח לשמור על קשר עם קרוביו בישראל.
בדצמבר 2023 התקבלה הידיעה שהמבנה שבו שהה בח'אן יונס הופצץ. מאז נדם הטלפון. כמעט שלוש שנים חלפו, ומשפחתו עדיין לא יודעת אם הוא חי, נהרג או נפצע.
"ההרגשה היא ששכחו אותנו", אומר בנו, סעיד ביארי."אפילו לא מדברים עליו. כל מה שרציתי היה שמישהו מהמדינה יתקשר ויגיד: 'אנחנו מחפשים את אבא שלך, אנחנו בודקים מה קרה'. השיחה הזאת מעולם לא הגיעה".
''מה, אתם לא יודעים שהוא שם?''
המפגש הראשון עם הרשויות הבהיר לו במה מדובר. "הלכתי למשטרה להגיש תלונה על נעדר. אני זוכר שהקצינה שישבה מולי הייתה בהלם מהסיפור. שאלתי אותה: 'מה, אתם לא יודעים שהוא שם?' והיא אמרה שלא מופיע אצלם שום דבר. באותו רגע הבנתי שאני צריך להתחיל להסביר מחדש את הסיפור בכל מקום".
לדבריו, הוא פנה כמעט לכל גורם אפשרי: המשטרה, הצלב האדום, הסהר האדום, אנשים שמתגוררים ברצועה וגורמים נוספים שניסו לסייע באיסוף מידע. איש לא הצליח לספק תשובה.
מה שהגיע במקום תשובות היה שמועות. "כל יום אתה שומע משהו אחר, שהוא בקבר אחים, שאולי איבד את הזיכרון, שאולי מישהו ראה אותו. אין שום דבר שאפשר להסתמך עליו". בשלב מסוים ניסה לזהות את אביו בין תמונות של הרוגים שהגיעו מהרצועה. "אחרי כמה תמונות פשוט עצרתי. הבנתי שיש דברים שהנפש לא יכולה לעמוד בהם".
העסק שקרס ולא הצליח לשרוד
המשבר לא נעצר בחוסר הוודאות. העסק המשפחתי, שמחמוד בנה במשך כשלושה עשורים, קרס. סעיד לקח על עצמו את ניהולו, שינה את אופי הפעילות והצליח לשקם אותו. "כשהוא עזב, הוא השאיר עסק שהוא בנה שלושים שנה. ניסינו להחזיק אותו, אבל הוא קרס. בסוף החלטתי לפתוח אותו מחדש בדרך שתתאים למציאות שלנו, גם כדי לעזור למשפחה, גם כדי לסגור חובות וגם כדי לשמור על השם שלו".
השגרה, לעומת זאת, לא חזרה. "אנחנו מנסים לחיות חיים רגילים, אבל אי אפשר באמת להמשיך כשאין תשובה. השנה הראשונה הייתה כאוס מוחלט. אי ודאות, דיכאון ותחושה שאתה לא יודע אם לקוות או להתאבל".
נקודת אור אחת הגיעה במאי האחרון, עם אישור חוק הסיוע לבני משפחות נעדרים, שנועד להסדיר את זכויותיהן של משפחות במצב הזה. "כשהחוק עבר הרגשתי שירדה לי אבן מהלב", אומר סעיד. "לפחות יש הכרה בכך שיש משפחות שחיות במצב הזה וצריכות ליווי וזכויות. זה לא מחזיר את אבא שלי, אבל זה מקל מעט על ההתמודדות".
ורדה מיניביצקי, מייסדת עמותת "בלעדיהם" שמלווה את המשפחה, מסרה: "התוודענו למקרה הכואב של מחמוד ביארי, שנעדר ברצועת עזה מאז אירועי 7 באוקטובר, במהלך דיוני ועדת הביטחון הלאומי של הכנסת". בעמותה, שיזמה את החוק שאושר ב-20 במאי 2026, ציינו כי צירפו את בני המשפחה לקהילת משפחות הנעדרים ופעלו לכך שסיפורו של מחמוד ייכלל בסדרת "ללא עקבות", מתוך "רצון להגביר את המודעות למקרה ולסייע במאמצים להביא לחקר האמת".