מספרית מוכרת לאישה המתגוררת ברחוב: הטרגדיה של גאולה ובתה

במשך שנים ניהלה גאולה יפרח (60) מאשדוד חיים שנראו נורמטיביים לחלוטין. היא עבדה כספרית, גידלה שלושה ילדים והתפרנסה בכבוד, עד שמשבר אישי קשה שינה את מסלול חייה והוביל להתדרדרות ממושכת במצבה הנפשי.

כיום היא חיה ברחובות העיר, בעוד אחת מבנותיה, א' (שמה שמור במערכת), מצאה את עצמה באותה מציאות והפכה אף היא לדרת רחוב. אחרי שנים שבהן בחרו לשמור על פרטיותה, בני משפחתה מבקשים לחשוף את סיפורה של גאולה - סיפור על התמודדות נפשית, קריסה איטית ומעגל מצוקה שלא נעצר בדור אחד, בתקווה שהחשיפה תוביל סוף סוף להתערבות שתשנה את גורלן של האם ובתה.

המשבר הראשוני שליווה את גאולה

"אנשים באשדוד עדיין זוכרים מי הייתה גאולה", מספרת אחותה, סמדר יפרח, למערכת "היום". "היא הייתה אישה יפה, בריאה, מסודרת, ספרית מצוינת שניהלה מספרה והתפרנסה בכבוד. היא הייתה אישה חזקה, כזו שאף אחד לא היה מעלה בדעתו שתמצא את עצמה יום אחד ברחוב".

לדברי בני המשפחה, במשך שנים ניהלה גאולה אורח חיים רגיל לחלוטין, עד שלאחר נישואיה נקלעה למשבר אישי ומשפחתי קשה שהלך והעמיק. מצבה הנפשי החל להתערער, הקשיים הכלכליים החריפו, ובשלב מסוים גם ילדיה הועברו לטיפול רשויות הרווחה. "אנחנו נלחמנו עליה ועל הילדים שלה, כי היא מעולם לא ויתרה עליהם", מספרת סמדר. "אחר כך הנישואים הסתיימו, והיא מצאה את עצמה מחוץ לבית יחד עם בתה הקטנה, בלי מקום אמיתי להתחיל ממנו מחדש".

הרגע שבו הכל החל לקרוס

התחנה הבאה בחייה הייתה בית אביה, שקלט אותה אליו. במשך כמעט שני עשורים הוא היה העוגן המרכזי שלה. הוא דאג לה לקורת גג, לאוכל ולתחושת ביטחון, וגם כאשר נזקקה לטיפול תרופתי ולאשפוזים במסגרות לבריאות הנפש, הצליחה לשמור על יציבות יחסית.

"אבא עטף אותה מכל הכיוונים", משחזרת סמדר. "כל עוד הוא היה בחיים, היא עוד הייתה יחסית מאוזנת. היא הייתה מסודרת, נקייה, לקחה את התרופות שלה".

אלא שלאחר פטירתו לפני כשלוש שנים, החל לדבריה השלב הקשה ביותר. "מאותו רגע הכול התחיל לקרוס. הבית כבר לא היה בית, והיא התחילה להסתובב ברחובות. אנשים מנסים להסביר לעצמם למה היא נראית ככה, אבל אנחנו יודעים את האמת. היא לא הידרדרה בגלל סמים או בגלל בחירות שעשתה. החיים פשוט הכריעו אותה".

מאז, מספרים בני המשפחה, הידרדר מצבה במהירות. היא אושפזה מספר פעמים במוסדות לבריאות הנפש, אולם בכל פעם חזרה לאותה מציאות, ללא מסגרת קבועה שתוכל ללוות אותה לאורך זמן. לדבריהם, הם פנו שוב ושוב לגורמי הרווחה בבקשה למצוא עבורה הוסטל או מסגרת דיור שתאפשר לה לחיות בביטחון, אולם עד כה לא נמצא פתרון.

"ילדים מצלמים אותה ומעלים סרטונים"

כיום גאולה משוטטת ברחובות אשדוד במצב קשה. לעיתים היא עושה את צרכיה לעיני העוברים והשבים, לעיתים היא מסתובבת בלבוש חלקי ואינה מודעת למעשיה. בני משפחתה מספרים כי במקום לקבל טיפול, היא הפכה למושא ללעג ברשתות החברתיות.

"ילדים מצלמים אותה ומעלים סרטונים לטיקטוק ולאינסטגרם", אומרת סמדר. "זה שובר את הלב לראות איך אישה חולה הופכת לבדיחה".

אך הכאב הגדול ביותר עבור המשפחה הוא העובדה שגם אחת מבנותיה של גאולה, א', בשנות השלושים לחייה, מצאה את עצמה ברחוב. לדבריהם, גם היא מתמודדת כיום עם מציאות חיים קשה לאחר שנותרה ללא קורת גג. "זו התחושה שהמעגל פשוט לא נעצר", אומרת סמדר. "לא רק שאיבדנו את גאולה, אנחנו רואים עכשיו גם את הבת שלה הולכת באותו מסלול. זאת טרגדיה של שתי נשים מאותה משפחה".

הבקשה של משפחתה של גאולה

לצד הביקורת על היעדר פתרון קבוע, בני המשפחה מדגישים כי הם אינם נטשו את גאולה וממשיכים ללוות אותה ככל יכולתם. לדבריהם, הם דואגים להעביר לה מדי שבוע כסף כדי שתוכל להסתדר, מזמינים אותה לבתיהם כשניתן ודואגים שתאכל, אולם למרות ניסיונותיהם היא שבה פעם אחר פעם לרחוב.

"אנחנו עושים כל מה שמשפחה יכולה לעשות", אומרת סמדר. "היא מקבלת מאיתנו כסף בכל שבוע, אבל אנחנו לא באמת יודעים לאן הוא הולך. היא מגיעה לפעמים לאחת האחיות, אוכלת, נחה קצת, ואז חוזרת להסתובב ברחובות. חשוב לנו גם שאנשים יבינו - עד כמה שאנחנו יודעים, גאולה לא משתמשת בסמים. יש לה משבר נפשי קשה, וזה מה שמוביל אותה למצב הזה. יש רגעים שאפשר לשבת איתה והיא מדברת בצורה רגילה לחלוטין, ואז פתאום היא מתנתקת ושוקעת שוב בתוך המחלה".

לדברי בני המשפחה, הם אינם מבקשים רחמים או תרומות, אלא פתרון שיאפשר לגאולה לחיות בכבוד. "אנחנו רק רוצים שיכירו בה, שייתנו לה טיפול ומסגרת קבועה. אלו אנשים חסרי ישע, והמדינה חייבת להיות שם בשבילם".

תגובת עיריית אשדוד

מעיריית אשדוד והמינהל לשירותים חברתיים נמסר: "מטעמי צנעת הפרט, אנו משיבים באופן כללי וללא התייחסות למקרה או לפנייה אישית כלשהי. המינהל לשירותים חברתיים מעניק ליווי, טיפול וסיוע לאנשים המצויים במשבר או במצבי סיכון, וכן לבני משפחותיהם בהתאם לצורכיהם. חשוב להדגיש כי קיימים נושאים שבהם הרשות המקומית אינה הגורם המוסמך לקבל החלטות או לקבוע זכאות, והסמכות נתונה למשרדי הממשלה הרלוונטיים."

"יחד עם זאת, המינהל לשירותים חברתיים יכול ללוות את הפונים, לסייע במיצוי זכויות ולפעול מול אותם גורמים ממשלתיים. כך למשל, בנושא הדיור, ההחלטות והזכאות מצויות בסמכותו הבלעדית של משרד הבינוי והשיכון. לסיכום, המינהל לשירותים חברתיים פועל ללוות, לסייע ולטפל בכל פונה בהתאם לצרכיו, כאשר הצלחת התהליך תלויה גם בנכונותו של התושב או התושבת לשתף פעולה ולקבל את הסיוע המוצע".